גברת אנג'יל (הברית החדשה)

גברת אנג'יל
(פירוש המלה אנג'יל הוא ספר הברית החדשה)

הסיפור הוא על גברת בשם ,אנג'יל"
אני לא מסוגל לשכוח את הגברת אנג'יל. יתכן ויעברו מספר חדשים ואני לא אזכור אותה או לא אחשוב עליה. אך פתאום וללא אזהרה מוקדמת היא תופיע בזיכרוני. זה קורה כשאני יושב לסעוד את לבי בבית או באחת המסעדות, או במקום עבודתי, או באולם הקול-נוע. אדמיין את גופה הצנום שכולו עצמות ועור, את פניה החיוורים, את מבטיה ואת השפם הזעיר שמעל לשפתיה. היא דיברה בערבית מהולה ביוונית שבקושי היה אפשר להבינה. לא חיבבתי את הגברת אנג'יל, לא את הופעתה, לא את גופה הצנום והשעיר ולא את מבטיה ובעיקר לא את דיבורה.

אני זוכר אותה מאז היותי ליד קטן. היתה מופיעה בביתנו כמעט כל יום, יושבת עם אמי וסורגת. אימא טורחת, מקבלת אותה ברצון ומכינה לה מאכלים מיוחדים שהיא אוהבת כמו האטריות המבושלות בבשר כבש, הפיתה האפויה בתנור שאימא אפתה וזאת בנוסף לשתיה ולממתקים.
יתכן והסיבה לטרחתה הרבה של אמי היא העובדה שגברת אנג'יל היא התופרת המומחית ביותר בסביבתנו. אימא אהבה להתגנדר בבגדים שגברת אנג'יל תפרה עבורה. אך יתכן ואמי כיבדה אותה על היותה אישה זרה, אירופית ואשת העולם הגדול. אמי העריצה את המערב וראתה בהם כאנשים מתורבתים הרבה יותר מאיתנו. השתדלה ללמוד ממנה מלים לועזיות ולהשתמש בהם בדיבורה, גם אם לא הבינה את משמעותם. העיקר שהיא תדבר השפה זרה והאנשים יחשבו אותה למלומדת ולמתורבתת. אמי נקשרה לגברת אנג'יל קשר הדוק וחזק. האמינה בכל דבר ששמעה מפיה וניסתה ליישמו על כל המשפחה.
גברת אנג'יל שלטה בנו שליטה מוחלטת. הביעה זלזול בכל אשר עשינו והיתה אומרת: "כך לא מתנהגים!
אתם חייבים לחיות כמונו האירופיים!".
"אסור לדבר בשעת האכילה!"
אסור לאכול אורז בכף
צריך להשתמש רק בסכין במזלג!"
פעם נכנסה לחדרי, שכבתי חולה במיטה. מזג האוויר היה קר וגשום. כל החלונות היו סגורים. היא מיהרה ופתחה את כל החלונות. הרוח הקרה חדרה לחדר וכך גם הגשם. התחלתי לרעוד מקור. אך היא הביטה אלי במבט חד ואמרה:
אסור לסגור חלונות.
צריך לתת לאוויר לחדור לחדר
בתי מריה, שוכבת רק כשהחלונות פתוחים
והאוויר הקר נכנס לחדר.
כך זה יותר בריא!"
.
פעם ראתה אותי מקרב את קערת המלוכיה (מאכל מצרי נפוץ) אל הפה שלי. היא גערה בי: "
כך לא אוכלים!
הבת שלי מריה אוכלת רק בסכין ומזלג!
כך צריכים לנהוג אנשים מתורבתים!".
פעם אחרת הביטה אל פניי ואמרה:
הילד לא נראה טוב.
הוא חלש ועליו לשתות שמן דגים.
הבת שלי מריה, שותה כל יום בבקר ובערב שמן דגים.
זה בריא וזה מחזק את הגוף.
הבת שלי מריה תמיד בריאה וחזקה הודות לשמן הדגים".

גברת אנג'ל תמיד דיברה על הבת שלה מריה. את מריה לא ראינו אף פעם, לא אני ולא אמי. רק שמענו את שמה עולה על שפתי גברת אנג'יל. רציתי לראות את מריה, גם אמי רצתה לראות אותה. אך נראה לנו שזה למטה מכבודה של מריה לבוא אלינו כדי שנכיר אותה. הייתי חושב וחולם עליה. דמיינתי אותה כבחורה יפה ובריאה, בעלת עור בהיר וחלק, שערות זהובות ארוכות, פנים עגולים ונאים. דמיינתי אותה כאחת השחקניות הנאות והמזהירות שראיתי בסרטים. דמיינתי אותה כבחורה חזקה מאוד, הרבה יותר חזקה ממני. פחדתי מפניה ומפני כוחה. הייתי בטוח כי היא בשיא הבריאות שלא היתה חולה מימיה. היא היתה עבורי כסמל היופי והבריאות. גברת אנג'יל אמרה לי תמיד: "אתה חייב להיות חזק, יפה ובריא כמו מריה שלי!".
אמי היתה מתנפלת עלי כשחשבה שעשיתי מעשה לא נכון: "
תתבייש לך,
תראה שמריה קטנה ממך ומתנהגת יפה!
אתה חייב להיות כמו מריה!".
שנאתי אמי!
שנאתי את גברת אנג'יל!
שנאתי את מריה שלא הכרתי!
פתאום גברת אנגי'ל נעלמה! לא ידענו מה קרה לה. לא הכרנו את כתובתה ולא היה לה טלפון בבית. אמי דאגה לה ודאגה למריה. אני הייתי שבע-רצון והתפללתי שלא אראה אותה שנית ושלא אשמע את השם מריה. היא חזרה אלינו כעבור חדש ימים. נראתה חלשה וחולנית, קולה כמעט ולא נשמע.
אימא שאלה בבהלה:
מה קרה?".
גברת אנג'ל מיררה בבכי:
הבת שלי מריה,
מריה שלי מתה הדלקת ריאות
ומחוסר דם,
מריה שלי מתה
ולא תחזור!".
מאז אמא הקפידה לסגור היטב את חלונות חדרי.
הרשתה לי לאכול את המלוכיה ללא מזלג וללא סכין.
ובעיקר: הפסיקה להשקות אותי בשמן דגים.