למה - למה קיימים כל כך הרבה פירות וירקות?

פעם – היה רק מאכל אחד, הידוע כיום בתור תפוח.
לכל התפוחים היה מאוד בודד, ולא היה מישהו שונה מהם שיוכלו לחקור עליו, לדבר איתו וכדו'.
אחרי המון בקשות והתפללויות – נס קרה ולצד התפוחים התגלה מאכל חדש.
המאכל הזה הוא מה שידוע כיום בתור פלפל.
התפוחים בחנו אותו, וגילו שלמרות שצורתו דומה וצבעו גם דומה – טעמו שונה לחלוטין.
בגלל שההפרשים בניהם היה כל כך גדול – החליטו כולם שהם לא מאותה קבוצה.
וכיום – קבוצת ה"תפוחים" היא קבוצת הפירות וקבוצת ה"פלפלים" היא ירקות.
יום אחד הגיע ושני הזנים החליטו שאין להם נושא משותף ודרשו משהו חדש.
ולבסוף – זה קרה. לצד התפוחים הצטרף תפוח ירוק ולצד הפלפלים – פלפל ירוק.
ראו התפוחים ששני המינים האלו לא שונים, וכך גם הפלפלים.
אחרי זמן רב מאוד – החליטו שהם צריכים מישהו מקשר שיהיה קצת פלפל וקצת תפוח.
ולבסוף – זה קרה, והצטרפה אל החבורה העגבנייה.
העגבנייה הייתה אדומה, כמו שניהם. מתוקה כמו התפוחים וחמוצה כמו הפלפלים ובנוסף לכל – הייתה עגולה כמו כולם.
כולם היו מאושרים שעכשיו יש מישהו שיקשר בניהם, אבל לבסוף החליטה העגבנייה שהיא צריכה חבר שהיא תוכל להשתלב איתו. והנה בא לו יום אחד המלפפון.
העגבנייה ראתה שהיא והמלפפון משתלבים יחד מצויין, אך כולם ראו משהו מוזר אצלו -
הוא לא היה עגול.
המלפפון החליט שזה לא יכול להימשך ככה וביקש חבר נוסף.
ויום אחד זה קרה – ובאה אל החבורה הבננה. צורה הייתה דומה לזו של המלפפון והם מאוד נהנו זה עם זה.
יום אחד החליטה הבננה שהיא צריכה מישהו צהוב כמוה.
והנה הצטרף לו התירס שהיה צהוב כמו הבננה, אך אם זאת – שונה.
הוא היה מורכב מהמון חלקים ודרש גם הוא מישהו דומה.
והנה הגיע לו הרימון אשר מורכב גם הוא מהמון חלקים.
הרימון החליט שהתירס לא דומה לא מספיק, ורצה מישהו שגם הוא מורכב מהמון חלקים, רק מבפנים. והנה – בא האבטיח. האבטיח היה עגול וגם הוא מורכב מהמון חלקים מבפנים.
האבטיח החליט שהוא גדול מדי, וצריך חבר בגודל שלו, והנה – יום אחד בא המלון.
והמלון החליט שהוא רוצה פרי עגול וצהוב שיהיה דומה לו מאוד מבחוץ, והנה בא הלימון.

בסופו של דבר – כל פרי וכל ירק דרש חבר נוסף עד שהוקמה משפחה שלמה המורכבת מהמון סוגים, כל הסוגים שכיום אנו מכירים.
ומי יודע, אולי בעתיד יחליט איזה פרי / ירק שהוא צריך חבר נוסף, וכך נפגוש בזנים נוספים של מאכלים.