סיפורים מהשואה

פתאום ביום אביב -פרק חמישה עשר ואחרון.

עברו להם שמונה ימים וברית המילה של בני הגיעה ..נרגשים היינו אבל אני קצת פחדתי..בכל זאת ..בני עובר סוג של ניתוח קטןיוסף הרגיע אותי "יהיה בסדר חמודה" "מזל שיש אותך"אמרתי […]

פתאום ביום אביב -פרק ארבעה עשר

האביב מגיע ..הבטן גדלה וטפחה והגיע הזמן של התינוק לצאת החוצה .. לא ידעתי בדיוק מתי אבל בקרוב ..בקרוב אפילו מאוד .. זה היה לקראת ליל הסדר .עידה ואני התחלנו […]

פתאום ביום אביב -פרק שלושה עשר

החתונה הייתה מרגשת. עמדנו שנינו מתחת לחופה ביום קיץ חמים ונעים בגינה הצנועה של ביתנו.לא הזמנו הרבה אנשים ..החתונה הייתה פשוטה וצנועה ..יוסף ואני מחזיקים את ידיים מביטים אחד לשני […]

פתאום ביום אביב -פרק שניים עשר

עברתי טיפולי שיניים בדיקות ראיה לב ..כל בדיקה אפשרית לראות אם הכל בסדר..יורם קיבל תרופת הרגעה לחרדות שלו ואחרי כמה זמן זה השפיע עליו..בבית החולים הזה שהינו דיי הרבה זמן […]

פתאום ביום אביב -פרק אחד עשר

ב8 למאי 1945 שמענו הרבה יריות בחוץ והמון רעשים מפחידים..אני כבר בת 15 שש שנים אני לא בביתי שש שנים אני שורדת איכשהו שש שנים בלי אמא,בלי אבא,בלי אחי..שש שנים […]

פתאום ביום אביב -פרק עשירי

הגענו אל מחנה ההשמדה טרבלינקה ,ירדנו מהרכבות ..החזקנו ידיים כולם.."נשים שמאלה ,גברים ימינה"!צעק החייל הגרמני"לא יורם"עידה בכתה כאשר הוא ניתק מידה "יוספי…"בכיתי"אן…"הוא חיבק אותי חזק"אני כל כך אוהב אותך "…בכה […]

פתאום ביום אביב -פרק תשעי

השנים חלפו ..הגיע 1943 .. הגיל שלי הוא כבר 13.. ב22 ליולי 1942 החלו גירושים מגטו ורשה..לאן אתם שואלים? למחנה ההשמדה טרבלינקה.. "מחנה עבודה שם יהיה לכם טוב,תצליחו לעבוד טוב […]

פתאום ביום אביב -פרק שמיני

"אני לא מצליחה לנשום"זעקה מדלן"תרגעי תרגעי !"אומר יוסף מנסה להרגיע"נשמי עמוק " אמרתי לה אנשים עברו ברחוב צעקנו להם "עזרה !! היא לא נושמת!!""מה קרה ?"הגיע איש אחד מהר "היא […]

פתאום ביום אביב -פרק שביעי

"ברוך השם הן נושמות"! שמעתי קול של אישה"איזה מזל "שמעתי קול של גבר"בוקר טוב חמודות ,בואו קומו"אמרה לנו האישהפקחתי את עייני .."היי מי את?"שאלתי והחבאתי את דיאנה"אני איווט נעים מאוד"אמרה […]

פתאום ביום אביב -פרק שישי

יצאנו החוצה..היד להטה מרוב כאב .. השלג התחיל לרדת ושלג כבד .. לפתע דמות מוכרת יושבת מכווצת על השלג .זו הייתה אמא!"אמא"רצתי אליה"ילדות שלי!"רצה אלינו"אמא..ג'ורג נפטר .. וגם אבא נהרג […]

פתאום ביום אביב -פרק חמישי

לילה אחד קר במיוחד שיעול חזק העיר אותנו..ג'ורג השתעל כל כך חזק כמעט נחנק.."הוא קודח "אמרה אמא שהניחה את ידו על מצחו"אני חושב שיש לו דלקת ריאות"אמר אבא ובדק נשימתו […]

פתאום ביום אביב -פרק רביעי

כשהגענו אל הבור ..חיכו שם .. אבא וג'ורג'! אמא קפצה אל זרועתיו של אבא "בראיין"בכתה "ליליאן שלי" אמר ונישק אותה "אהובה שלי חשבתי שנהרגתן.."אמר ועזר לנו לרדת אל הבור."גו'רג' שלי"אמא […]

כשהאסור מותר – פרק 11.

יוזף וגיטל בדיוק יצאו מהספא. עברה בדיוק שנה מאז הנשיקה הראשונה שלהם. היא הידקה את אצבעותיה סביב פרק ידו, מסוחררת מאושר.״נהנית?״ הוא חייך אליה, והיא הינהנה. ״אני שמח שנהנית…״ הוא […]

למה לא?

"אימא… למה יש אנשים עם מקלות בחוץ? אפשר לצאת ולשחק איתם במקלות?" שאלתיהייתי אז קטן, רק בן 6."ששש… תהייה בשקט ותסגור את הוילון. צריך עכשיו לרדת למטה, למרתף." היא אמרה"למה […]

פתאום ביום אביב -פרק שלישי

הגענו אל גטו ורשה שבפולין.. "אחזי בידי !"אמרה אמא הלכנו בתקווה לחפש מקום מסתור שלפתע אבא וג'ורג נעלמו לנו "איפה בראיין?"שאלה אמא בהיסטריה וניסתה לחפש אותו חיפשנו אותו במשך שעות […]

פתאום ביום אביב -פרק שני

הגעתי הביתה שטופת דמעות,וראיתי את ג'ורג שוכב על הדשא מביט לשמיים"מה אתה עושה פה ?"שאלתי"העיפו אותי…ואת?"אמר והתיישב על הדשא"גם אותי"..בכיתי ג'ורג קם מהדשא וחיבק אותי .."אל תבכי אחות קטנה"הוא ניחם […]

פתאום ביום אביב -פרק ראשון

היי,אני אן ,אני רוצה לספר לכם את סיפור חיי מגיל 5 וחצי בערך עד עכשיו,אני בת 19 היום ורוצה לספר לכם על מה שעברתי ועל משפחתי לפני כ7 שנים האסון […]

מה היא השואה?

זה לא עצוב מדיי אך לא לבעלי לב חלש!״אמא היום בבית ספר הגיע איש זקן המורה אמרה שהוא ירצה לנו על השואה״ אמר רועי בהתלהבות לאמו״רועי השואה היא אינה נושא […]

מכתב לבעלי ..

אהובי היקר,אני כותבת לך כל יום את המכתבים האלה התקווה שכל אלה מגיעים לידך ,גבריאל שלי מלאך שלי אני כל כך עצובה בלעדייך פה כל יום שעובר הלב כואב לי […]

צורות- שיר המבוסס על השואה במלחמת העולם השנייה

ריבועים מתגלגליםלהיות כמו משולשים ועיגולים כה יפיםנהפכים מרושעיםוהצורות הם אנשיםבלי שום רגש בפנים והמסגרות כמו הריבועיםכלואים כלואים כלואים …העיגולים הם השלמים משתלטים על העולםואנחנו הצורות מעלימים עין כמו כולם והקווים […]

אסון שלא נשכח..

העיניים הפוחדות,הידיים הרועדות,והילדים הקטנים,הבוכים בקולי קולות. הפצעים הכואבים,האנשים המורעבים,האנשים המבוהלים,העולים ויורדים לקרון הרכבות.. הצעקות הרועשות,הזיכרונות המכאיבים,הקעקועים הצורבים,המבט האחרון,נחרט עמוק בתוך הזיכרון. מחנות ההשמדה,הגדר החיה,החיילים המפחידים,והגיבורים שמתנגדים.הצעקות והצרחות לא נשמעות מרחוק,ילדה […]

כצאן לטבח

מצעד אל צעד, העצים סוגרים עליי.תחושת הזמן נעלמת כמו הכביש מאחוריי.רבים הם זוגות הרגליים ההולכים אל מולי, וכך גם אלו ההולכים הם מאחוריי.השקט מסביב לופת את צווארך, כופה עלייך את […]

כשהאסור מותר – פרק 10.

כבר חודש שגיטל התנהגה בקרירות כלפי יוזף. הוא היה מתוסכל ומאוכזב ולא הבין איפה טעה. לבסוף הוא החליט לדבר איתה. גיטל ישבה בחדר שלהם וקראה ספר. הוא נכנס אל תוך […]

ליבו האמיץ של אליישו

בלארוס 1942 . אליישו אברהמוביץ בן ה14 חיי את חייו העלובים , בשכונה שמיועדת ליהודים . חבריו של אליישו תמיד תיארו אותו כבן אדם בעל אישיות חזקה , אך הוא […]

כשהאסור מותר – פרק 9.

״אני צריך ללכת עכשיו,״ יוזף אמר באכזבה. הוא ישב במרפסת, ראשה של גיטל היה שעון על כתפו וזרועו היתה כרוכה סביבה – אבל הנה הגיע הזמן ללכת ל״עבודה״. ״טוב…״ היא […]

אמיתי ולא יאומן…השמות בדוים..והמשטרה יודעת

#כשהינו_נאו_נאצים שנת 2004 .הימים ימי החגיגת הראשונים ואנחנו נהפכנו חבורהגדולה, בגלל שהתחילו להסתובב איתנו אח של ג'ודי פפיר שקראנו לו פפיר. וחברים שלו הם היו קטנים מאיתנו ובביתספר מיוחד, לאנשים […]

כשהאסור מותר – פרק 8.

יוזף וגיטל יצאו מאולם הקולנוע, אוחזים ידיים. ״נו, אהבת את הסרט?״ הוא חייך אליה. האצבעות שלו התהדקו סביב שלה. ״כן,״ היא צחקה. ״היה כיף.״ היא חייכה בחזרה. ״את רוצה לאכול […]

כשהאסור מותר – פרק 7.

עבר כבר חודש, ובכל יום גיטל הרגישה שהיא הולכת ומתאהבת במנגלה, אשר למדה לקרוא לו יוזף. אמיל לא אהב את הרעיון שיהודים רבים מתים כל יום, ולעומת זאת הוא ואחותו […]

כשהאסור מותר – פרק 6.

כאשר גיטל קמה בבוקר, מנגלה לא היה לצידה. היא חשה בהלה מסויימת – איפה הוא? – ואז מצאה פתק שהשאיר על השולחן. ״אשוב בצהריים.״זה הכל? שתי מילים? אשוב בצהריים? היא […]

סיפור שואה, עצוב :(, לבעלי לב חלש לא מומלץ לקרוא

יומני היקר,אני יושב במסתור שמאחורי הארון. קשה לי לנשום.חשוך כאן, לא יודע היכן משפחתי, רעב, צמא, צפוף כאן, אסור לדבר, אי אפשר לעשות כלום. הרגל כואבת מהישיבה הלא נוחה. קשה […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך