קומץ חלומות

מכירים, חלום מעצבן, שאתה מתעורר לפני סופו? חלום כה מעניין, שסופו כה מפתיע, חלום מעניין.
חלום שחלמתי, לפני כמה ימים.

אין אני זוכר איך התחיל החלום. אני זוכר רק את סופו.

מקהלת ילדים, חוזרים אחרי המורה, המלמד אותם כלום. קולות של כלב וחתול. אבל הקולות מלוטשים ובו זמנית נאמרים. אני עובר, אני רוצה להרוג. יש לי משאלה בצינור כסוף. אני רואה מולי נערות יפיפיות, אך אני לא הולך לבקש את זה. אני ממשיך במדרגות אפורות, ורואה אדם זקן, המנהל של המקום. פונה הוא אליי בחיבה, ואני מוציא קלמר. בקלמרי הייתה המשאלה, אך היה שם עוד משהו. ידעתי שהיה שם עוד משהו. לא ידעתי מה זה. שאלתי את הזקן, מה יש עוד בקלמר? הוא אומר לי, ששם המשאלה. אני יודע ששם היא הייתה. מופיע כיס נסתר בקלמר, שבתוכו מפתח פצפון, וכלי נשק. הזקן נרתע, הוא יודע על זה. גיליתי את משימתי. הייתי צריך להרוג את הבוס שלו, שנמצא בחדר שמאחוריו. ללא קושי אני נפשטר ממנו, ומסיר את המנעול הכבד. *קליק. אני מתעורר*.
הבנתי שמשאלתי הייתה להרוג את הבוס, אני לא יודע למה. אני לא זוכר מה הוא עשה לי.

אבל בעצם, אני לא חושב שזה חלום רגיל. זה מסר. שאני מתמודד עם משהו.

ע"פ דעתי, אני לא בוחר בחלום ללכת בדרך הזנות והטומאה. אני יודע מה אני רוצה והדבר הזה גורם לי להתגבר על קשיים. הבוס. אני תיארתי אותו כמו מפלצת. זה כנראה השטן, או כמו שאוהבים לומר הדתיים, יצר הרע. רציתי, בקשתי, משאלתי הייתה להרוג אותו, לחסלו. התלמידים, לומדים את אשר לא יועיל להם בחיים. זה כמו המקצועות המיותרים כמו ספורט שמלמדים. אני לא חושב שספורט יועיל בחיים. הוא יכול, כמו יכולת החיקוי למשל, שמודגמת בחלום.