"יד הגורל פרק ל"ב

נירה הכניסה למייבש את הכביסה וניסתה להתעסק עם דברים שונים כדי לא לחשוב על מה שעשוי או חלילה עלול להתפתח בהקשר ליחסיה עם גיל.

הדבר הנכון היה להמשיך לכתוב ולשוב לכתוב במחברת אשר כולנו יודעים כי דפי המחברת סופגים הכל,

בסביבות חצות הלילה עלתה על יצועה ולאחר שהסתובבה במטה מספר פעמים שקעה בשינה עמוקה לשמחתה הרבה.

הבקר הפציע ומזג האוויר היה מקסים, קרני שמש ראשונות חדרו מבעד לתריס הונציאני שבחדר השינה.

היא התכוננה ליום חדש בבית החולים ולאחר דקות ספורות נירה שמה את פעמיה לעבר מגרש החנייה ומשם נסעה הישר לבית החולים.

ליד דלפק האחיות היו שי המתוקה מלווה בהוריה, כולם ממתינים למכתב השחרור שמדפיסה המזכירה הרפואית.

שי קלטה את נירה וישר רצה אליה וחיבקה אותה מכל הלב, "ואוו אמרה נירה "אתם הולכים הביתה"? "כן" השיבה הילדה "ויותר אני לא אראה אותך נכון נירה"?

"זה שאת הולכת הביתה מתוקה שלי זה דבר נפלא, אני מאד מאד שמחה שמנהל המחלקה הרופא הכי טוב בעולם חייכה נירה משחרר אותך לביתך"

"וזה שלא נתראה בבית חולים זו בשורה נפלאה, אך מי אמר שלא נתראה מחוץ לבית חולים? אני מבטיחה להיות איתך בקשר וכמובן נקבע פעם להיפגש כדי לשוב ולצפות בילדה כל כך מקסימה כמוך שי שלי".

הוריה הצעירים מאד של הילדה פשוט ניסו לעצור את הדמעות שזלגו מעיניהם.

אביה של שי פנה לנירה ואמר לה:" ד"ר לב בחיים לא נשכח את מה שעשית למעננו, לעולם ננצור את חיוכך היפהפה בלבנו, ואכן אנחנו נשמח מאד שנמשיך להיות בקשר ואם נזמין אותך לביתנו נקווה שתעתרי להזמנה ברצון"

"נסה אותי חייכה נירה, אין מצב שלא אשמח לבקר אצלכם בבית ולחבק חזק את המתוקה שלי".

המזכירה הגיע עם תעודת השחרור וביקשה מנירה כי תחתום עליה, היא חתמה מיד ונפרדה משי והוריה כשדמעה אחת ואולי יותר זלגו מעיניה היפהפיות.

בטרם הספיקה להגיע לחדרה שבה חזרה הילדה שי והניפה את אצבעה שבה עונדת היא את הטבעת מתנתה של נירה.

"יופי מתוקה, אני שמחה שהטבעת מוצאת חן בעינייך ואת עונדת אותה, היא שבה ונישקה למתוקה הקטנה ונכנסה לחדרה.

היא ניסתה לחזור לעצמה ולאחר שלבשה את חלוקה יצאה להתחיל בעבודת היום שבבית חולים לעולם אינה מסתיימת שם כידוע לכולם עובדים 24 שעות ביממה כולל שבתות כולל חגים כולל הכל, ומטפלים בחולים בכל האחריות והרצון להושיט עזרה.

היום עבר מהר מאד יחסית וכשהרגישה נירה סחרחורת נזכרה כי לא טעמה ולו כזית במהלך כל היום. היא לא רצתה לעלות לקפיטריה מאחר והיא שמה לב שלאחר ארוחה שם היא מקבל צריבה וכאבי בטן. לכן העדיפה להתאפק עוד כשעה קלה עד שהלכה לביתה.

בבית היא הכינה לה ארוחה קלה כי בכוונתה היה כמובן לעשות צעדה, אז לפני צעדה לא מומלץ לאכול הרבה ורק אחריה ומנוחה קלה אפשר לאכול ארוחה מלאה.

הטלפון מפריז לא הגיע בשלב זה אולי עוד יפתיע אולי ???

נירה לבשה אימונית יפהפייה וירדה למטה לצעוד. הפעם צעדה בדיוק שעה והתפלאה כיצד אינה עייפה, היא כנראה התרגלה לצעוד והצעדה עושה רק טוב הן לגוף והן לנפש.

היא התעכבה בפיצוצייה הסמוכה לביתה וקנתה לעצמה בקבוק אורנג'דה סוכריות מנטה וחפיסת מסטיק גדולה.

נירה עלתה לדירתה וישר רצה להתקלח ולאחר מכן תכין לה ארוחת שחיתות ☺☺ לפעמים גם רופאים מרשים לעצמם לזלול והם עצמם מתריעים בפני המטופלים שלהם לבל חלילה וחס יאכלו ארוחות כאלה

המשך יבוא