ערכת הנשמות פרק א'

היא חלמה חלום יפה על שדה ירוק ועצי פרד עד שקטעו את חלומה המתוק
"אמה?! אמה?! את שומעת אותי את נושמת?" ניתקפה אימא בבהלה
היא לא רצתה ליפקוח את עיניה אך היא פתחה ,היסתכלה על אימא שלה ואז בחזרה על החלון וקיותה שזה הנוף האחרון שתיראה אך זה לא,כמו כל שנה,היא נאלצת לישכב בבית החולים ,כבר כ-3שנים שלמות היא שכבה על מיתתה ולא זזה ואז,פיתאום היא קמה והתחילה לישאול שאלות שאימא שלה אפילו לא ידעה לענות,פיתאום היא היתענינה בבריאה.
"למה השמים כחולים?
ולמה אנחנו חיים?
מה מתרת החיים שלנו?" היא שאלה אימא שלה לא ענתה רק קמה והלכה ,ואמה נאחנחה וחזרה לישכב ולהיסתכל על התיקרה.
היא לא הבינה מה ערך נישמתה,ופיתאום ראתה הכל עפור חשוך סגרה את עיניה ולא פתחה,פיתאום הגיע אימא שלה והתחילו להישמע ציפצופים זה הדבר היחיד שאמה שמעה,היא היתעוררה בחדר ענק אם כל מיני ספרים עבים,ורובם דקים היא לא הבינה מה זה המקום הזה,היא לא ידעה מה היא עושה כאן,דבר אחד היא ידעה , היא רצתה תשובות,אבל תשובות מדוייקות.