33743

מחבר: יהלה
תאריך: 11.07.11
״33743״, נשמעת צעקה בביתן
זאת אני.
אני שוכבת לי בסוף הביתן. מכונסת מתחת לאחד הדרגשים. אני לא יכולה לצאת, גם אילו רציתי. אין לי כוח. לא נשאר.
״33743״, הקריאה ממשיכה להקרא
לא תמיד הייתי מספר.
היה לי שם. שם שאותו איני זוכרת.
לא תמיד הייתי מספר. 
ברגעים כאלה אתה נזכר בדברים שלקחת מובנים מאליו כמפליאים ביותר. ההורים שלי. הייתי הבת הקטנה במשפחה ובת הפינוקים של הוריי. אין הורים טובים מהם. אל כולם היו נחמדים. גם אם עצבנו אותם הם אף פעם לא הראו את זה מבחוץ. האחים. תמיד רבנו והתווכחנו אבל כולנו ידענו שמתחת לכל זה עומדת אהבה בלתי ניתנת לתיאור.
לא תמיד הייתי מספר.
היה לי בית ספר שאחריו היינו נפגשים לשחק. היה רעש אנושי, טבעי. היינו משחקות בחבל. הייתי האלופה בזה אפילו הגדולות היו מקנאות ביכולת הקפיצה שלי. אני זוכרת שהיינו משחקים תופסת הייתאוהבת להיות התופסת עצמה. הייתה רצה כל כך מהר שהייתי תופסת את כולם תוך פחות מחמש דקות. גם אהבתי להיות הנרדפת כי אף פעם לא תפסו אותי. 
לא תמיד הייתי מספר.
הייתה לי משפחה. היינו נפגשים בערב שבת. הייתי באה לעזור לסבתא לסדר את השולחן ובתור פרס הייתי מקבלת פרוסת עוגה ונשיקה. הבנים היו חוזרים מבית הכנסת בהדר וסבא היה פותח את ספר הקידוש הישן, שעובר במשפחה דורות ומקדש את היין בקול רועד מהתרגשות וביד רועדת.
לא תמיד הייתי מספר.
היה לי בית. בית מרשים. עם לבנים וחצר, ובריכת ציפורים וגני ירק. היה לי חדר גדול ומפואר כיאה לאבא סוחר עם מיטב הפריטים האופנתיים. אני ומירי השכנה היינו מסתובבות בגן ומדמיינות שאנחנו מעל כולם. בלי הבדלי דתות. בלי הבדלי יהודייה-נוצרייה.
״33743״, הקריאה מתחזקת ויד תופסת בי ומושכת אותי בחוזקה החוצה מהמסתור. אני מרגישה כאילו היד שלי הולכת להקרע. הקצינה מכה בי ומכה,״33743 תלמד לקח״, היא צוחקת ואני חוזרת למציאות. אני ומירי היינו תמימות. רוב משפחתי בוודאי במצב דומה לשלי, אולי אף גרוע. ברחבת המשחקים בגטו לא נשמע קול חי. קול אנושי ממזמן אין כאן. בבית שלי, בחפצים שלי, בגינה מסתובבות עכשיו ילדות אחרות, נהנות מהדברים שלי ולא יודעות על החיים כלום. איך כאב חקיקת מספר יכולה להפוך חיים שלמים. בתופסת של החיים הפכתי להיות הנרדפת, אבל הם היו מהירים ממני. נתפסתי. 
לא תמיד הייתי מספר.
המכות שלה עושות את עבודתן טוב מאוד. אני מרגישה איך כל העצמות שלי נשברות בידי אגרוף אחד שלה. אני יודעת שאין לי עוד הרבה זמן.
לא תמיד הייתי מספר.
היה לי שם. אך אמות מספר.




רציתי להוסיף:
אני יודעת שזה לא קשור עכשיו אבל עלה רעיון לפני חודשיים ושכחתי אותו, ונזכרתי בו, ואז פחדתי שאני אשכח אותו שוב אז אני מעלה אותו עכשיו^_^
שתף את הסיפור: Bookmark and Share
אהבת את הסיפור? לחץ על הלייק!
תגובות
מחבר: קאופמי
תאריך: 12.07.11

וואו!
ממש יפה…אין לי עוד מה להגיד…
מחבר: a.d.endmar
תאריך: 12.07.11

לייק אחד ענקי!!!!
זה סיפור על שואה בכלל?!?!
מחבר: a.d.endmar
תאריך: 12.07.11

אהה עכשיו ראיתי את הז׳אנר...
גם אני לא אוהבת סיפורי שואה אבל ממש יפה
מחבר: קלייר
תאריך: 03.08.11

איך לא הגבתי פה?! :O
מדהים!
מחבר: טלוש
תאריך: 04.08.11

יהלה! זה מדהים!
הוספת תגובה
התחבר כדי להוסיף תגובה.
סיפורים אקראיים

Lollipop- פרק 15 מחבר: רמית2 | תאריך: 14.04.12 | ז'אנר: סיפורים מפחידים
לוליפופ הושיב את ג'ני למושב ליד הנהג, לחץ על הכפתור האדום לנעילת דלתות מכוניתו והתניע אותה."מ-מה אתה עושה?" שאלה ..
ג'ונסון בלק-פרק 42 מחבר: טליה . | תאריך: 28.05.11 | ז'אנר: סיפורים בהמשכים
פרק46.1.2035''קמיליה?!!?קמיליה?!?''פתחתי באיטיות את עיניי וראיתי מעלי הר של פרצופים - מורים , חברות , ידידים , ורופאים"מ..
שנת 2011"אבא, לאן אתה הולך?" שאלתי. אבא שלי, סלנקון, היה לבוש כעת בדמות הגבר השלו. לידנו על הרצפה שכבה מישהי שקוראים..
 
כל הסיפוריםסיפורים אחרונים
Suicide1 מחבר: נופר מעין
תאריך: 24.05.12
ז'אנר: סיפורים באנגלית
ג'ן ילדת זאב פרק 12 מחבר: Raven
תאריך: 24.05.12
ז'אנר: מדע בדיוני
ג'ן ילדת זאב הקדמה1 מחבר: Raven
תאריך: 24.05.12
ז'אנר: מדע בדיוני
כל המחבריםמחברים מומלצים
בקי 1640 סיפורים
Estonian 1375 סיפורים
אנג'ל 277 סיפורים
yarden10 265 סיפורים
סיפורונת 244 סיפורים
הדר 239 סיפורים
kerenk 233 סיפורים
jessica800 229 סיפורים
יהלה 200 סיפורים
נועה וקנין 184 סיפורים
אלישבעי 177 סיפורים
אלה ~♪ 150 סיפורים
Meowamina 138 סיפורים
נופר מעין 129 סיפורים
סיסי 128 סיפורים
אנאבל שקיירוב 124 סיפורים
אנגלית
סה"כ
סיפורים
13914
סה"כ
מחברים
2463
משתמשים
אונליין
12