אהבה בגיל השלישי פרק י"ט

ריבה שבה הביתה כשהחבילה הארוזה יפהפה בידה. "ואוו ראה אותה שרון קנית לי מתנה"? "לא" "מה שלומך ריבה את יודעת שאני התגעגעתי אלייך היכן את מסתובבת? "סליחה, מה זה אמור להביע היכן אני מסתובבת, אנא המשך להתנהג כלפי בכבוד הראוי שמגיע לי, אין לך זכות לשאול אותי הכין אני מסתובבת , אינני ילדה בת 5 הבנת אדוני?" ותוך כדי כך עלתה מיד לדירתה.

כל אחד נכנס לחיים שלי מה זה אמור להיות, אני לא משחק של אף אחד, היא נרגעה אט אט וצלצלה לרון: "רוני אתה יכול לדבר"? "ודאי מתוקה שלי מה קרה למה את כל כך ניסערת?" היא סיפרה לו בקיצור "תעלי לחדרך אני מיד עולה"?|

לא עברו 3 דקות והוא התייצב בחדרה. ריבה ראתה אותה ופרצה בבכי מרורים, "למה את בוכה יפה שלי? אז מה אם אמר לך כך הלוא יהיו עוד המון קנאים שיגידו לך דברים אפילו יותר חריפים, את חייבת לא לקחת את זה כל כך אישי," הוא חיבק אותה חזק וניסה לגרום לה להפסיק את הבכי שנבע מעמק הלב.

"אני חושבת שאני אחזור לביתי אינני יכולה לגור פה בקן הצרעות הזה" ריבה מתוקה שלי, נסי קודם כל להירגע, אל תחליטי החלטות בפזיזות, בואי נשב אני אביא לך משהו לשתות ומיד חוזר."

רון יצא מחדרה וירד במדרגות ליתר מהירות כדי להביא לאהובתו בקבוק שתייה קלה. כששב אליה, לשמחתו היא כבר הייתה יותר רגועה והודתה לו מאד על ההתייצבות המיידית ועל המלים היפות שרק הוא יודע לומר אותן בכזה חן.

"חשבתי שנסעת הביתה "? אני אכן אסע עוד מעט אך שמחתי כי הייתי כאן כדי להיות לצידך.

הוא נעל את הדלת ונישק לה בחום ואהבה. אנא מאמי תירגעי והיום אני מבין את תיסעי לאחד מילדייך , זכותך להחליט מה שטוב לך אך אני חוזר ומבקש לא להיות כה רגישה ולא להחליט החלטות שאולי תצטערי עליהן בעתיד.

רוני תודה ואנא המתן לי שנייה היא ניגשה לכסא ששם הניחה את המתנה והגישה לו בפנים קורנות : "לכבודה של הידידות ויותר מזה היפהפייה שמתנהלת בינינו ולהמשיך בה עד כלות"

"הוא פשוט נשאר המום, סליחה ריבה מדוע להביא לי מתנה, מאמי אני מתרגש כמו ילד בגן"~~~ הלוא אתה באמת ילד אפילו לא בגן אלא בגנון חחחחחחחחחחח. הוא נישק לה בחום לקח את החבילה ומלמל תודה רבה רבה ויצא מחדרה.


המשך יבוא