היומן של אדיסון צ'רלס|פרק 7

עבר שבוע מאז החלום המטריד שחלמתי. אף על פי שהרבה פעמים חלמתי חלומות רעים, הפעם הרגשתי שזה אמיתי. משהו בחלום גרם לי לחוש את זה באמת או כמעט באמת, כאילו זהו זיכרון ישן או משהו שיקרה בעתיד. הייתי כבר בעתיד פעם אבל שם לא היו דברים בלתי מוסברים שלא קשורים איכשהו לטכנולוגיה או לעב"מים... כבר סיפרתי ליהלי על החלום ולאמה ולניק, אבל שלושתם לא הגיבו יותר מפרצוף מבוהל כשסיפרתי להם על החלום ואז בפרץ של צחוק, "אל תדאגי" אמר לי יהלי "זה היה רק עוד חלום, תעבירי את זה..." וכשהסתכלתי בעיניו הירוקות כמו דשא לאחר גשם, הרגשתי אבן קטנה יורדת מליבי והמשכתי בחיי היומיום שלי. הימים עברו, איתם כבר הגיע אמצע הסתיו. ניק ויהלי כבר התחילו יותר להסתדר לאחר שאמרתי ליהלי שינסה להכיר את ניק יותר טוב. רון שנשאר בודד מצא לעצמו מקום אצל קבוצת חנונים אוהבי מתמטיקה. יום אחד כשהגעתי לבית ספר עם יהלי לאחר שיחה מעמיקה של סוגי הגלידה האהובים עליו ראינו את רון וג'יני יושבים על ספסל בחצר ומדברים, רון אמר לג'יני משהו והיא התחילה לצחוק, אחרי כמה שניות היא גם אמרה לו משהו ואז קמה והלכה משם בחיוך, למרות שעדיין כעסתי על רון לראות אותו עם מישהי אחרת עשה לי צביטה בלב. יהלי הביט בי ועשה פרצוף של 'בואי נעוף מפה' והלכתי איתו לכיתה. שמתי לב שרון ויהלי התחילו לדבר פחות, אחרי שנפרדנו היה נראה שהתרחקנו. אחרי שחזרנו מבית הספר שמעתי את ניק מדבר עם רון על משהו מאוד מפתיע...
"היא הייתה חברה שלי" רון אמר "אבל נפרדתם, היא תעדיף אותי" ניק ענה לו. "היא לא תרצה אותך, היא מאוהבת ביהלי אני יודע", שמעתי קול של בעיטה חזקה בגדר הייתה לי תחושה שהיא הייתה של ניק: "היא בסוף תאהב אותי, אתה תראה, בכל מקרה לך כבר אין סיכוי איתה" רון שאל: "למה?" בקול מאוכזב, "היום ראיתי איך היא הסתכלה עליך ועל ג'יני היא חושבת שאתם ביחד". הפעם רון היה זה שבעט בגדר: "אבל זה יצא מהקשרו, אני אמרתי לה משהו לגבי השיעורי בית במתמטיקה, היא ביקשה עזרה..." ניק צחק צחוק רשע, "היא בסוף תאהב אותי..." עכשיו יצאתי ממקום מחבואי בעודי אומרת: "תראו,תראו...