רוסוס- הנסיך פטרוס \ חלק 2

שם הפרק: רק בגלל זה שווה לברוח מהבית (גם אם אתה נסיך)

עשר שנים לאחר מכן, לקראת יום הולדתו העשרים ושלוש אביו של פיטר החליט להפתיע אותו. וביום שני הצטרף אליו לארוחת הבוקר. הארוחה דמתה לכל ארוחת בוקר רגילה של הנסיך רק שלידו ישב אביו המזדקן שמזג לעצמו ספל תה. כל אחד מהם חיכה שהשני יפתח בשיחה, לבסוף האב נכנע.
"פיטר, מתי אתה מתכוון להתחתן?" שאל האב, ניגש ישר לנושא ללא הקדמות.
פיטר נחנק קלות ותוך שיעול ענה: "איני יודע, הוד מעלתך, מדוע?"
האב נאנח, "אני מזדקן ואתה צריך לירוש אותי. אתה יודע את החוקים, נסיך, לפני שתשא אישה לא תוכל למלוך."
"אבל הוד מעלתך, אין נערה שמוצאת חן בעייני בממלכה," אמר פיטר בתקווה שזה ישכנע את אביו.
"אל תדאג," הרגיע אותו האב, "הנסיכה קלרה מהממלכה השכנה מוכנה להתחתן איתך בעוד תשעים יום אם לא תמצא לך עד אז כלה."
פיטר התחלחל, הנסיכה קלרה הייתה מפונקת ולא יפה במיוחד, היא הייתה עשירה מאוד לנסיכה אך הרגליה היו מזוויעים.
"אבא, בבקשה, תן לי תשעים יום כדי למצוא כלה בעצמי בחוצות הממלכה." התחנן פיטר.
"תשעים יום, ואתה חוזר להתחתן עם הנסיכה קלרה." אומר האב.
"אלא אם כן אני מוצא כלה ומביא אותה לכאן כדי להתחתן איתה." מוסיף פיטר.
"תן לי את מלתך,"
"אני נותן לך את מילתי."
"מתי אתה יוצא?" שואל האב.
"כבר עכשיו," אומר פיטר וקורא למרי, "מרי! פני את הכלים והכיני את הסוס הלבן באורווה."
"כן אדוני," אומרת מרי שעומדת בקצה האולם.
לאחר שהתארגן למסע, פיטר ירד אל האורווה.
"רוסוס," אומר לו שוידא שהם לבד באורווה, "אנחנו יוצאים למסע, למשך תשעים יום."
"כן, כבר שמעתי על כך," עונה רוסוס.
פיטר הביט ברוסוס, מופתע.
"אולי אתה חושב שמרי טיפשה אבל היא לא פטטית, היא סיפרה לי הכל, ובגללך אדוני הצעיר, אני צריך לשתוק ולהתנהג כמו סוס."
"כי אתה סוס," אומר פיטר ועולה על האוכף.
"שתוק ותרכב בשקט," אמר רוסוס, "לאן אנחנו צריכים להגיע?"
"לכוון הים," ענה פיטר.
רוסוס פתח בדהרה לכוון היער המערבי.