מחנה קייץ - פרק 4 : פרוש החרב

התעוררתי לכל ציוץ הציפורים שמבעד לחלוני, וראיתי שאני לבד בצריף. 'הו יןפי' חשבתי 'עוד לא הגעתי וכבר אני מאחרת'. היתארגנתי הכי מהר שהצלחתי ויצאתי. מולי ניפרש נהר ענק ולידו רביעיות של ילדים שליד כל רביעיה הייתה סירת קאנו אחת. ניסתי לאתר את טרייסי בריביעיות וראיתי את קורי (כמובן לפי השיער שלה) וליידה עומדות קליסוס וטרייסי. רצתי אליהם ושאתלתי בכעס "למה הערתם אותי?!" את ניראת כל כך חמודה אז לא היה לנו לב להעיר אותך" אמרה טרייסי, וכולם הינהנו אחריה. " טוב אז מה עושים?" שאלתי." הגענו למה שאני הכי אוהבת במחנה!" אמרה קליסוס. "שיט בסירות קאנו....." אמרה טרייסי בלי כל שמץ של היתלהבות. "שיט בקאנו? אני חושבת שזה ניראה דיי כייף למה את כל כך מאוכזבת?" שאלתי את"טרייסי. " אני חושבת שאם אפול מהסירה אני לא אוכל לישחות ביגלל הזרם החזק הזה." אמרה והצביעה על הנהר. " לא נורא אני אקפוץ להציל אתך" אמרתי בחיוך וטרייסי צחקה.

כעבור חצי שעה כולנו כבר היינו בתוך הסירות. המדריכים שיחררו את ושטנו בנהר לפחות שעה וחצי, ואני מוכנה להודות שזה לא היה ממש נורא, אפילו דיי כייף.אחרי שכולם ירדו מהסירות קאנו הם הלכו לחדרים והיתארגנו לארוחת צהריים. כשכולם היו בכניסה לחדר האוכל ניפרש צל ענק ( ענקי) על המחנה, הרמנו את ראשנו למעלה וראינו מראה מוזר ביותר ומפחיד באותו זמן. מולנו היה דבר ענק וגבוה (ושמן) הוא היה בצבעים אדום וצהוב- זה היה דרקון.