<?xml version="1.0" encoding="utf-8"?>
<rss version="2.0">
<channel>
<title>Latest סיפורי הצלחה Articles </title>
<link>http://www.tale.co.il/</link>
<description>Articles at סיפורים</description>
<language>en-us</language>
<item>
<title>אנה.</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94/%D7%90%D7%A0%D7.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94/%D7%90%D7%A0%D7.html</guid>
<pubDate>Wed, 21 Jul 2010 00:06:32 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ אני זוכרת איך נפגשנו, זה היה בשוק, הלכתי עם הסלסים מהקש שאמי נתנה לי לסחוב כי היה לה כבד,<br />ראיתי אותך, את הבטת במראה, ואמרת לעצמך מילים שאני לא ניסיתי לשמוע אבל חדרו לאוזניי,<br />היית ילדה יפהייפיה עיניים כחולות כמו השמיים ושיער זהוב כמו השמש, <br />גופך היה דקיק אך בדיוק במידה הנכונה. <br />כשנפגשנו, את עמדת מול המראה משרטטת איקסים על חלקים חשופים בגופך ולוחשת לעצמך בשקט "לתקן..."<br />הייתי אז ילדה קטנה, לא ידעתי נימוסים מהם ושאלתי אותך "מה לתקן?"<br />לא טעיתי ואת היית באיזור הגיל שלי, גיל שבו אין בושה או סודות גם מילדים זרים אחרים,<br />"אני צריכה לתקן..את הגוף שלי, החלקים שבו.. לא מתאימים"<br />זה מה שענית, לו הייתי יודעת באותו גיל, מה הייתה אנה, יכולתי לשנות?<br />כנראה שלא, ילדים בגיל הזה הם מאוד עקשנים בנוגע לראיית העולם הנכונה שלהם והמוטעית של הזרים.<br />אבל בכל זאת התווכחתי איתך, ואמרתי לך שלא נכון. הגוף שלך בנוי בצורה נכונה, כל חלק מחובר למקום הנכון, מי את שתגידי מה נכון מה לא נכון? מי מתאים מי לא מתאים? מי שם אותך שופטת על יצירה של אלוהים?.<br />לא ידעת מה לענות, היית שקטה מאוד, אמרתי שאני מתנצלת, שזה משפט ששמעתי מאמי כל פעם שהייתי עצובה בנוגע למראה שלי,<br />אמרת שאת מבינה, שזה בסדר, אבל אמרת שמילים לא יעזרו לתקן את החלקים הלא מתאימים בגוף שלך.<br />שאלתי אותך אם זו הדרך הנכונה להרגיש, אמרת שאת לא יודעת, אמרת שאת מרגישה בכל צעד את הרגליים השמנות שלך רועדות, ובכל תמונה את רואה רק ידיים מגושמות ופנים עגולות.<br />מאז אותו יום , אני והיא גדלנו, הכפר ממנו היא באה, הכפר ממנו אני באה, כפרים שכמו אש וקרח, מנוגדים אחד לשני,<br />בכפר שלה אישה שהיה לה מעט בשר מיותר בישבן או בבטן נחשבה לאישה חוטאת ולעומת זאת, אישה בכפרי, שהיה לה מעט בשר בישבן או שרגליה רעדו בכל צעד שלה,<br />היא, האישה "החוטאת" הזאת, היא נחשבה ליפה מכל הנשים אותה כל הגברים רצו וחשקו בה.<br />הכפר שממנו היא באה, זה הכפר שלעולם לא ארצה להגיע אליו.<br />השנים המשיכו לעבור, ואני והיא שמרנו על קשר הדוק שלא היה אפשר לנתקו בשום דרך אפשרית, דיברנו כל יום למרות המרחק ולמרות השוני בראיית העולם,<br />ולמרות שראשי הכפרים לא נהנו בכלל לא ממש היה לנו אכפת, גם מבקשות ההורים התעלמנו בכזה זילזול, היינו בנות 14..<br />אבל לאט לאט שמתי לב שמשהו בי משתנה, בכל פגישה שלנו נהייתי יותר ויותר רגישה לאוכל שאני אוכלת ויותר ויותר רגישה לשומנים שהתחילו להיות על הגוף שלי, הרגשתי שמשהו צריך להשתנות,<br />ז"א הרגשתי שאני צריכה להיראות כמו האנשים בכפר שלה, התחלתי להרגיש איך הנוכחות של האמונה שלה משתלטת עליי ואיך לאט לאט אני לא אני, אלא היא.<br />הרגשתי יותר ויותר איך אני "שמנה מידי" או "מכוערת" ומה? בסה"כ הידיים שלי קצת רעדו כל פעם שהרמתי משהו.<br />אף אחד לא שם לב לזה, כי כולם היו עסוקים בלאהוב את המראה החיצוני של כולם ולא לשפוט ולא להעיר אז לאף אחד זה לא היה משנה שלאט לאט נעלמתי,<br />אפילו לי זה כבר לא הפריע, אני התרגלתי לא לאכול, התרגלתי לא להיות רעבה, התרגלתי שהבגדים שלי גדולים עליי בשלוש מידות,<br />ואת? את שמת לב. בשלב מסויים שאלת אותי למה שלא אעבור לכפר שלך, הרי אני בדיוק במידות הנכונות.<br />נתתי לך להשתלט עליי. <br />אנה, אנה השתלטה עליי. על הגוף על הנשמה, .<br />אחרי שנה יצאתי מזה בכוחות עצמי, גדלתי, התבגרתי על הכישלון הזה שנקרא חוסר ביטחון עצמי.<br />גן העדן האבוד נמצא מחדש. אחרי שנתיים נמסר לי שזהו, היא איננה עוד בעולם הזה, מתה, מחוסר תזונה. ואחרי ארבע שנים נמסר לי שהכפר שלהם נכחד כי הנשים<br />היו חלשות מכדי ללדת.<br /> ]]></description>
</item>
<item>
<title>ילדה קטנה גדולה</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94/%D7%99%D7c%D7%D7-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7-%D7%D7%D7%95%D7c%D7.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94/%D7%99%D7c%D7%D7-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7-%D7%D7%D7%95%D7c%D7.html</guid>
<pubDate>Thu, 20 May 2010 21:51:02 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ ליפני הרבה שנים, בכפר קטן,בבית קטן,עם חצר קטנה,גרה משפחה.<br />אבא אמא וילדים חמישה.<br />לכל ילד במשפחה היתה משאלה, לפעמים ידועה לפעמים כמוסה.<br />הילדה הבכורה באותה משפחה, ילדה סקרנית ,פעלתנית ,עם שתי קוקיות שחורות,קצת פרועות,עיניים חדות שהכל רואות,ומחשבות שכל הזמן מתרוצצות.<br />לילדה הזאת היתה משאלה מאד  ידועה.<br />היא רוצה להיות שותפה,לא צופה.<br />לאימה ואביה תמיד אמרה :"אני רוצה להיות פעילה!"<br />"בבקשה" אמרו הוריה שהיו הורים קשובים, ניתן לך בשמחה כל מיני  תפקידים.<br />הילדה הייתה מרוצה, את תפקידיה ביצעה בשמחה.<br />אבל אחרי זמן מה כבר לא היה בתפקידים אלה די,הילדה בגרה הסתכלה סביב,והבינה שיש עוד עולם סביבה,<br />לא רק משפחתה הנחמדה.<br />ושוב ביקשה להיות שותפה, אך הפעם ממי תבקש עזרה? למי היא תציע את עזרתה? הרי מחוץ למשפחתה היא  הרי ילדה קטנה! הלכה הילדה וחשבה איפה תוכל לתת  בעולם את חותמה.<br />היא ניסתה, אותה ילדה עיניים גדולות לפקוח לראות עד היכן תוכל את ידיה למתוח, כך שתוכל לעזור או אולי לשמור?<br />היא מצאה פה ושם דברים לעשות,<br />יונה שנפלה מעץ וצריך בה לטפל,<br />כלב תועה שצריך אוכל לקבל.<br />כאשר גדלה הילדה והייתה לנערה ובאוטובוסים למקומות רחוקים נסעה,על יד הנהג  ישבה.<br />כמה סיבות היו לה לאותה נערה.<br />ראשית כך לרדיו תוכל להקשיב,לדעת מה קורה מסביב,וחלילה לא להפסיד.<br />שנית אם בטעות תהיה תאונה או חס וחלילה יקרה דהר מה נורא היא תוכל לשבת בכיסא הנהג ולהציל את כולם.<br />ללחוץ על כפתוריו הקטנים ולהושיע את כל הנוסעים.<br />כך עברו השנים על אותה נערה , עם הרבה תכנונים בלי עין רעה, אך היא גדלה ועדיין לא הצילה את המדינה.<br />בלימודיה הבינה שהיו זמנים אחרים, זמנים עם המון אירועים,ובאחד הטיולים לאבא שלה פנתה בטרוניות<br />"איך זה יכול להיות? הרי רציתי מישהו חשוב להיות, דברים חשובים לעשות...להשתתף... ליזום...<br />לא להיעלם ולידום!"<br />"בספרי ההיסטוריה כתובים דפים שלמים ומה אהיה אני ? שורה? כמה מילים?  איזה פספוס...<br />ממש חבל!"<br />אבל....<br />הילדה גדלה ומסביבה המון קרה,וכן היו אירועים דברים גדולים,לאו דווקא טובים היא הקטנה אף אחד עוד לא הצילה  לא מדינה וגם לא את השכונה.<br />אבל לאחרונה היא הצילה את עצמה!!!!<br /><br /><br /> ]]></description>
</item>
<item>
<title>אני עני...</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94/%25d7%2590%25d7%25a0%25d7%2599-%25d7%25a2%25d7%25a0%25d7%2599.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94/%25d7%2590%25d7%25a0%25d7%2599-%25d7%25a2%25d7%25a0%25d7%2599.html</guid>
<pubDate>Wed, 19 May 2010 21:14:03 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ אותך שם ראיתי ישבת לך לבדך<br />את ראשך הרמת, העיניים הגדולות נדהמו<br />חיוך מסמיק עלה על פני את מבטי סובבתי<br />החברות שלי חשבו שהשתגעתי<br />אבל בעייני היית מקסים <br />מבלי להכיר אותך בך האמנתי אפילו שישבת שם מלוכלך<br />הרגשתי שאתה מסוגל להרבה אפילו שידעתי שאתה לא עובד ושאין לך קורת גג,<br />שבוע לאחר מכן שם כבר לא ישבת<br />אך לפתע מולי עברת <br />לא נקי ולא אחרי עבודה<br />העיניים הגדולות שלך אותי שאלו למה עלי דווקא את מסתכלת?<br />לא עניתי, בעצמי לא ידעתי למה,<br />המשכתי ללכת ואז חזרתי <br />עבודה לך הצעתי <br />חייכת ולא האמנת<br />קורת גג לך הבטחתי <br />ואז צחקת ושתקת<br />הסתכלת עליי ואמרת<br />למה את חושבת שרע לי ככה?<br />כי אתה ישן ברחוב עניתי לך <br />תראי אותי אמרת <br />אני עומד על הרגליים, לא רזה דווקא די מלא <br />רק צריך לחזור לעבודה <br />אז תקח את ההזדמנות ותתחיל לעבוד ותרגיש את החיים בחזרה<br />אותי תיקנת ואמרת לחזור לחיים הטובים<br />פה אותי סיקרנת<br />אותך לכוס קפה הזמנתי אך סירבת ואמרת במשכורת, וחייכת <br />ואכן זה קרה, לעבוד התחלת ולא דרכי,<br />בית השכרת וגם לא בעזרתי <br />אך את המוטיבציה קיבלת בזכותי.<br />האמונה מביאה הצלחה, אז תאמינו וזה יקרה!!!!!  ]]></description>
</item>
<item>
<title>לאין הולכת אמי?</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94/%D7c%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%D7%95%D7c%D7%9B%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%99.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94/%D7c%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%D7%95%D7c%D7%9B%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%99.html</guid>
<pubDate>Sun, 22 Nov 2009 16:01:50 +0200</pubDate>
<description><![CDATA[ לאין אמי הולכת ?<br /><br />אמי אישה יפה וצעירה. אין הבדלי גילים גדולים בינינו. אני בת שבע-עשרה  והיא בת שלושים ושלוש. למרות זאת היא מסורתית הדבקה למנהגי האבות. הנוקשים והבלתי מתפשרים. מהקפידה על צניעות ועל כיבוד המסורת הנוקשה שהועברה מהאבות במשך מאות שנים. היא משלה בי ביד של ברזל. אסרה עלי לצאת לבדי, לפגוש חברים וחברות או לטייל בחוץ. סגרה אותי בבית וראתה בכל יציאה שלי החוצה כפשע הראוי לעונש. אסרה עלי ללבוש את כל המלבושים המודרניים שהצעירות בגילי לבשו. שמלותיי היו ארוכות ומגושמות, בצבעים קהים כמו שחור, חום וכחול. אסור היה לי לנעול נעלי-עקב. כמובן שלא להתאפר. גם לא לשוחח בטלפון עם חברותי. היא עצמה היתה כבולה באותם כבלים. התנזרה מכל מנעמי החיים. הסתגרה בבית ולא יוצאה ממנו אלא לעיתים רחוקות וזאת רק למטרות מוגדרות מראש, כמו ביקור אצל הוריה או אחיה. לא היו לנו חברים ולא מבקרים, ולכן היינו רוב הזמן בבית לבדנו. <br /><br />אבי נפטר לפני שנתיים כשהיה עדיין צעיר ובשיא פריחתו. מותו של אבא לא הקל  את האיסורים החמורים שאימא כפתה עלי. ההפך הוא הנכון. האיסורים וההגבלות רק גברו. חיינו כשתי נזירות קדושות ואנו בשיא הפריחה. אימא  לבשה רק את בגדי האבל השחורים והקפידה לבקר את קברו של אבא בכל יום ששי. היא אהבה את אבי אהבה עזה. הוא היה הגבר הראשון והאחרון בחייה. אני חשבתי שאסור היה לה לדבוק בעבר ולהתמיד באבל הכבד וזאת למרות אהבתה העזה לאבי. אסור היה לה לקבור את עצמה עמוק בקבר והיא עדיין צעירה ותוססת. כמובן שזה היה עוול לקבור גם אותי יחד עמה. לא היתה לה הזכות לכך. זה היה פשע לשלול את זכותי לחיות חיים רגילים כמו יתר הבנות.  אימא ראתה בכל הצעת נישואין שהוצעו לה או לי כעלבון צורב. לא חשבה שזה מקובל. היא דחתה את כל ההצעות בנושא זה.<br /><br />לא גרנו בסביבה דתית ונוקשה. גרנו בסביבה רגילה, כמעט ולא היו לנו שכנים דתיים. הבנות היו מאופרות ולבושות במלבושים המודרניים ביותר. הן היו חופשיות, הסתובבו עם חברים וחברות, ביקרו במסיבות ונשארו מחוץ לבתיהן עד לשעות הקטנות של הלילה ואיש לא ראה בזאת סטייה מהנורמה או התנהגות בלתי הולמת. זה היה מקובל על כל הסביבה. <br />ההתנהגות של אמי קוממה אותי. לא יכולתי לסבול את הכבלים בהם כבלה אותי. החלטתי להתמרד. כיצד עשיתי זאת אתם שואלים?<br />רימיתי את אימי!!<br />שיקרתי לה לאורך כל הדרך!!<br />בגדתי באימון שנתנה בי<br />הסתובבתי ברחובות <br />ביקרתי בהצגות יומיות<br />ישבתי בבתי קפה עם חברות וחברים<br />עשיתי את כל מה שאימה אסרה עלי.<br />בכל הזמן הזה אימא היתה בטוחה שאני נמצאת בבית-הספר ולומדת כמו ילדה טובה, הייתי בורחת מהשעורים יחד עם חברים וחברות ומסתובבת איתם ברחובות. היינו יוצאים לשיט על מימי הנילוס, יושבים בבתי-קפה, מבקרים בהצגות היומיות שהקרינו בבתי-הקולנוע. לא תמיד נהניתי מהבריחות האלה! עשיתי זאת בעיקר כדי לנקום באימי והצלחתי בכך. היינו עוזבים את בית  הספר לפני גמר הלימודים, עולים על האוטובוסים שהחזירו אותנו הביתה. אמי לא ידעה. היא לא חלמה שאני מסוגלת לעולל לה את הבושה שעוללתי!! <br /><br />ובעיקר היא לא ידעה שאני מאוהבת בבחור שאינה מכירה ונפגשת עמו כמעט מדי יום ביומו. כשדברתי עמו בטלפון בצרפתית, שיחות ארוכות שהתישו את כוחותיה, לא ידעה שאני מדברת עם אהובי. נהגה לגעור בי ולדרוש להפסיק את השיחה. יותר מכל התרעמה שאני מדברת בצרפתית: "מדוע את אף פעם לא מדברת בערבית. האם אביך או אמך באו מצרפת?". הייתי עונה כנעלבת: "בבית-הספר לומדים ומדברים צרפתית ואמרו לנו כי כדי לשלוט טוב בשפה עלינו לדבר בינינו רק צרפתית". והיתה עונה: "טוב, אני לא מבינה בעניינים האלה, סיימי את השיחה מהר!! עליך להכין שעורים ולשכב לישון".<br /><br />פעם השיחה עם אהובי התארכה. אימא היתה חסרת סבלנות והאיצה בי לסיים אותה מהר: "די כבר, את מדברת כבר שעתיים, מי את חושבת שישלם את חשבון הטלפון המנופח?" הגבתי: "זו שיחה בענייני המבחן של מחר, זה מאוד חשוב!!". התנפלה עלי בכעס וחטפה את השפופרת מידי: "אני רוצה לשמע עם מי את מדברת". היה מוסכם ביני לבין אהובי שאם אימא עונה על השיחה, הוא ימסור את השפופרת לאחותי וכך אימא תחשוב שדברתי על חברה שלי. אמרתי לאימא: "קחי את השפופרת ודברי עם חברתי". היא לקחה את השפופרת, שמעה את קולה של אחותו של אהבי ונרגעה.<br /><br />פעם צלצלתי הביתה בשעה אחת-עשרה בבוקר. המשרת הרים את השפופרת ואמר שאימא יצאה מהבית. התפלאתי מאוד כיוון שאימא לא נהגה לצאת מהבית, וכשיצאה היתה מודיעה לי מראש לאין היא יוצאת. חזרתי הביתה והמתנתי שאימא תספר לי הכאן היתה בבקר, אך היא לא דיברה על הנושא הזה בכלל. <br />העזתי לשאול: "האם יצאת מהבית היום?"<br />ענתה לי ללא היסוס: "לא יצאתי,<br />בטח שלא יצאתי,<br />הייתי כל היום בבית!"<br />הבטתי בה בחשדנות ואמרתי: "היום התקשרתי אליך כדי להודיע לך כי עלי להישאר בבית-הספר שעה נוספת ואת לא היית בבית". ענתה לי בקול מבולבל: , יתכן ולא שמעתי את הצלצול". הבטתי בעיניה  ואמרתי: "אבל המשרת אמר שיצאת מהבית. ענתה לי במבט רוגז: <br />האם הגיע המצב לידי כך שתרגלי אחרי,<br />אינך מאמינה לדברי אמך?":<br />האם עלי למסור לך דין וחשבון על מה שאני עושה?<br />איפה הכבוד לאימא? <br />האם זה החינוך שאני הענקתי לך?<br />המשכתי להסתכל לה בעיניים ואמרתי:<br />אני יודעת שהיית בחוץ, <br />זה לא משנה לי!". <br />אבל למה לשקר לי?<br />את לימדת אותי לדבר אמת, מדוע אינך עושה זאת בעצמך?<br />אין לי זכות להתערב בחייך<br />עשי כל מה את רוצה. <br />אני לא רוצה לדעת .<br /><br />היא נשברה וסיפרה לי שדודי, אחיה, הרגיש לא טוב והלכה לבקר אותו. שתינו ידענו שזה לא נכון, <br />ושתינו שתקנו.<br />התחלתי לחשוד באימי:<br />האם יש לה מאהב? <br />האם היא בוגדת בזיכרונו של אבי?<br />אם כן אז מדוע היא עדיין לובשת שחורים? <br />מדוע היא מקפידה לבקר את קברו של שאבי כל יום ששי?<br />חשדתי כי היא עושה זאת כדי להרחיק את החשדות.<br />כדי להיראות בפני האנשים כאלמנה צנועה השומרת אמונים לזכור של בעלה.<br />מי הוא המאהב?<br />האם הוא נשוי?<br />האם הוא עשיר או עני?<br />האם הוא מבוגר או צעיר?<br />הייתי בטוחה שיש לה מאהב והחלטתי לגלות עובדה זו. <br /><br />התחלתי לרגל אחריה. צלצלתי כל יום הביתה. תמיד בשעה אחת-עשרה בבוקר. ותמיד לא היתה בבית. <br />המחשבה שיש לאימא מאהב ייסרה אותי ופגעה בכבודי ובכבוד אמי, כשהלכתי לבית-הספר, נדמה היה לי שחבריי מתלחשים מאחורי גבי.חשדתי באמי וחשדתי בכל הסובב אותי. <br />החלטתי לגלות בעצמי!! <br />החלטתי לעקוב אחריה ולראות לאין היא הולכת כל יום בשעה אחת-עשרה. <br /><br />באחד הבקרים, ירדתי לרחוב עם תיק-הספרים. לא עליתי על האוטובוס של בית-הספר. המתנתי בפינה וחיכיתי לשעה אחת עשרה כדי לעקוב אחרי אימי. בעשר ורבע ראיתי את אמי יוצאת את הבית ובידה תיק. הלכתי אחריה, היא עלתה על הרכבת, עליתי אחריה וישבתי רחוק ממנה כדי שלא תבחין בי. לאחר מספר תחנות היא ירדה מהרכבת, ואני בעקבותיה. נכנסה לרחוב פריד שם נעצרה מול אחד הבתים, הביטה לצדדים, ונכנסה אליו.<br />דפיקות לבי דמו להר געש והלב כאילו רצה לצאת ממקומו. הייתי נסערת ונרגשת. הרגשתי לשנאה כלפי אמי. אמרתי לעצמי:<br />" הנה היא נכנסת למאהב שלה!!<br />אני חייבת לדעת מי האיש הזה!!".<br />נכנסתי לבנין אחריה, עליתי במדרגות ואני עוקבת אחריה. נכנסה לאחת הדירות. הדלת היתה פתוחה עליה שלט:  פאקוס, בית-ספר ללמוד שפות.<br />לא הבנתי שום דבר!!<br />מה לה ולבית הספר?<br />את מי היא אמורה לפגוש שם!<br />נכנסתי אחריה. ראיתי אותה יושבת ליד אחד השולחנות, מוציאה את הספרים והמחברות וממתינה לתחילת השיעור.<br />אמי ראתה אותי ופנתה אלי בקול מופתע:<br />"מה את עושה כאן,<br />מדוע אינך בבית-הספר?<br />ממתי את עוקבת אחרי?"<br />הבטתי אליה בחיוך רחב ושאלתי:<br />"אימא! מה את לומדת?".<br />ענתה לי: "אני לומדת צרפתית!"<br />"למה לך ללמוד צרפתית?"<br />בת צחוק עלתה על פניה וענתה: "כדי להבין מה את מדברת בטלפון עם חברותיך".<br />חיבקתי אותה חזק אל לבי!!<br />אני אוהבת אותה!!<br />אני מעריצה אותה!<br />ובכיתי!!<br />אימי בקשה שאמתין עד לגמר השיעור. חזרנו הביתה מחובקות. סיפרתי לה על כל מחשבותיי ועל הספק שהטלתי בהתנהגותה. סיפרתי לה על הקשר שלי עם אהובי, על הבריחות מבית-הספר  ועל הכל "אני רק דואגת לך בתי היקרה, <br />העולם אכזר וכל רצוני היה לגונן עליך ממנו" אמרה לי והוסיפה: <br />תזמיני את חברך הביתה כדי שאכיר אותו!".<br />חייכתי אליה חיוך רחב ושאלתי: "אם אזמין את חברי, האם תפסיקי ללמוד צרפתית?"<br />"את הצרפתית לא אפסיק ללמוד". ענתה לי.<br /><br /> ]]></description>
</item>
<item>
<title>לאן אתה הולך אני הולך ורואה אנשים..</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94/%D7c%D7%90%D7%9F-%D7%90%D7%AA%D7-%D7%D7%95%D7c%D7%9A-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%D7%95%D7c%D7%9A-%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%90%D7-%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94/%D7c%D7%90%D7%9F-%D7%90%D7%AA%D7-%D7%D7%95%D7c%D7%9A-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%D7%95%D7c%D7%9A-%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%90%D7-%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D.html</guid>
<pubDate>Tue, 27 Oct 2009 11:17:40 +0200</pubDate>
<description><![CDATA[ לאן אתה הולך - אני הולך בתוך החושך ורואה בו  אנשים בלי עיניים שרואים - אנשים - קטועי רגליים<br />שהולכים, <br /><br />לאן אתה הולך - אני הולך בחושך ורואה אור - אני הולך על אבנים חדות והם נעימות הייתכן כן כן אני<br />משיב<br /><br />מהיכן אתה חוזר - אני חוזר מהחושך וומצאתי בו אור - ראיתי אנשים בלי עיניים רואים אנשים קטועי<br />רגלים הולכים<br /><br />והבנתי - הבנתי שאפשר לראות - והתחלתי להסתכל לראות - ואני רואה אנשים טובים - אני רואה<br />עולם יפה - למדתי לראות מתוך החושך - ויש כאלה שרואים באור ויש כאלה שרואים מתוך חושך<br /><br />ובחיים תתבונן זיק קטן של אור יגדל ויגדל - כל מילה טובה -  נותנת  כח להמשיך.<br />בתוך החושך נמצא את האור<br /><br />משבר - קושי מלמד אותנו להתבונן ממקום אחר ולא לוותר להמשיך להמשיך גם שמחשיך<br />לחפש זיק של אור - קטן שגדל וגדל ולא חדל, <br /><br />  ]]></description>
</item>
<item>
<title>מדריך אל האושר</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94/%2525d7%25259e%2525d7%2525d7%2525a8%2525d7%252599%2525d7%25259a-%2525d7%252590%2525d7c-%2525d7%2525d7%252590%2525d7%252595%2525d7%2525a9%2525d7%2525a8.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94/%2525d7%25259e%2525d7%2525d7%2525a8%2525d7%252599%2525d7%25259a-%2525d7%252590%2525d7c-%2525d7%2525d7%252590%2525d7%252595%2525d7%2525a9%2525d7%2525a8.html</guid>
<pubDate>Mon, 05 Oct 2009 14:19:00 +0200</pubDate>
<description><![CDATA[ המדריך אל האושר |  לילי רוזנפלד  <br />המדריך מוקדש<br />לכל מי שמוכן לעבוד למען אושרו.<br /><br />תודתי ניתנת לאסתר גולדנברג עבור העריכה, למלכה קיסרי, אדית קמחי, פרל ריין, אראלה רוסו עבור המלצותיהם ולבני ברני עבור סבלנותו.<br />מבוא<br /><br />הפילוסופים היוונים סוקרטס ואפלטון מזהים את האושר עם המידות הטובות והצדק המבטיח את אושר הפרט ואת אושר המדינה. לדעת אפלטון, האושר הוא מצב, שבו אדם חי בהרמוניה עם עצמו ועם סביבתו, ומקור האושר הוא בחכמה המוחלטת שמשיגים בעזרת הטוהר והאיזון. <br /><br />רוב בני אדם מבקשים את האושר. לאושר מגיעים מהר כשאוהבים וכשמוצאים את השקט הפנימי. שקט נפשי ואושר הם מילים נרדפות שיש ביניהן קשר דיאלקטי: אושר מביא ליד לשקט נפשי ומאפשר את הקשר עם "האני הפנימי" ושקט פנימי פותח את הדלת לאושר. <br />חיים של הנאות, סטטוס, מירוץ אחרי רכוש, ביטחון כספי וכוח (שליטה) אינם מסבים אושר. להסגת האושר עוזרים ההערכה העצמית והכוח הפנימי שמעניק ביטחון. כשיש לנו ביטחון אנחנו לא פוחדים, אלא מקבלים עלינו אחריות למעשינו.  <br /><br />על פי הדלאי לאמה (Dalai Lama) קיימות שתי דרכים להגיע לאושר. הדרך האחת היא חיצונית– סיפוק כל מה שנחוץ להישרדות והוא ממקורות חיצוניים – בית, מזון ומשפחה. הדרך השנייה היא פנימית – תוצאה של התפתחות רוחנית שמביאה לידי אושר פנימי. יש אנשים שהאושר שבא מבחוץ מספיק להם, אלא אושר כזה אינו יכול להימשך זמן רב בלי האושר שנובע מן הכוח הפנימי ומההערכה העצמית.<br />קיים אושר יחסי, ארצי ואושר אמתי, מוחלט. עונג, שביעות רצון והגשמה של מטרה ראויה מביאים לידי אושר יחסי. האושר המוחלט והעילאי הוא פרי התפתחות רוחנית, קשר עם הנשמה ועם אלוהים.<br /><br />כולנו מחפשים את האושר, אך לא כולנו יודעים איך והיכן ייתכן למצוא אותו. כדי להיות מאושר על האדם לקבל את עצמו. בלי קבלה עצמית השלווה הפנימית היא בלתי אפשרית. בלי קבלה עצמית אין אושר ואין אהבה, שכן הם מדוכאים. עלינו להכיר בערך העצמי שלנו ולהכיר בניצוץ האלוהי שבתוכנו.<br />  אי אפשר לקבל את האושר בדרך ישירה, כשם שאי אפשר לקבל הערכה עצמית. עלינו למצוא את החוויה, את הרגש ואת ההתייחסות שהערכה עצמית משרה בעשותה אותנו למאושרים. כשאנחנו מלאי אהבה וחשים את האחדות הקיימת ביקום אנחנו מאושרים.<br /><br />חשוב לציין שהאושר אינו תלוי בתנאים החיצוניים ובמה שקורה סביבנו ואין טעם לחפש אותו מחוצה לנו. אין הוא קשור לתגובות של אחרים כלפינו. הוא מצוי בתוכנו ותלוי בהתייחסויות  ובתגובות שלנו לכל מה שמתרחש. האושר הוא בהווה, כי רק ההווה קיים. הוא אינו בעבר או בעתיד ולכן אין טעם לחפש אותו אלא בהווה. רוב בני אדם אינם חיים את חיי ההווה. במקום ליהנות מה"עכשיו", מהרגע הזה, אנחנו מחכים לעתיד ומציבים תנאים לקבלת אושרנו. אנו מצפים שנסיים את הלימודים או שנתחתן או שילדינו יגדלו. בסופו של דבר אנו מאוכזבים, שהרי החיים הם סדרה של אתגרים שעלינו להתמודד עמם.<br /><br />כדי להגיע לאושר מומלץ קודם כול להתכוון להגיע אליו. ההתכוונות היא הכוח המכוון את תשומת לבנו. היא רצון חזק בתוכנו והכלי החזק ביותר העומד לרשותנו. בלי כוונה ברורה אין מגיעים לתוצאות. ככל שמתרכזים יותר ברעיון מסוים, ככל שחושבים עליו יותר כך נותנים לו יותר אנרגיה. כמה פעמים משכתם אליכם את הדבר שפחדתם מפניו? פחד הוא אנרגיה חזקה שיש לה משיכה חזקה. הוא מרכז את תשומת לבנו במה שפוחדים. אם אתם מעוניינים לשנות את חייכם ואת התנאים בחייכם השתמשו בהתכוונות שלכם. מי שרוצה לחוש את האושר צריך לשאוף אליו  בכמיהה חזקה, להשקיע זמן כדי לחוות אותו ולהחזיק ברצון הזה כל הזמן.<br />האושר קיים וכל אחד יכול להשיגו. הוא מצב תודעה אישי ובאפשרותנו לשנות את מצב רוחנו בכל עת ולעבור ממצב רוח מדוכדך למצב רוח מרומם. לפעמים אנחנו עושים זאת בלא מודעות מצדנו.<br /><br />בחיפושינו אחר האושר יחסנו לסביבה, לסובבים ולאלוהים גם הוא משפיע. מושג האלוהות שונה מאדם לאדם ומדת לדת. אפשר להתייחס לאלוהים כאל כתודעה טהורה, אנרגיה חיונית שטבועה בכל חפץ ובכל אדם. בלשונם של הפיזיקאים המודרניים החוקרים את הפיסיקה הקוונטית המושג "נקודת האפס של השדה" (The zero point field) שווה ערך לאלוהים. בספרה The Field לין מקטגרט (Lynne Mc Taggart) מסבירה איך הפיסיקאים הגדירו את והמושג הזה. המחקר מראה שבני אדם שמאמינים במקור האלוהי  מאושרים יותר מאנשים שאינם מאמינים .<br /><br /> מי הוא אדם מאושר?<br />אדם מאושר בוחר באהבה ולא בפחד. הוא מסייע לאחרים להיות מאושרים. אדם מאושר  מאוהב ברגע ההווה ובכל יום הוא רואה הזדמנות להתפתחות. גם אם אין לו הטוב ביותר, הוא מפיק את המקסימום מכל דבר. בני אדם בייחוד במערב נהנים לפעול ולחשוב, אך אינם מוצאים זמן לטפל בהתפתחותם האישית. התפתחות רוחנית, טיפול ברגשות ומחשבות שליליות וכן קשר עם הנשמה מסייעים להגיע  לאושר. האושר מצדו תומך בהתפתחות ובצמיחה אישית. <br />האדם הרוחני מאושר. הוא נחן בתודעה מורחבת ויש לו קשר עם פנימיותו. הוא חי ומרגיש שמח ומתנהג כאדם בר מזל. יש לו מחשבות ורגשות שבונות את החיים. הוא מעריך את עצמו, את בני האדם, את הבריאה כולה. הוא מודה על כל מה שיש לו על כל מה שקורה לו. הוא אינו שופט, אינו משווה, אינו נעלב. הוא מקושר למקור ויודע מי הוא: הוא נשמה בלבוש גוף ואלוהים שוכן בו. הוא רואה ומעריך את היופי, הוא זורם, מאחד ועוזר. הוא איננו מחכה שאחרים יעשו אותו מאושר אלא עובד למען אושרו ואושרם של הסובבים אותו.<br /><br /> בשיטת הקינסיולוגיה מדדו את התדר של מצבים מסוימים ומצאו שתדר האושר, האהבה והשמחה הוא הנעלה ביותר. אני בטוחה שנהיה יעילים יותר ונפעל בדרך חיובית כשאנו אוהבים ומאושרים.<br />כשאנו במצב רוח מרומם החיים נפלאים ומלאי יופי. שמתי לב שכאשר אני מאושרת חושיי מתחדדים: הצבעים נעשים עזים יותר, הדשא הירוק נראה לי ירוק יותר. חידוד החושים מביא להנאה גדולה יותר והיא מגדילה את האושר. ההנאה מחזקת את האושר, אך האושר מסב הנאה בכל מצב – כשאנחנו מאושרים אנחנו נהנים מהחיים.  <br /><br />כל אדם זכאי לאושר. האושר פשוט וגלוי כל כך עד שרבים אינם שמים לב אליו, אינם מזהים אותו ואינם מעריכים אותו. רבים מחפשים גן עדן קסום בקצה האופק במקום ליהנות מהגן שפורח בחצר האחורית שלהם. האושר לא יימצא במקום שבו האנוכיות שולטת. האושר הוא חבר לאמת, ליופי, להרמוניה, לפשטות ולתמימות. אין הוא נובע מפעילות החושים, אלא מן החיים עצמם. מוצאים אותו פה ושם במילה טובה, בחיוך של ילד, בעזרה לזולת. האושר מצוי בכל מקום שבו שורות אהבה, קבלה עצמית והרמוניה. האושר דומה לפסיפס הבנוי מאבנים קטנות חסרות ערך שמקבלות את ערכן האמתי כשהן ביחד. האושר בנוי מנתינה ומעזרה. כדאי לטפל באושר של כלל האנושות ולא רק באושר האישי ובמיוחד לתת לילדים לבטא את שמחתם ואת  אהבתם. ילדים קטנים שמחים ומאושרים, אך הם מאבדים את שמחתם ואושרם כשהם גדלים. חשוב לאפשר להם  להוסיף להיות מאושרים בהתבגרותם ולעודד אותם לשחק, לשיר ולצחוק.<br /> <br />למה חשוב להיות שמח ומאושר?<br />אם נרגיש כך נתנהג לפי הרגשתנו זו. באמצעות התנהגותנו, אושרנו ושמחתנו אנחנו משפיעים על הזולת ועל כדור הארץ כולו, משום שכולנו מקושרים זה עם זה. אדם המודע לאושרו אינו מתרכז רק בעצמו, הוא מוכן לעזור לבני אדם להיות מאושרים גם הם. כך הוא מעלה לא רק את התדר האישי שלו ושל הזולת אלא גם את התדר של כדור הארץ. עם כל ניצוץ של אושר שאנו חווים בצורה מודעת אנו מגדילים את כמות האושר ומחזיקים אותה בתודעה הקולקטיבית ביקום. תדר גבוה מחזק את הגוף והנפש ויכול לשנות את התנאים בעולם הפיזי. ככל שטועמים יותר את האושר כך הוא מתחזק יותר. באפשרותנו לחיות, לצחוק, לרקוד, לשיר, להימלא שמחה ובזאת לחזק את טעם האושר. אל לנו לשכוח שהאושר אינו מטרה או גורל אלא הוא הדרך. האושר יימצא בכל מקום, הוא בסביבתנו, בהישג ידנו וגם בדברים לא חשובים וכביכול פשוטים. עלינו רק להחליט ולבחור בו.<br />אומרים שהכול  צפוי והרשות נתונה, לכן ביכולתנו לבחור בין אושר לאומללות, והבחירה בידנו.<br /><br /> כדי לבדוק עד כמה אתם מאושרים יש לענות על 5 שאלות בסולם ערכים מ-1 עד 7:<br />1.	אני מרוצה מהחיים?<br />2.	החיים שלי קרובים למצב האידיאלי?<br />3.	התנאים של החיים שלי מצוינים?<br />4.	קיבלתי עד עכשיו את הדברים החשובים בחיים?<br />5.	אילו יכולתי לחיות עוד הפעם, הייתי משנה דבר כל שהו?<br />אם התוצאה היא 35-30 – מרוצים מאוד; 29-26 – קצת מרוצים; 25-17 – קצת אי שביעות רצון;  16-11 – אי שביעות רצון; 10-5 – חוסר שביעות רצון מוחלט.<br /><br />איך בני אדם מוצאים את האושר?<br />כמה דרכים עוזרות לנו להגיע לאושר. אחת הדרכים היא להודות על כל חוויה, כגון על ידי כתיבת יומן. התודה משפרת את הבריאות ומעלה את האנרגיה הגופנית. ביומן כותבים את מה שהיה ביום, מה שעשינו, מה גרם לנו שמחה או צער ובמייוחד מה גורם לנו להיות מאושרים. להודות פירושו לחייך לחיים, לחייך למה שיש לנו ולמי שאנחנו. אף מומלץ לפני השינה למצוא דברים חיוביים שקיבלנו ולהודות עליהם גם במילים ולא רק בלב. בהמשך המדריך תמצאו עוד שיטות שבעזרתן נהיה מאושרים.<br /><br />היום על פני כדור הארץ יש אנרגיה חדשה וחזקה, שמטרתה להאיץ את ההתפתחות האנושית. לפי האסטרולוגיה אנחנו נכנסים לעידן חדש. העידן הקודם – דגים, היה שייך למזלות המים ששמים דגש ברגשות. בתקופה ההיא בני אדם חשבו שאפשר להתפתח מבחינה רוחנית באמצעות יסורים. הכנסייה זרעה בלב המאמינים תחושת פחד על ידי מושג הגיהינום. היום הדגש הוא באושר ובשמחה. מטרתי היום היא לעזור לאנשים להיות מאושרים. הרי אם אנחנו מאושרים, נוכל לבטא ביתר קלות את הפוטנציאל האלוהי הטמון בנו. יש לי שיטה פשוטה להגיע לאושר ובה עשרה צעדים:<br /><br /> <br /><br />הצעד הראשון: התייחסות למצב האנרגטי בגופנו ובסביבתנו<br /><br />התפתחות אדם ובריאותו תלויות במצב האנרגטי – מצב ההילה (השדה האלקטרומגנטי שעוטף  ומקיף אותנו), זרימת האנרגיה במרידיאנים ומרכזי האנרגיה. ידוע שאם אנו מאושרים, אם אנו מאוהבים, ההילה שלנו זוהרת ומתרחבת. במצב של דיכאון הביטחון העצמי יורד, רגשי אשמה ופחדים מתגברים וההילה מצטמקת ומקבלת צבע אפור. כיום קל לצלם את ההילה, ובהילה אפשר לראות את המחלות עוד לפני שהן מקננות בגוף, ואז אפשר לטפל בהן ביתר קלות. בזמן מחלה המצב האנרגטי פגום וגורם חוסר איזון במערכות הגוף. זו הסיבה למחלה. קשה להיות שמח ומאושר בזמן מחלה.<br /><br />ההילה היא הבגד האמתי שלנו שמלווה אותנו מרגע הנשימה הראשונה. היא קולטת את האנרגיה מהסביבה ומושפעת מהרגשות והמחשבות  של האדם. הרגשות והמחשבות יוצרים רטט שמשנה את איכות האנרגיה בהילה. למה חשוב כל כך לטפל בהילה? הילה יפה וזוהרת מושכת יופי וטוהר, והילה כהה ומלוכלכת מושכת את הדומה לה על פי הכלל של דומה מושך דומה.<br />נוכל לראות את עצמנו כאנרגיה ולא רק כגוף המכיל  איברים, עצמות ושרירים. כדאי להיות ערים לאנרגיה בתוכנו ובסביבתנו: ידוע שאנרגיה גבוהה בעלת תדר גבוה יכולה לשנות אנרגיה בעלת תדר נמוך יותר. תדר גבוה מאפיין רגשות בונים כגון אהבה, ותדר נמוך מאפיין רגשות הרסניים כגון שנאה. האנרגיה של אהבה מונעת תדר נמוך להתקיים ובכוחה לשנות את האנרגיה של השנאה. המיסטיקנים  המליצו תמיד להעלות את תדר האנרגיה בגופנו. אם אתם שונאים את אלה שמתנגדים לכם, אתם משתמשים באנרגיה נמוכה. את התדר בגופנו אפשר להעלות על ידי אהבה, שמחה, מחשבה נעלה, נשימה נכונה, מדיטציה ומודעות למזון שאוכלים. לאור יש וויברציה גבוהה והוא נמצא בצמחים. כשאוכלים צמחים לא מבושלים מקבלים אנרגיה. האנרגיה הזאת של האור היא הכוח שמחיה את התאים בגוף. מזון חומצי (קפה, בשר) מוריד את הוויברציות בגוף ומזון בסיסי (חסה, מילון, אגסים, ירקות ירוקים חוץ מתרד) מעלה אותן. זרעי פטרוזיליה, שום וזנגביל מעלים את האנרגיה בגוף. הרגשת האושר מושפעת גם מהמצב הפיזיולוגי של גופנו, בייחוד ממצב המוח. סוכר נמוך בדם גורם חולשה ודיכאון, ומצד אחר לא מומלץ להעלות יותר מדי את רמת הסוכר בדם. ויטמין B12 וכל הוויטמינים מקבוצת B (Niacin נגד חרדות, Folic acid נגד דיכאון) עם הויטמינים C,E  קלציום ומגנזיום להרגעה אמנם משפיעים לטובה, אך חשוב לזכור כי אושר ואהבה מעלים את תדר האנרגיה בגופנו במהירות. <br /><br />האנרגיה הגופנית תלויה באיכות הנשימה. בעזרת הנשימה אנחנו קולטים אנרגיה גבוהה מהאור. נשימה עמוקה עם פעולת הסרעפת מטעינה אותנו באנרגיה.<br />אחת הדרכים הטובות לקבלת אנרגיה ולהזרמתה בצורה שווה בגוף היא ההתעמלות הסינית: צי קונג וטאי צי (Chi Kong and Tai Chi) .ההתעמלות ההודית- האתא יוגה (Hatha Yoga) מפתחת את מרכזי האנרגיה בגוף (ראה צעד תשיעי). טוב להתמתח פעמים מםפר במהלך היום וליהנות מהרטט בזמן המתיחה. עלינו לשים לב לדיבור שלנו וגם לרגשותינו ומחשבותינו. אם הם שליליים, אנחנו עלולים להוציא אנרגיה לשווא וכך לבזבזה.<br />הגוף הוא משכן הנשמה ועלינו לקבל אותו, לאהוב אותו ולטפל בו. לתנוחות הגוף נודעת חשיבות מכרעת. הן משפיעות על הגוף ועל הרוח. אדם  בעל ביטחון עצמי מרגיש טוב וצועד זקוף, הוא מקרין את רגשותיו כלפי חוץ. אדם עם בטחון עצמי ירוד, רגשי אשמה הולך כפוף. גם ההפך נכון: כאשר אדם משנה את התנוחה והולך זקוף הוא יכול לשנות את מצב רוחו.<br />מזורו אמוטו (Mazuro Emoto) בספרו "מסרים מהמים" הוכיח שמים קולטים את איכות האנרגיה. כאשר מקפיאים מים שאליהם שלחנו אהבה או כעס ההבדלים בין צורת הגבישים לאחר ההקפאה מדהימים. הגבישים יפים והרמוניים כשהוא שלח אהבה ומכוערים ומעוותים כשהוא שלח כעס. גוף האדם בנוי מ70% נוזלים – דם, לימפה ונוזל בתאים. הנוזלים בגוף מעמיסים את האנרגיה ומעבירים אותה למקומות הדרושים. אנחנו קולטים את האנרגיה של המקום שאנחנו נמצאים בו, ולכן חשובה איכות האנרגיה במקום שאנו שוהים בו. <br /> בביתנו מתכנסות  אנרגיות מזוהמות ויש לסלקן למען הבריאות. חשוב לבדוק את האנרגיה בבית ובמקום העבודה, בייחוד מעל המיטות ובמקומות ששוהים בהם זמן ממושך. כששוהים זמן רב במקום שהאנרגיה בו חלשה מאבדים אנרגיה, וכששוהים במקום שבו האנרגיה חזקה ונעלה (אנרגיה בעלת תדר גבוה) אנחנו קולטים אנרגיה. במקומות קדושים יש אנרגיה נעלה.<br /> יש שיטות רבות לטיהור הדירה. שיטה טובה היא לשרוף עלי מרווה כשמתהלכים בחדר. כדי לטהר  את האווירה בבית אפשר להשתמש בקטורת, בנרות, בפרחים, במוסיקה נעימה, בצלילי פעמון, בציוף ציפורים ובדברי קודש. ספר הזוהר, ספר תהלים והתנ"ך לדוגמה גורמים למשל מביאים רטט מצוין. ברכה ותפילה מקרינות  גלים חיוביים ומעלות את האנרגיה בסביבה.<br /><br /> עלינו לנטרל את ההשפעה האלקטרומגנטית של טלפונים סלולריים, טלפונים רגילים ומכשירי חשמל. יש להם השפעה מזיקה גם כשהם סגורים. מכשירי חשמל יוצרים סביבם שדה אלקטרומגנטי שאינו מתאים לשדה האלקטרומגנטי של בני אדם. למכשירים אלקטרוניים יש שדה אנרגטי המגיע עד שני מטרים ויותר והוא משפיע לרעה על כל אדם בסביבתם, גם אם אינו משתמש בהם. את ההשפעה השלילית של מכשירי חשמל  מבטלים בקלות בעזרת גבישים, (מושב קוורץ או של אחלמה מעל המכשיר), צדפים פתוחים כלפי מעלה, נייר שצורתו משולש שווה צלעות שמדביקים מעל המכשיר והחץ כלפי חוץ. חשוב להזכיר שלדודי שמש, לצלחות הכבלים, ולרדארים יש  השפעה שלילית על ההילה של בני אדם, ולכן חשוב לבטל את השפעתם. המלצות של פנג שווי (Feng Shui) גם מעלות את התדר האנרגטי. מומלץ לשים גבישים גם בארונות ובנעליים (כשלא נועלים אותן) וגם בארבע פינות החדר. <br />בספרי על "שיפור המערכות האנרגטיות בגוף" בהוצאת אור-עם מובאות שיטות לנטרול ההשפעה השלילית של מכשירי חשמל ומוסבר מה עלינו לעשות כדי להטעין את עצמנו באנרגיה.<br /><br />לסיכום: האנרגיה במקום המגורים שלנו משפיעה עלינו, ואולם במצבנו הנפשי המרומם ובמחשבותינו הנעלותנוכל להשפיע על המצב האנרגטי של מגורינו. כאשר אנו שרויים באושר, באהבה ובשמחה אנחנו מעלים את תדר האנרגיה בגופנו ובביתנו.<br /> עלינו לזכור שקשה להיות מאושרים כשאין לנו אנרגיה וכשהמערכות האנרגטיות בגוף-ההלה, המרידיאנים ומרכזי האנרגיה אינם מאוזנים.<br /><br /> <br /><br />הצעד השני: להעריך את מה שיש<br /><br />אנו נהיה מאושרים אם נהיה מסוגלים להעריך את מה שיש לנו, ליהנות ולשמוח בכל מה שיש לנו. כשאני ממליצה להעריך את מה שיש כוונתי היא שלא מדובר רק במה שיש לך מבחינה חומרית, אלא במה שיש לך גם מבחינה נפשית ורוחנית. אילו תכונות יפות יש לך, אילו רגשות ומחשבות נאים מסתובבים בראשך ובלבך. בקיצור, תנסה להיות מאושר לא רק עם מה שיש לך אלא עם מי שאתה, תעריך את מי שאתה ותהיה מאושר  עם עצמך. אם אתה מאושר עם עצמך, תהיה מאושר עם מי  שבמחיצתך ובמקום שתהיה בו בלא תלות בתנאים חיצוניים. אושר הוא ביטוי לחיים פנימיים הרמוניים, למה שהאדם מביא לעולם ולמי שהוא באמת.<br /><br /> אנחנו רגילים כל כך לכל ההתפתחות האנושית ולכל מה העניק לנו אלוהים. האומנם אנחנו מעריכים כראוי את הראייה שלנו, את השמיעה שלנו, את יפי הטבע? כשאני רואה את הצבעים בנוף היפה אני מאושרת ממש. ליהנות ולהעריך את הנוף, הצבעים והצלילים – כך מעוררים מצב רוח טוב. דרגה גבוהה של הנאה מגיעה לעתים לאקסטזה שנוגעת באושר. אני אוהבת עצים. בסתיו הם יפים כל כך, והעלים צהובים, ירוקים, חומים, אדומים בהרמוניה מושלמת. לפעמים חבל לי שהם נושרים. אבל גם בחורף העצים יפים מאוד – יופי אחר, יופי חורפי. ומה בדבר האזנה לבאך, למוצארט, לבטהובן או לשופן? גם זה אושר בשבילי. לכל אחד המוסיקה שלו שמרוממת את רוחו ומעלה את התדר האנרגטי שלו. צבעים וצלילים הרמוניים הם שפת הנשמה. מומלץ להיות זמן מה בטבע, לראות את היופי בחיים, לשמוע מוסיקה או את צלילי הטבע, ואת ציוץ הציפורים שמשמחים את הנשמה ומעלים את עצמת האנרגיה בגופנו.<br /> לפי הבודהיזם, כדי להתפתח ראוי שהאדם לא יעניק תשומת לב להנאה מהחושים. נכון שהחושים מקשרים אותנו עם העולם החיצון וכך קשה להתרכז בפנימיותנו, אך אין להפריז בדבקות בדעה זו. היופי וההרמוניה של הצבעים והצלילים הם תכונות של הנשמה וקולטים אותם באמצעות החושים. בגישה הבודהיסטית הכוונה היא שעל האדם לא להיות מכור לחושים, אלא להקשיב  לפנימיותו. <br /> <br />מומלץ לערוך רשימה של כל הנכסים שלך מבחינה פיזית, נפשית ורוחנית. לדוגמה:<br />1.	מבחינה חומרית: חדר, דירה, מיטה, שולחן, מכשירי חשמל, גינה, עציץ עם פרחים. כל אלה נותנים בטיחון זמני ולא קשורים לאושר אמתי, אבל כדאי לרשום אותם. <br />2.	מבחינה נפשית – יחסים שמשמחים אותך ועושים אותך מאושר: יחסים עם  הורים, בן-זוג, ילדים, ידידים ובעלי חיים.<br />3.	מבחינת התכונות האישיות החיוביות: לרשום את כל התכונות החיוביות. מה הם הרגשות היפים שלך, מה הן המחשבות הנעלות שלך? אתה בריא? יש לרשום את כל  האיברים שמתפקדים בצורה תקינה.<br />4.	מבחינה רוחנית: הבזקי אינטואיציה, קשר עם הנשמה, קשר  עם אלוהים. <br />כשאתה עורך את הרשימה ושם לב לדברים היקרים לך ולמה שחשוב לך, תחשוב גם על אהבה. עד כמה היא חשובה לך? אתה אוהב את עצמך? אתה נאהב? אתה אוהב?<br /><br />תמיד תתבוננו במה שיש לכם, בחצי כוס המלאה. קודם כל  תיהנו ממה שיש לכם ותעריכו את מה שיש לכם. תדמינו לרגע שאיבדתם את כל מה שיש לכם, מה שיעזור לערכתכם. את הרשימה יש להניח במקום שבו תוכלו לעיין בה פעמים רבות  ביממה. כשרואים אותה יש ליהנות ממה שיש. חשוב להקצות זמן להרגשה הטובה ולשמחה שהיא מניקה. אין זאת אומרת שלא צריך לטפל במה שחסר לך, להתמודד ולטפל בו, כמובן, אך לא להדגיש את השלילה. <br />כשמביטים ברשימה עלינו להודות. ההודיה מחזקת את הערכה וטוב נעשה אם נודה בכתב ובמילה לחבר, להורה, למורה... וטוב נעשה גם אם נודה על היום שעבר ועל כל מה שיש לנו, ובבוקר נצהיר לעצמנו וליקום שהיום יהיה יום נפלא, מלא אושר ואהבה. מעשה זה מעניק הרגשה נפלאה. אנשים צעירים אינם מעריכים כראוי את החיים, ולעומתם רוב בני האדם בגיל הזהב מעריכים את החיים. כל יום הוא מתנה בשבילם, וחבל להתחיל להעריך את החיים רק כשמגיעים לגיל הזהב. <br />אם אנו רוצים להיות מאושרים, עלינו לגלות את האושר, לפתח אותו, להיות מודעים לו, להכיר בו ולהעריך אותו.<br /><br /> <br /><br />הצעד השלישי: יחסים עם אדמתנו, עם הסובבים אותנו ועם האנושות כולה<br /><br /> פשוט מאוד להיות מאושרים. הדרך היא דרך האהבה ולא חשוב למי האהבה: אהבה לבן זוג, לחתול, לפרח יפה, לדשא או למקום ששוהים בו. להיות מאוהב זו הרגשה נפלאה. טוב להיות במצב הזה כל הזמן, להיות מאוהב לא רק באדם אלא בכל מה שעושים. להיות מאוהב בעבודה, בחברה, ברעיון שנולד, בטבע, בצמחים, בציוץ הציפורים וכדומה.<br /><br /> כמו ילד קטן שמתעורר לתפיסת העולם שמסביבו בעזרת החושים שמאפשרים לו לראות, לשמוע ולהרגיש כך אדם מתעורר לרגש האהבה. מקור האהבה הוא אלוהי ואנחנו ממגנטים אותה לפי דרגת ההרמוניה המתקיימת בינינו ובין נשמתנו.<br />האהבה היא אוצר שמקבלים ומקרינים והיא ביסוד ההרמוניה והאושר. היא הכוח הרוחני החזק ביותר, היא כוח החיים בהתגלמותו. האהבה מאזנת, מטהרת ומחיה ובעזרתה חוויות כואבות נמוגות. היא מאחדת את בני האדם, מחזיקה את הלב בריא ושומרת עליו. השנאה והאגוצנטריות מקשות את תפקוד הלב ומפריעות לאיחוד בינינו ובין הזולת. אנרגיית האהבה היא שמחה והתלהבות לכן השמחה וההתלהבות מסייעות לבריאות הלב.<br /> כדי להיות מאושרים צריך לגבור על הפחדים, והדרך הטובה ביותר היא דרך  האהבה. רבים אינם מסוגלים למצוא את האהבה שלהם – היא מכוסה בשנאה, שבדרך כלל נובעת מפחד. אנחנו שונאים את מי שאנו פוחדים ממנו. אנו שונאים את מי שמכאיב לנו בגלל הפחד שהוא שוב יכאיב. אם איננו רוצים לאפשר לבני האדם להכאיב לנו, עלינו לסלוח. הסליחה היא ברכה לא רק למי שסולחים לו אלא גם לעצמנו. הסליחה - אין היא משנה את מה שאירע אבל היא נותנת לנו עיניים חדשות ובהן אנו רואים בצורה אחרת את המעשה. הסליחה היא ריפוי עצמי שמשחרר אותנו מהתדרים הנמוכים של כעס ושיפוט ומאפשר לנו לנוע קדימה ולחוות את שמחת החיים. אם ברצוננו להיות מאושרים בחיים, עלינו לסלוח למי שגרם לנו כאב. לעולם לא נוכל לצעוד בבטחה בשבילי החיים אם לא נצליח לטהר את מכאובי הלב והזיכרונות הטראומתיים של העבר. <br /><br />יש אנשים שקשה להם להעניק אהבה לאחרים כי האהבה חבויה עמוק בתוכם. עליהם קודם כול להתחיל לאהוב ולהעריך את עצמם. כשאתה מתמלא אהבה אמתית לעצמך אתה תורם לכוח החיות שמחזיק אותך ואת היקום. הגרסה הייחודית שלך לתדר האהבה היא מתנה יפה לתרום ליקום. כדי לטפח אהבה כלפי עצמך מומלץ בכל יום להסתכל במשך חמש דקות במראה ולהגיד "אני אוהב אותך" מתוך הסתכלות בעיניים.<br /> אציין שאם חווינו פעם אהבה עזה – אושר, נוכל לחזור לאותה דרגה של אהבה הכרוכה באושר. אם חוזרים פעמים רבות על תחושה של אהבה ואושר, התחושות נאספות וגדלות, ועצמתן גדלה. האהבה והאושר נעשים רפלקס מותנה וחוזרים אלינו עד מהרה. <br />האנרגיה של האהבה קיימת בעולם, וכל אחד משתמש בה לפי דרגת התפתחותו. לעתים אנו אוהבים את מישהו בגלל כמה מתכונותיו שהיינו רוצים לרכוש לעצמנו, לעתים בגלל העונג שחשים בחברתו. לעתים יש לנו צורך לאהוב אדם מסוים כדי לקבל ממנו הטבות – אהבה שתלויה בדבר. ואולם אין זו אהבה אמתית. אהבה אמתית היא אחדות בין שני בני אדם שרוטטים באותו התדר, תדר האהבה. אהבה אמתית היא קבלה מתמשכת של בני האדם כמו שהם ובזכות מי שהם. וכאן יש מבחן: האומנם אהבתך לאלה שתומכים בך היא אותה האהבה שאתה חש כלפי אלה שמתנגדים לך?<br /><br />יש קשר סימביוטי בין אהבה לאושר. כשאנחנו מאושרים אנו פתוחים, זורמים ונמלאים אהבה. כשאנחנו אוהבים האהבה ממלאת אותנו אושר.<br />האהבה מאזנת את הגוף. היא משנה את תאי הגוף והיא החומר שאנו בנויים ממנו. נבראנו בצלם אלוהים שמהותו האהבה. אנחנו עלי אדמות כדי ללמוד לאהוב, לאהוב בצורה נכונה בלא תנאי, בלא תמורה –  אהבה חובקת כול.<br />אנחנו אוהבים מתוך הלב ולא מתוך הראש. אומרים שאדם מאוהב מאבד את ראשו. האהבה משנה אותו. אדם שאוהב כולו זוהר ומרגיש קל יותר. הוא רואה את היופי ואת השלמות ביקום. פתאום הוא מבין שהקשר שלו עם בני אדם  דרוש להתפתחותו.<br />בכוחה של האהבה לעשות את האדם לרוחני ולהעניק לו חוויה עמוקה של יחסים וערכים אוניברסליים. האהבה היא לחש המגיע אלינו מהנשמה והיא אינה רגש אלא מצב תודעה טבעי ועל האדם  להיות שרוי בו כל העת. <br />אהבה היא האנרגיה הדוחפת אותנו להזדהות עם אלוהים. אין דבר אלוהי יותר מאהבה, שמטרתה ליצור שמחה ואושר. כשאנחנו שופעים אהבה במחשבותינו ובפעולותינו אנו משנים את השלילה ואיננו פועלים אז מתוך צורך אלא מתוך רצון ובאופן ספונטני ולא מחושב. השלילה היא זעקה לאהבה ועלינו לכבד את חופש הפרט. הרע הוא חוסר אהבה. באין אהבה אין כבוד לחיים ואין כבוד לחופש הבחירה של בני האדם. הרוצחים, השודדים, האונסים וכל מי שפוגע באחר, הם חסרי אהבה. כל הרגשות השליליים שלא תומכים בחיים ובהם שנאה, כעס ועצב הם חוסר אהבה והם נמסים כשהאהבה פורשת את כנפיה. <br />האהבה היא שפת הנשמה. היא יצירתית ויכולה להתפתח גם במעשה יום יומי. יוצרים, שנותנים ביטוי לדחפים של הרוח מרגישים אותה במיוחד. שום יצירה אמנותית גדולה לא התגשמה בלי כוח היצירה של האהבה. אהבה ואמנות הן המתנות של האדם לעצמו. ואולם יש גם אין סוף פעילויות שרחוקות מהאמנות הדורשות מבני אדם התלהבות ואהבה. <br /><br />פני כדור הארץ ישתנו כאשר יכירו בני האדם את האהבה ויפעלו בהשפעתה. אין מדובר כאן ב"אהבת משחק" של אני אתן, אם אתה תיתן. אהבת בני אדם היא בדרך כלל מלאת רצונות ודורשת אובייקט שהיא נמשכת אליו. האהבה בצורתה השמימית מזדהה עם האובייקט ונהפכת להארה, לקרינה של חום. באהבה בלא תנאי גם אין צורך באובייקט מסוים. היא מופנית אל היקום כולו. היא קבועה ואינה משתנה, אינה תלויה בתנאים החיצונים. בכוחה של האהבה לסלוח, לאזן, לתמוך ולרומם את מי שחש אותה ואת  והסובבים אותו. באהבה בלא תנאי אין תנאים והמילים "צריך", "דורש", "אם" אינן קיימות. הסוג זה של אהבה אינו צריך דבר, אינו מבקש דבר בתמורה. האהבה נשפכת מן הלב בלי גבולות וציפיות והיא מקרינה את עצמה רחוק. היא המצב המקורי והטבעי של בני אדם, היא בתוכנו זורמת ולכן אינה דורשת מאמץ. ככל שדרגת האהבה מתקרבת לאהבה בלא תנאי – אהבה שאיננה מחפשת תמורה, איננה מעמידה תנאים וחובקת כול, כן חווים אותה כשמחה. אין זו השמחה שבאה מתוך הנאה. זו שמחה שבאה מבפנים, ממעמקים ומלווה אותנו בכל פעולותינו. היא קיימת בכל רגע. להרגיש אהבה כזאת הוא החוויה הנפלאה ביותר, אושר אמתי. <br /><br />כדי להיות מאושרים עלינו להיות במצב שבו נוכל לאהוב בלא תנאי, ובלא סיבה. עלינו לשאוף שנהיה שמחים ומאושרים בלא תנאי ובלא סיבה. אם נשאל את עצמנו מה הסיבה, נשיב כי הסיבה היחידה היא החיים עצמם ומכלול החוויות שאנו חווים במסע שלנו עלי אדמות. כשנאהב בלא תנאי וכשנצחק בלא תנאי ובלא סיבה, נדע עוד הפעם שאלוהים בתוכנו. אהבה בלא תנאי ובלא אובייקט היא אהבה לבריאה כולה ולא רק לחלק מסוים בה או לאדם מסוים שבתמונת היקום. האהבה לאדם מסוים חשובה לא פחות, כי היא מקרבת אותנו לאהבה אל השלם, אך יש גם אהבה שאיננה ממוקמת בדבר אחד. זו אהבה שאנו מסוגלים להקרין לכול.<br /><br />פתיחות הלב שהאהבה גורמת מביאה לידי אושר והאושר מצדו גם מוליד אהבה. מי שאוהב הוא מאושר. רוב בני אדם אינם שוכחים את החוויה הנפלאה של האהבה הראשונה. ומה יקרה כשנאהוב את האנושות כולה?<br /> אנחנו מושכים את האנרגיה לפי התדר שלנו. תדר מסוים מושך תדר דומה לו, ותדר האהבה הוא בין הגבוהים ביותר, על פי מחקרו של ד"ר הוקינס (  .(David Hawkins, M.D., Ph.Dלכן כשאנחנו אוהבים התדר שלנו עולה, וזו מטרת האנושות בזמן הנוכחי. המטרה היא להעלות את התדר של האנושות ושל כדור הארץ ולעבור לממד חדש בעל חמישה ממדים. להרגיש את תדר האהבה זה השיעור החשוב ביותר עלי אדמות. האהבה היא הלב שנפתח ומקשר את בני האדם.  השמחה והאושר הם החוט שצריך להוביל וללוות אותנו כל הזמן. טוב גם לזכור שהאהבה היא לא רק מילים יפות. היא גם עשייה, עזרה ותמיכה למען התפתחות האהוב. טוב להקרין אהבה. מומלץ לחשוב, לדמיין ולהגיד שהאהבה תזרום בכל הכיוונים, במזרח ובמערב, בצפון ובדרום, למעלה ולמטה ותגיע לכל אדם. אפשר להחליף את המילה אהבה במילים שלום, אור, שלווה.<br /><br />לסיכום עלינו לזכור:<br />1.	האהבה מולידה אהבה.<br />2.	היא מידבקת, אך הוויברציות הנמוכות של כעס ושנאה גם הן מידבקות.<br />3.	אם רוצים לקבל אהבה צריך קודם כול להקרין ולתת אהבה. כל מה שאנו נותנים חוזר אלינו.<br />4.	בכוחה של האהבה להרחיב את תודעתנו ואת ותודעת הסובבים אותנו.<br />5.	לאהוב, להיות נאהב, להיות מוקף אנשים שאוהבים, מצב זה מעלה את התדר שלנו. זו היא אבן הבוחן בחיינו.<br /> <br /> הרשו לאהבה להתגשם במחשבותיכם, בדיבור ובפעולות שלכם. השתדלו לאהוב את מי שבסביבתכם. הרגישו את האהבה בכל פעם כשאתם אומרים שלום למישהו. שירו לאהבה ועבדו את האהבה. כך גדל כוחה של האהבה. הקיפו את עצמכם במה שאתם אוהבים – משפחה, מוסיקה, חברים ועוד. ואם תרצו למשוך דבר אליכם, אהבו אותו  בהתלהבות. <br />לפני השינה בדקו כמה זמן ביום צחקתם, כמה זמן  ליוותה אתכם האהבה.<br /><br /> <br /><br />הצעד הרביעי:השמחה , הצחוק  והחיוך<br /><br />השמחה, הצחוק והחיוך עוזרים לנו להיות מאושרים.<br />השמחה היא וויברציה עם תדר מסוים. כשחווים אותה היא צחוק, כוח חיות, מצב רוח מרומם, בהירות מחשבתית. ילדים קופצים משמחה. היא מתנת החיים, מתנה אלוהית וטוב להרגיש אותה יום יום.<br />מקור ההנאה הוא בדרך כלל גירוי חיצוני המשתף את החושים – יפי הטבע, שקיעת השמש, הרמוניית הצבעים, מוסיקה. הנאה נפשית גדולה משמחת את הנשמה ויכולה להתפתח לשמחה. שמחה גדולה ויציבה שהנשמה חווה נהפכת לאושר. אדם שמח באמת כשהוא לומד למצוא את השמחה במצבים הרגילים בחיי היום יום ולא רק במצבים המיוחדים והאידאליים שרחוקים מהישג יד. השמחה היא ביטוי ליחסינו כלפי עצמנו, כלפי הסובבים אותנו וכלפי העולם. מתנה היא לראות את הצדדים המועילים של היקום, להעריך את כל מה שיש לנו (הפירוט הובה בצעד השני) במקום לראות את השלילה. הגישה האופטימית עוזרת לנו בחיים ואכן לאנשים אופטימיים קל יותר למצוא את האושר. האופטימיסט הוא אדם הרואה עתיד ורוד, וקל לו לשמוח. בדרך כלל הוא מביט כלפי מעלה. הפסימיסט רואה את הבעיות והוא נעשה מדוכא בקלות –בדרך כלל הוא מביט כלפי מטה. מספרים שהשכם בבוקר אופטימיסט ופסימיסט פגשו חתול שחור בדרכם לעבודה . הפסימיסט חשב שזה סימן רע לכל היום, הכול יהיה הפוך ושלא לרצונו. האופטימיסט מצדו  ראה בחתול השחור סימן טוב וחיכה לאירועים הטובים שיתרחשו באותו היום. אמונה וציפייה עוזרות לאירועים להתרחש. במקום להתרכז בשלילה, בבעיה מסוימת, האמינו בפתרון הבעיה והתמקדו בכוח  טמון בנו שיעזור לנו לטפל בה.<br />מספרים על שלוש פיות שהסתכלו בתינוק ורצו לתת לו מתנה. הראשונה נתנה לו יופי, השנייה נתנה לו שכל והשלישית נתנה לו מצב רוח מרומם. מה דעתכם? איזו מתנה היא החשובה  והרצויה ביותר? ואיזו מתנה היתם אתם רוצים לקבל?<br />מצב רוח מרומם ושמחה משנים את תגובתנו לסביבה. משווים את מצב הרוח המרומם למשקפיים צבעוניים שאינם משנים את המציאות אך משנים את גישתנו אל העולם ואת התנהגותנו.<br />באסטרולוגיה שמים דגש איך כל אירוע מתחיל. לכן שימו לב איך אתם קמים בבוקר. אתם שמחים על היום החדש או מסתכלים בבעיני הפסימיסט?<br />בחיים יש לנו גם כאב וגם עצב – הדבר טבעי ואולם לא טבעי להיזכר בהם שוב ושוב ולתת להם לדכא אותנו במקום לטפל  בהווייתם. אנחנו נמלאים הרגשה טובה ומרוממת כשאנו חווים שמחת חיים. להיות שמחים פירושו למצוא את עצמנו, לקבל ולהעריך את עצמנו, להיות מודעים לעצמנו. נוכחות עצמית מעוררת הרגשה טובה שמאפשרת לשנות את המציאות. כל הפעולות שלנו נעשות ביתר קלות, כשאנו במצב הזה. נסו להרגיש שאתם במצב רוח מרומם ונסו לפגוש את עצמכם כשאתם בשיא נוכחותכם, כך תרגישו שמחה ואהבה. אם אתם רואים את עצמכם ואת בני האדם מתוך פחות שמחה ואהבה – סימן שלא פגשתם את האני האמתי שלכם. להיות שמח פירושו לדעת מי אתם.<br /><br />בני אדם אובססיביים שוכחים לעתים את שמחת החיים. שאלו את עצמכם איך כדאי לחיות את החיים. מה מדליק אתכם? – עקבו אחר זאת. מה מרומם את מצב הרוח שלכם? בדרך כלל אנו שמחים ומרוצים כאשר תשומת לבנו ונשמתנו ממוקדות במה שעושים. חוקרים מצאו כי בעת שבני אדם מרוכזים לגמרי במה שהם עושים הם במצב של זרימה ("Flow") והדברים נעשים בקלות. כשאנו במצב של מחויבות כוללת המודע מרוכז ויוצר מצב תודעה על- טבעי. הפסיכולוג ההונגרי Mihali Csikszentmihalyi חקר את המצב הזה שבו אדם אינו חושב על התוצאה ועל השכר ונמצא לגמרי בעשייה העכשווית שמעשירה את פנימיותו. הוא מרוכז, הוא קסום ומלא התלהבות והנאה. מוזיקאי שקוע שעות במשחק עם צלילים. אמנים אחרים, ילדים שמשחקים, מדענים שחוקרים, מטפסי הרים  נתונים בדרך כלל במצב הזה. המורים של זן ומורים רוחניים אחרים מלמדים לרכז את תשומת לבינו במה שאנו עושים וברגע שאנו שעושים  –  בזמן אכילה, בזמן הליכה, כשמדברים או כשיוצרים. ידוע שיצירה היא מקור של שמחה. אדם יוצר כשהוא משנה את המציאות הקיימת. עם יצירתו הוא מתקרב ליוצר המושלם, הוא  האלוהים. השמחה ביצירה היא אלוהית, כאילו אלוהים שמח להתבונן בדמות עצמו. אנחנו שמחים כשאנו מתבוננים ביצירות גדולות של שייקספיר, בטהובן, דה-וינצ'י ועוד. יצירותיהם משמחות אותנו כאילו שמחתם בזמן שיצרו עוברת אלינו. בפעילות יצירתית האדם מפתח את עצמו ועובר אל מעבר למושג הזמן. השמחה והאהבה ליצירה הן האושר של ה"אני" האמתי. ואולם השמחה המהותית ביותר מקורה באהבה. <br /><br />אושר, שמחה ואהבה גורמים שינויים כימיים במוח. הם מאיצים את ייצור האנדורפין (Endorphin), הדופמין Dopamine)) והסרוטונין (Serotonin) במוח. ככל שאוהבים יותר וככל ששמחים ומאושרים יותר כך קל יותר להיכנס למצב שבו המוח משחרר את "חומר האושר". השאלתם את עצמכם איך אתם מתקשרים לאהבה ולשמחה? תבינו שאתם המקור של האהבה והשמחה ושכל יום הוא הזדמנות להרגיש יותר אהבה ושמחה. אולי הפגישה עם הנשמה שלכם תעניק לכם שמחה? בקשו מהנשמה להראות את עצמה בתמונה. איך היא נראית? מה תכונותיה ומתנותיה? מה היא אומרת לכם? דמיינו שאתם ממלאים את נשמתכם שמחה ואהבה, הרגישו את הפלא שבחיים, את הרוח והשלמות שלכם. שימו לב לתכונות של הנשמה. היא תמיד שמחה ושלמה. היו גם מודעים למקור השמחה. הרגשת השמחה תעניק לכם חיות ומצב רוח מרומם. זהו מצב שאפשר לחוות כל הזמן, וגם כשנלחצים אפשר למצוא במציק את המצחיק. בדקו מה גורם לכם לחוש מצב רוח מרומם: אולי עזרה לזולת, אולי נתינה בלי לצפות לתמורה? נסו לערוך רשימה של כל מה שמרומם את רוחכם. תמצאו כמה דברים או מצבים שיוצרים בשבילכם את המצב הזה. מה קורה אז בגופכם ובנשמתכם? מה הייתה הסיבה למצב הרוח המרומם? נסו להיות במצב רוח מרומם זמן ממושך ככל האפשר וכך המצב נעשה יציב, מתקבע ומתרחב, ושינוי בכמות מביא לידי איכות חדשה. השמחה היא אנרגיה שמשרה שקט נפשי וממלאה אותנו אנרגיה חדשה  ומהנה. לב שמח עושה את השמים בהירים, ורבים אומרים שאדם שמח הוא עשיר ומאושר.<br /><br />השמחה היא אורח חיים. היא המצב הטבעי שלנו והדרגה הבסיסית של האושר. היא פה ועכשיו, בלי תלות בתנאים החיצוניים. השמחה שרואים בעיני הילדים עדיין בתוכנו. היא רק מכוסה פחדים, דאגות ורגשות שליליים. מטרתנו היא לגלות את הילד הפנימי שבנו ולחוש את השמחה במקום להתמקד בשלילה ובתחושת הקרבן. השמחה היא אנרגיה שאפשר להעביר לסובבים. לכן מומלץ שתבדקו מה מעניק לכם שמחה. בזמן ההרפיה שאלו את עצמכם: אני אדם שמח? אני צוחק על החיים או שהחיים צוחקים עלי? צחוק מביא שמחה וכמו האושר כן השמחה היא נתיב שבוחרים בו. לפי היהדות להיות שמח זו מצווה שמביאה לידי ריפוי .(נחמן מברסלב) <br /><br />הצחוק<br />העולם הוא ראי שמשקף אותנו: אם מחייכים אליו, הוא מחייך אלינו, ואם בוכים לפניו, הוא משיב בבכי. הצחוק הוא אחת הפעולות החכמות של הטבע שנועדו להשאיר אותנו בריאים ובטוחים. הוא מחזיק אותנו צעירים. הוא מקרב הורים וילדים, מעלה את מצב רוחנו ומקשר בינינו. פגישה עם אנשים שצוחקים ומחייכים היא שמחה גדולה ובטוחני שתשיג בקלות רבה יותר על ידי חיוך בפנים. הצחוק הוא שפה אוניברסלית שכל אחד מבין. הבעת שמחה, צחוק וחייך הם ביכולתם של צעירים ומבוגרים, עשירים ועניים. זו מתנה שכל אחד יכול לתת וכל אחד שמח לקבל. נותנים אותה בלא תשלום. כדי לדעת מה היחס בין צחוק לשמחה חשוב להבין מה גורם לצחוק ומה גורם שמחה. נכון הוא שבני אדם צוחקים גם בגלל השלילה בחיים והתכונות השליליות של הזולת, אך כאן לא מדובר בצחוק מלגלג, ציני, צחוק על חשבון אחרים. הכוונה כאן לצחוק שמבטא את השמחה בצורה ספונטנית. אם נתבונן בילדים שצוחקים, נבין  איך הצחוק מתקשר למצב רוח מרומם ולשמחה, הוא בא ישר מהלב.<br />הצחוק מאזן, משחרר מתחים, עושה את עבודתנו לנעימה יותר, עושה אותנו לחייכניים יותר בגישתנו כלפי עצמנו וכלפי העולם. הוא משפר את רגשותינו ומפחית חרדה ודיכאון והחשוב ביותר הוא  מונע את האגו מלעשות עניין גדול ורציני מטעות שעשינו.<br />כמו האושר כן הצחוק הוא תגובה מותנית, רפלקס גופני. זה הרגל שטוב לרכוש. אני התרגלתי לצחוק כשאני מתעוררת, כשאני מצחצחת את השיניים, מתלבשת ויוצאת לרחוב. כדי להתרגל לצחוק מומלץ להחליט על פעולה מסוימת ולצחוק כשעושים אותה או כמה פעמים ביום לדמיין  פעולה שמצחיקה אותנו ולצחוק.<br />הצחוק משחרר מעגלים במוח, מוריד את המסכה שלבשנו, מחזק את בלוטת התימוס האחראית למערכת החיסון ומשפיע טוב על בריאותנו. עם צחוק טרגדיה יכולה להיהפך לקומדיה. ממליצים לתלמידים ולסטודנטים לנוח לפני בחינות, לנשום עמוק במצב של הרפיה ולצחוק. דקה של צחוק שווה עשר דקות של הרפיה.<br />האם אפשר להרבות את הצחוק בחיינו? בהחלט כן! היום קיימות הרבה סדנאות בנושא. יוגה צחוק היא שיטה המאפשרת צחוק אינטנסיבי ממושך וחוזר. מייסד השיטה ד"ר קטריה (Dr. Madan Kataria) פיתח טכניקה פשוטה ויעילה המאפשרת לנו לצחוק כרצוננו, בלי תלות בגירוים החיצוניים ובלי סיבה, באמצעות שורת תרגילים מהנים המתאימים לכל אדם ובכל גיל. התרגילים  מחזירים אותנו לילדות, לצחוק הבריא והמשחרר מכל הלב המגמד כל דאגה ומחשבה מטרידה. ואם אינך חש בצורך לצחוק, ד"ר קטריה מזמין אותך לצחוק כ"אילו". המוח אינו מבדיל בין אמת לדמיון, הצחוק מעורר את הילד הפנימי ומזמין את האושר.<br />בזמן האחרון התפתחה גם שיטת תרפיה בעזרת צחוק. בספרים רבים כותבים על הצחוק  והחיוך הפנימי. הצחוק עוזר להתמודד עם חרדות והוא אפוא כלי ריפוי מצוין כשמשתמשים בו כראוי. כשאנו צוחקים אנו מרפים מבעיות החיים ואז אפשר לקבל ביתר קלות הבזקי אינטואיציה והדרכה אלוהית. אם שמתם לב, כשצוחקים צחוק גדול הגוף רועד. גופנו מורכב מ-70% נוזלים-מחזור הדם, מערכת הלימפה ונוזל בתאים והרעידות עוזרות לזרימת הנוזלים בגוף. זרימה טובה מפעילה את מנגנון הריפוי העצמי של הגוף-נפש כולו.<br />הידעתם שאפשר לצחוק דרך איברי הגוף, בייחוד דרך העיניים. בסדנה של תרפיה בעזרת צחוק עבדנו בזוגות ונסינו לשלוח צחוק זה לזה תחילה דרך העיניים, ואחר כך דרך מרכזי אנרגיה (מוסבר בצעד התשיעי). שלחנו גם צחוק לאיבר מסוים כמה דקות עד שהרגשנו איך האיבר רועד. התמוגגנו בצחוק כשעשינו תנועות בידיים וברגליים. הרגשנו כיצד האנרגיה מתפשטת לכל הגוף. זו הייתה הרגשה נפלאה. רצוי לשלוח צחוק לכל האיברים ובייחוד לאיבר חולה (ראה ב Appendix על חיוך הפנימי).<br />הצחוק מדבק. כשאתה צוחק העולם צוחק אתך. לכולנו יש בעיות אבל בצחוק וברוח טובה אפשר להתמודד אתן ביתר קלות. רצוי לצחוק וגם להתבונן באנשים שצוחקים. כשאנו צוחקים על עצמנו נקל לנו להתייחס לעצמנו בפחות ברצינות. הצחוק מרפה ומשחרר לחצים ולכן צחוק יומי חיוני    מאוד ומעניק בריאות. מומלץ לבחור בנקודה בגוף שכאשר לוחצים אותה מתחילים לצחוק. כמה שיותר תשתמש בה כך תחזק את ההרגל לצחוק. <br />הצחוק והשמחה ממלאים אותנו בייחוד כשאנו מקרינים אהבה לבני משפחה, לילדים, למי שפוגשים ברחוב. איכות הצחוק הזה שונה. זה צחוק מרגיע ונעים. נסו לשלוח אהבה ולשמח את נפשותיכם. בדקו איזו הרגשה האהבה מפיקה ואיזה צחוק היא מולידה. <br /><br />בדומה לצחוק איננו יכולים לקנות את החיוך או לגנוב אותו, והוא לא ניתן להשאלה. אם אתם חושבים שאתם ראויים לו אך אינכם מקבלים אותו, תהיו נדיבים ותנו את החיוך שלכם למי שלא יודע לתת אותו. הוא האדם שזקוק לו במיוחד. החיוך מעשיר הן את מי שנותן אותו הן את מי שמקבל אותו, אפילו לשנייה קצרה, ולפעמים זוכרים אותו לכל החיים.  החיוך יכול לשנות לטובה את היחסים הבין אישיים וכמו קרן אור ביום סגריר הוא פותח את הלב. טוב לחייך לכל מה שקורה לנו. (ראה בAppendix  על חיוך הפנימי) <br />לא תמיד החיוך הוא ביטוי לשמחה. יש חיוך שהוא ביטוי של חינוך. זה החיוך שהסופר ברגסון (Bergson) כינה "חיוך סוציאלי-חברתי". בחיוך הזה רק שרירי הפה פועלים. בחיוך שבא מהלב כל שרירי הפנים משתתפים ורואים את החיוך בעיניים. רק אז החיוך בא מעומק הנשמה, מבפנים ולא מבחוץ. קיים גם צחוק בלא שמחה, שמכנים "צחוק סיני". הוא אות לאי נחת, לרגש כואב או לעניין שאין רוצים לחלוק בו.<br /> אבי הקינסיולוגיה פול דניסון(Paul Dennison) , מצא שאפשר לרומם את מצב הרוח באופן פשוט – בחיוך. הדבר הוכח במחקר עם אנשים שהתבקשו לשים עיפרון על השפתיים, אך לא נחוץ לשים עיפרון מעל השפתיים ומספיק רק להסתכל בקו של חיוך. גם אם אין צוחקים ורק מסתכלים ב  "smily"– ציור של פנים צוחקות או על קו חצי עגול המכוון כמו חיוך, וכבר נפתחת בלוטת התימוס. התת-מודע מזהה את הקו עם החיוך.<br /><br />קיימים בתוכנו כל מיני זרעים: זרעים שבונים את החיים וזרעים שהורסים אותם. כשמחייכים זרעי השמחה גדלים. ככל  שמחייכים יותר כך הם מתפתחים, צומחים וגדלים. לעבור את החיים עם חיוך על הפנים ושמחה בלב, לפגוש בני אדם שצוחקים ולשמוח מהנאות קטנות בלי לצפות לשמחה גדולה,כך מתפתח האושר.<br /><br /> <br /><br />הצעד החמישי:קשר עם הנשמה והילד הקטן שבנו<br /><br />הנשמה היא החלק האינדיווידואלי של הרוח האלוהית ששוכנת בתוכנו. מהותה אושר, שמחה ואהבה. היא בוחרת לבוא להתנסות בעולם החומר וללמוד את ארבעת היסודות. היא זקוקה לחוויות שאנו חווים בחיים כדי להיות מודעת יותר ומושלמת יותר ולחזור לאלוהות שלמה. החיפוש אחר אלוהים עלי אדמות הוא חיפוש הנשמה אחר זהותה ומקורה.<br /> האישיות היא המסכה שהנשמה לובשת בזמן שהיא מתגלגלת. היא הדמות שהנשמה משליכה אל החומר כדי לחוות, להתנסות ולהיזכר. הפרדוקס הוא שהנשמה היא המהות שלנו, והאישיות נמצאת כאן למענה עלי האדמה. אנחנו חושבים, מדברים, אוהבים למען הנשמה שמשקיפה עלינו ולומדת מחווייתנו, ואם רוצים לשמוע את הדרכתה, עלינו להיות בקשר עמה. <br /><br />על מרקע החיים יכולות לנוע תמונות שמשרות עצב או תמונות שמחה ויופי. הנשמה צופה בכל מה שקורה במהלך החיים. אם נרצה שהאושר והשמחה יהיו ממושכים וקבועים, עלינו להיות מודעים ל"עד" – לאני האמתי שמשקיף על השמחה והאושר ולכל חוויותנו. ה"עד" הוא הנשמה שלנו, שמלווה אותנו לכל אורך הדרך. להיות מחובר לאני המשקיף בכל דבר מעלה את ערך החוויה וכך אנחנו פועלים שלא מתוך האגו, שכדי לשלוט בנו אינו מעוניין שנהיה מאושרים. קשר עם הנשמה משנה את הגישה שלנו ומאפשר לראות את החוויות בעיניים אחרות – בעייני הנשמה. אנו מפסיקים להזדהות עם החוויה ועם התהליכים. היציאה מהמאורה והתבוננות מעבר לה, עוזרות לנו לראות את המצב בצורה אובייקטיבית, בלי מעורבות רגשית מצדנו. אנחנו יוצאים מעצמנו ונכנסים להתייחסות חדשה והיא שמרחיבה את תודעתנו. צפיה באירועים כצופים אובקטיביים והתבוננות מבחוץ עוזרות גם כשנתונים במצבים קשים, כגון במצב רוח ירוד, חוסר ביטחון וכדומה. אפשר להסתכל מהצד כאילו אנחנו מסתכלים על עצמנו מבחוץ. אז אפשר לשאול שאלות, לבחון ולבדוק את המצב ולמצוא פתרונות וערכים למיניהם. כך החלטות תהיינה נכונות, לא סובייקטיביות ומתאימות לכלל ולא לאגו. על כך כשאנו צופי ]]></description>
</item>

</channel>
</rss>

