הבוקר הזריחה הייתה בצבעי שקיעה. הדבר כשלעצמו לא נראה מוזר, אבל החלטתי לברר עם שירות הלקוחות, ואם צריך שישלחו טכנאי שיתקן. לאחר המתנה לא ארוכה ענה לי הנציג, אלכימאי עתיק, […]
אני רוצה שתכנס פנימה אל הבית שלי, זה שעמלתי קשה כדי לבנות. אני רוצה לתת לך את המפתח, ולתת לך לנעול ולפתוח אחריך ולפניך. אני רוצה לתת לך לראות הכל, […]
בא לי חיבוק ארוך וחזק. בא לי ממש ממש שתחבק אותי, חיבוק חזק כזה שימחץ לי את הריאות. חיבוק כזה שאני ארגיש את הצלעות שלי נמעכות. חיבוק כזה שיעטוף אותי […]
חלומות. יעוד. אף אחד לא סיפר לי פעם , בילדות' שיש דבר כזה. אף אחד לא לימד אותי שאפשר לחלום בהקיץ, לעצום עיניים, או להשאיר אותן פקוחות ולנדוד אל מחוזות […]
ללכת ולבחור ולנפול ולקום ולצעוד ולמעוד ולחיות. ככל שהזמן עובר, אני נוטה להתייחס בחשדנות כלפי החוויות שחוויתי, כאילו מאחורי ההרגשה הטובה, או האמיצה, עומדת איזו מזימה רעה, ואני מפסיק לאהוב […]
היו אלה ימים של ראשית הסתיו, השמים אפורים ואת האוויר אפשר לחתוך בסכין. אנשים הולכים אבלים וחפויי ראש. מה יהיה? צופים בסקרים וכל אחד מוצא אולי מה שהוא רוצה לראות […]
בא לי לברוח, רחוק, לשבת בנקודה הכי גבוהה על איזה רכס במדבר, קרוב לאלוהים , בא לי לשבת, להסתכל מלמעלה, רק אני, לבד, בלי אף אחד שיעיר, או יגרום לי […]
אני לא בטוחה. אני לא בטוחה מה אני מרגישה כלפיך, אני רק יודעת שזאת לא אהבה. אלו לא פרפרים בבטן וגם לא הרגשה שגורמת לי לעצום עיניים בהנאה ללא שליטה […]
לא סיפרתי לך את זה אף פעם, אבל מזמן מזמן , כשעוד הייתי בן עשרים ושבע, הייתה תקופה כזו שהרגשתי שאני הולך על אוויר וכל רגע עלול ליפול. הרגשתי לא […]
"תנו לי אהבה," אתה רוצה לצעוק עד שהגרון יקרע לך מרוב צרחות, "תנו לי אותה, רק תנו, לא משנה איך, גם אם היא מזוייפת." ואתה, אתה מצחיק, כי בסוף, אתה […]
זוג אצבעות ארוכות עוטפות את עורפי, מלטפות בעדינות, מלטפות. אגודלים רכים מונחים על גורגרתי, מעסות לאיטן את גרוני, אט אט יורדים-, אל עצם הבריח, ובחזרה מעלה. לוחצים לסירוגין אחד מרפה, […]
אנחנו יושבים מול המסילה,עומר ואני, סיימנו את היום באוניברסיטה והרכבת מאחרת, ככה הכריז הכרוז ממש לפני שניה. חם היום, והאוויר מרגיש כאילו הוא ממש עומד במקום. נראה שאפילו לציפורים אין […]
אנחנו יושבים על גבעה קטנה באמצע העיר, משקיפים עליה כמו זוג חוקרים סקרנים. מעלינו, השמיים כחולים ועננים מטיילים בהם, מתחתינו בניינים גבוהים ובהמשך, מאחוריהם נמתח קו הקו החוף בשני פסים […]
יש לי חבר – הוא יכעס עלי אם יראה שאני אומר זאת, אבל הוא, basically, מושלם. הוא חכם ממש. אני חושב שלקרוא לו גאון לא תהיה הגזמה. הוא מושך ברמות, […]
נמאס לי לכתוב פריקות. נמאס לי. בא לי לשוב לכתוב מעשיות ארוכות, גם אם הן טובות או פחות טובות. בא לי לשוב להנות, בא לי שיהיו לי רעיונות. יותר מדי […]
אם הייתי ציפור, הייתי ממריא גבוה. גבוה. משקיף, מתוך השמיים הכחולים, על הארץ למטה. שייך לכל מקום, ולשום מקום. חולף על פני ערים, אנשים, ומקומות. נודד ונודד, ואם אתעייף, או […]
כולם האמינו באלוהים. כשישבנו בכיתה ב', כולם תמיד אמרו שאלוהים הוא שלהם, והם של אלוהים. אני אף פעם לא הבנתי את הצורה שבה הם אותו רואים, ולא סבלתי את זה […]
קרניים של אור חודרות לך אל תוך החדר, נמתחות על הקיר ממש מולך. בוקר. אתה פוקח עיניים, והדבר הראשון שקופץ לך לראש זו שירה, חברה שלך. אתה נזכר במרמור שאתמול […]
ברחבי החדר מהדהד השיר 'זכיתי לאהוב' של עברי לידר, חלש, כמעט בלתי נשמע על רקע רעשי המכונות מבחוץ והרדיו שמתנגן בחנות. הוא עומד "במשרד" שלו, הידוע גם כ- המחסן וניגש […]
16.05.2022 08:00 "… יודע מה? תישאר לישון, לא אכפת לי. אני הלכתי" היא צעקה. נראלי. אני לא בטוח. היינו בדיוק באמצע המשחק ורמי עמד לנצח. קמתי בערך בעשר. זה לא […]
יצאנו לטייל ערב אחד, הלב שלי ואני. לא רציתי שיבוא, אבל הוא התעקש אז הסכמתי שיבוא. צעדנו ברחובות הריקים, בין בתים עם אורות כבוים. רוח קרה נשבה, הרעידה אותי מעט. […]
החופש נמצא כאן. ואני לא יודעת אם הוא סתם אשליה, או שזה הפחד שגורם לי לחשוב שהוא כאן, להתבלבל. כבר ניסיתי את שניהם, כאן- שם. ולמרות שכבר ניסיתי, עדיין, שוב […]
רציתי לבכות אתמול, כשהקריאו את השמות, רציתי לבכות, כשהאנשים על הבמה דיברו מילים עצובות, רציתי לבכות, כשהסתכלתי סביבי, וראיתי אנשים, כל כך הרבה מהם, עם עיניים נוגות. כל כך רציניים, […]
מפגש עם אנשים, לא תמיד מטעין אותי. הרבה פעמים, הוא דווקא מרוקן אותי. אני לא רוצה להתרוקן, אני רוצה להתמלא, באנשים שמטעינים אותי, בדברים שאני אוהב, בעצמי. כן. אני אוהב […]
אני יושב על החול, ממש על יד הגלים, אם איישר את הרגליים, הם יגעו במים. רוח חמה נושבת, עוטפת אותי ברוגע בזמן שאני מביט רחוק, אל הנקודה שבה הים והשמיים […]
אם להסתכל לבני אדם בעיניים אפשר לראות את הנשמה שלהם. אם להסתכל בזריחת השמש אפשר לראות את ההשגחה הפרטית של השם. אם להסתכל בירח והכוכבים אפשר לראות בגדולתו של אלוהים. […]
בואי הלילה, שבי איתי ספרי לי קורותייך, מי אחז בידך וניגב דמעותייך במקומי. ספרי לי על אהבותייך החדשות, על געגועייך הישנים- אליי. בואי, בבקשה. אינך חייבת להשאר, אם תרצי, לכי […]
לפעמים אני האויבת הכי גרועה של עצמי, עוד לפני שאחרים חובטים, אני כבר נותנת את המכה הראשונה. ולאחרונה, שמתי לב- כבר לא בא לי לחבוט, לא בא לי שאף אחד, […]
"תסריטאי?" היא כמעט צועקת, ומניפה זוג זרועות בשרניות מעלה אל האוויר, השיער הארוך והגלי שלה שזרוע באפור מתנדנד אחריה עם כל תנועה שלה והווריד הבולט במצח שלה ממש מתנפח עד […]
חזרנו מאיזו יציאה שלנו מאוחר בלילה, זוכרת? חנינו מול הבניין שלך, כמעט כבר יצאת מהרכב אבל פתאום רציתי שתישארי. משכתי אותך קרוב לחיבוק, ואת חיבקת בחזרה תוך כדי צחוק. שאלת […]
לכולנו יש סיפורים ישנים אשר שנשכחו בעליית הגג, או בקופסת הנעליים הבלויה. אלו הם סיפורים מהקופסא, סיפורים שעוברים מדור לדור ונשכחו עם השנים, אירועים שחווינו לפני המון זמן ואשר תיעדנו ושכחנו אותם. סיפורים מהקופסא אלו כל אותם סיפורי מגירה אשר כל מטרתם הייתה להוציא על כתב תחושות, רגשות, תיעוד של מאורע או אדם, בקיצור כמו יומן אבל הסיפור יכול להיות חצי מומצא וחצי אמת.
סיפורים מהקופסא יכולים אפילו להיות תיאור של המתכון הידוע של סבתא , מהרגע שבו היא חשבה אליו, על תיאור של המרכיבים ודרך העשייה ועד לתגובות ואהבה של אותו מתכון.
סיפורים מהקופסא, יכולים להיות מכל העולמות ומסופרים בכל הצורות, סיפורים מהקופסא הם אותם סיפורים שמספרים מסביב לשולחן, כדי שאנחנו נוכל לשמוע אותם שוב ושוב , אין חוקים לכתיבה של סוג סיפור מהקופסא, מכיוון שאלו בד"כ סיפורים שנמצאים איתנו בכל בית ויכולים להיות בכל נושא ולא חייבים להיות ארוכים או בכלל להיות עם סוף ברור. הם באים לתעד פרטים בחיים שלנו (לא בהכרח מציאותיים) ונשמרים בצד שאחרים ישמעו.
