אהבה מיוחדת במינה על תשליכייני לעת זיקנה פרק ע'

דניאל מגיע לנתב"ג וממתין כי הטיסה מפריז תנחת בארץ

ואכן לאחר המתנה לא ארוכה המטוס נחת והשופט רושר נראה בין הנוסעים המגיעים לארץ.

דניאל התקדם לעברו ועזר לו עם המזוודה שהשופט גרר וכן תיק צד שהיה די כבד.

"אדוני ברוך הבא!"

"פרופסור פז ברוך הנמצא, אני מאד מודה לך כי הקדשת זמן רב לבוא לכאן ולהקביל את פני"

"אדוני השופט לענג לי לארח אותך בארץ ואנחנו ברשותך ניסע למלון שרתון שם מצפה לך חברתך מזה עדין ועידנים הגב' עמנואל"

"אכן היא אהובתי מזה עידן ועידנים ואני מאד מאד שמח לשהות לצידה ולהיזכר בימים עברו וכמובן לנסות ליהנות גם מההווה"

שניהם האישים הגיעו למגרש החנייה של נתב"ג והראשון בין הרכבים היה רכבו של דניאל. הוא הכניס לתוך תא המטען את המזוודה של השופט ואת תיק היד שלו הניח במושב האחורי.

השופט נכנס לרכב היפהפה ושניהם שמו פעמיהם לעבר בית המלון.

במהלך הנסיעה התעניין השופט מה שלומה של לבי וביקש מדניאל שיזכיר לו בטרם ייפרדו במלון כי יש לי שי צנוע לבת זוגתך המדהימה.

דניאל המשיך לשוחח עם השופט שהיה איש מהעולם הגדול, הוא דבר בצורה כל כך מובנת ההיפך הגמור משפת השופטים העו"ד ובכלל אנשי החוק אשר מדברים בשפה של ראיות הם כל החיים מחפשים ראיות וכאן השופט הראה שיש גם פאן אנושי אם להתבטא כך שאפילו אנשי החוק יודעים לדבר כך.

הנסיעה הגיעה לסיומה ודניאל יצא מיד מהאוטו כשהוא פותת את תא המטען ושולף משם את המזוודה של השופט ואת התיק הוא מוציא מהמושב האחורי.

איש שירות מטעם המלון מגיע מיד ושואל באם יש משהו שעליו לקחת למלון, אדוני השופט ברשותך אמסור את המזוודה לבחור הזה והוא יעלה אותה לסוויטה ואתה אדוני תעלה במעלית לקומה 12 שהינה הקומה האחרונה במלון שם תיפגש עם עמנואל.

רק שנייה בבקשה ביקש השופט, את המזוודה אין צורך להעלות למעלה מאחר והיא מיועדת לבת זוגתך, קניתי כמה תשורות קטנות בשבילה ותגיד לה שאני מאד מאד מעריך אותה והבנתי שאשה צעירה זו מלאת תבונה, אהבה לזולת ועוד כהנה וכהנה תכונות שבקצור אומר כך: "אשריך דניאל יקירי שזכית בבת זוג כזו"

"סליחה אדוני השופט מה זאת אומרת כל המזוודה בשביל לבי, מה קרה לך כיצד אוכל לקבל ממך מזוודה כה כבדה שהיא מוענקת ללבי"????

"יפה שאלת בני, הויא אכן מוענקת ללבי ואתה רק השליח חחחחח במקרה זה כך שאין לך ברירה להביא אותה ללבי."

דניאל לחץ את ידו של השופט איחל לו בילוי נעים ומנער השליח ביקש שיקח את כב' השופט לסוויטה וכן את תיקו האישי שהיה די כבד.

השופט נכנס לתוך המלון ודניאל החזיר את המזוודה הכל כך כבדה לתא המטען ומיד בהיכנסו לאוטו צלצל ללבי וסיפר לה על השופט והמתנה.

"ואוו מה אתה סח דניאל, מה הוא כבר יכול היה לשים במזוודה גדולה כפי שאתה מתאר?" אינני יודע מתוקה שלי מה שאני יודע הוא שהאיש גדול מהחיים האיש פשוט בעל אינטליגנציה אדירה ולשוחח עמו במשך 40 דקות אקרא זאת בשום עילוי, אני ממש מופעם ממנו וזה מעבר למזוודה."

לבי אני בדרך הביתה ואנא תכיני לי משהו לאכול כי אני פשוט גוסס מרעב.


המשך יבוא