נערת האהבה

מחבר: ענבר דוד | תאריך: 23.01.10 | 14:58 | 0 תגובות | כמות צפיות: 83

זה היה לילה.עשיתי מסיבה פיג'מות רק אם ליטל ואור ושיחקנו אמת או חובה.הם שאלו אותי את מי אני אוהבת והייתי חייבת להגיד אז אמרתי את ירדן.הוא היה עם עיניים כחולות שיער בלונדיני ואמיץ.אמרתי להם לא לגלות ו"זרקנו את המפתחות לים".
ליטל אמרה לי:ענבר?
אמרתי:מה?
למה את לא מציעה לו חברות?
אמרתי לה:אני לא יכולה אני לא מסוגלת אני תמיד חושבת שהוא יגיד לא או שהוא יצחק או משהו כזה או שבכלל הוא לא יאהב אותי בתור חברה.
חזרנו לשיעור והיינו צריכים להתחלק לחמישיות.
אני אייל ירדן ליטל ואור היינו יחד.
אמרתי לי בלב:ענבר את יכולה בלי פאניקה?הייתי רגוה ושקטה.
אור לקחה אותי לצד ואמרה:אם את לא מציעה לו חברות אז אני יגיד לו.
אמרתי לה:אני אשתדל.
ואמרתי לי בלב:שלא!.
הגיע ההפסקה ואור וליטל הלכנו למי שהם אוהבות ואני נישארתי בצד.ככה זה היה עם ירדן:אייל ותומר הלכו לחברות שלהם.הוא שאל אותי:מה את עושה בצד?
ניבהלתי לרגע.אמרתי:אני..אני רציתי...להיות בצד.כן בצד!
אבל אמרתי לו את המשפט הזה:"אדם לפעמים חייב להיות בודד רק עם עצמו"
ירדן אמר לי:איזה חוכמה יש לך תאמיני לי הייתי רוצה חברה כמוך והלך לאחורי
אני רצתי למגרש וישבתי שמה עצובה.לא ידעתי מה לעשות.ירדן בא אחריי.
את רוצה להגיד לי משהו?
אמרתי כן
הוא אמר:מה?
אמרתי:אני...אני....או....אוהב...אוהבת....אותך!
ושאלתי:רוצה.....להיוץ.....חבר.....שלי?
כן!
ואני שמחתי כאילו אין מחר חיבקתי אותי ומהר רצתי אל רותם ואמרתי לה רותם ירדן חבר שלי !!!!!!!
רותם אמרה:כל הכבוד את נערת ההאהבה

סיפורים נוספים