גג

אהבה ראשונה היא אהבה שלא שוכחים אף פעם...
אך בשבילה זאת גם אהבתה האחרונה.
עברה את הגדר והיא כבר על הגג.
מסתכלת על האנשים שם למטה וצוחקת.
צוחקת על חייה העלובים והסוף הדבילי שבא לקראתו.
רוח קרירה עוברת בין שערותיה,
מלטפת את עורפה החלק.
גורמת לעקצוץ קל בקצות אצבעותיה.
מזיזה בחינניות את כותונת השינה הלבנה הנמצא ברפרוף על גופה הדק.
אנשים מרימים את ראשם למעלה,
מסתכלים עליה בסתמיות ודאגה.
מה היא עושה? הם שואלים.
הצילו אותה! הם צועקים.
אך לא עוד.
אחת....נשימה עמוקה.
שתיים.....צעד קדימה.
שלוש.....נפילה.
כל חייה עוברים עכשיו מול עיניה.
חיים סתמיים , בלי משמעות , בתי צחוק , בלי רגש , ריקים ופשוטים.
הנפילה הגיעה ואיתה גם הכאב.
כאב שזורם בגוף במהירות אדירה.
כאב בלתי נסבל , לא ניתן לזיהוי , לא ניתן לשחרור.
ההרגשה של הדם הנוזל החוצה ,
ההרגשה שכולם מסתכלים עליה המומים.
פשוט לשחרר חיוך בלתי נראה.
בכי ,
צעקות ,
סירנה...

*התאבדות נחשב לדבר דבילי ואינו מציאותי.
אך לאותם האנשים זה נראה לסיפוק ולנקודה בסוף משפט של סיפור חייהם.