גלוריה- פרק 1

מחבר:
תאריך: 19/05/2017
174 צפיות
ז'אנר: סיפורי פנטזיה
2 תגובות
זמן קריאה משוער: 8 דקות

בארץ גלוריה הכל מושלם.
החל מחלוק הנחל שליד האגם, ועד העץ הגדול.
השמש זורחת כל השנה ומפזרת אור חמים, השמיים תמיד בהירים, הפירות מתוקים וטעימים, והאווירה עליזה.
כל אחד רצה להיכנס לשם. כל אחד רצה לחוות את השלמות.
אך לא ציינתי פרט אחד קטן.
שגם אם תרצו להיכנס לארץ גלוריה, לא תצליחו. גם אם ממש תנסו.
כי בארץ גלוריה חיים רק דוטים.
אבל מהו דוט?
דוט הוא יצור נמוך, בעל שיער אדמוני וחלק, ובעל מבנה גוף שמנמן. לדוטים יש כפות ידיים ורגליים גדולות במיוחד, המסייעות להם בעבודתם.
הדוטים ידועים בקולם הצורמני והחורק, והנטייה שלהם לרקוע ברגליהם כשמשהו לא מוצא חן בעיניהם. הדוטים לובשים בעיקר בגדים כהים, ובימי חג, הם לובשים צהוב.
הדוטים גם ידועים בכישורי המשא ומתן שלהם. היית יכול להביא להם כבש, ולצאת עם 3 ברווזים, מבלי שתרגיש שרימו אותך.
אבל קצת חרגתי מהנושא.
בבוקר בהיר אחד, לג, דוט חביב, יצא מוקדם בבוקר, בשעה שכל הדוטים עוד ישנים, אל השדה.
לג אהב לקום מוקדם בבוקר. הוא אהב את השלווה, והרוגע של הבוקר, לעומת המהומה בשעות צהריים.
הוא החל בעבודתו, והתחיל לקטוף שלל פירות. תותים, פטל, אפרסקים, ועוד פירות שכנראה עליהם לא שמעתם, אבל אצל הדוטים זהו מעדן. כמו לדוגמא, גבליד. נהוג לאכול אותו בחג ההודיה של הדוטים.
אז לג החביב שלנו המשיך לקטוף פירות.
לפתע, הרגיש טיפה צונחת על אפו השמנמן, וממשיכה לזלוג עד סנטרו.
מוזר לג חשב. אף פעם לא ירד בגלוריה גשם.
אלא אם כן..
לג שמט את סלסילת הפירות מידיו ופתח בריצה לכיוון בניין המועצה.
******
בבניין המועצה היו רק 4 כיסאות בשולחן הגדול.
במרכז, ישב מלך הדוטים. הקיסר שלקס הגדול. הקיסר היה איש שמן מאוד ושיער אדמוני חלק ארוך כל כך, עד שלפעמים מעד על שיערו שלו.
מימינו, ישב סגנו, אלד.
אלד היה גבוה יחסית לדוט ממוצע. גובהו מתנשא למטר שלושים וחמישה, ובכל יום הוא מתגאה בכך. לאלד היה שיער באורך הכתפיים, ונהג לחבוש כובע עגול וצבעוני.
משמאלו של הקיסר, ישב יושב ראש העירייה, מקדל. גם הוא, כמו הקיסר, היה שמנמן, אך שיערו היה בגובה המותניים. מקדל היה בעל פרצוף זעום תמידי.
מימינו של אלד, הכיסא היה ריק.
כמובן שהוא ריק. הוא ריק, מכיוון שהאדון של הכיסא הזה, יצא למסע מחוץ לגלוריה. אבל על זה נדבר בפעם אחרת.
לג הגיע קצר נשימה.
"אדוני הקיסר-" הוא התנשם בכבדות, עד שלבסוף הסדיר את נשימתו.
"אדוניהקיסרהרגשתיטיפהצונחתעלאפי". אמר לג במהירות.
"סליחה, חזור שנית" אמר הקיסר, מעט מופתע.
"אדוני הקיסר, הרגשתי טיפה צונחת על אפי". אמר לג, וקד קידה.
כל יושבי השולחן עצרו את נשימתם.
ולבסוף, הראשון שהתאושש היה מקדל.
"שטויות במיץ גלצות" פסק. "אף פעם לא ירדה אפילו טיפה אחת בגלוריה, ואתה יודע את זה טוב מאוד".
הקיסר הנהן.
"וחוץ מזה," המשיך מקדל, "איננו בוטחים בך שנית לאחר הפעם ההיא שדיווחת לנו שראית דגרור בשדה ולבסוף זו היתה חיה קטנה ולא מזיקה."
"היא היתה דומה לדגרור" רטן לג.
"זה לא משנה עכשיו" פסק מקדל. "אנחנו הפסקנו להאמין לך, לג. ועכשיו, חזור לשדה."
"אבל- אבל, באמת צנחה עליי טיפה!" אמר לג. "אני נשבע!"
"אין טעם להישבע" אמר הקיסר בבוז. "חזור לשדה".
ולג, שהיה כעוס ומאוכזב בו זמנית, חזר אל השדה.
והמשיך לעבוד במרץ.
הוא קטף, וקצר, וליקט, וחרש, ונטע, וזרע, עד שכוחותיו כלו.
הוא חזר לביתו וצנח על הכורסא בעייפות.
הוא לקח מטלית וטפח קלות על מצחו.
"אם הם היו מאמינים לי." מלמל.
ולבסוף, לג נשכב במיטתו הגדולה והרכה, ונרדם מיד.
******
לג התעורר לקול צרחות.
הוא פקח את עיניו בבהלה, ונעמד.
הוא התבונן דרך חלונו העגול אל החצר, ונתקל במחזה המשונה ביותר שראה.
גשם.
כן, גשם.
לג פער את פיו ואת עיניו בתדהמה. זהו מחזה שלא נתקל בו בכל 129 שנות חייו.
אבל מה שיותר מוזר היה, הוא שלג ראה את כל תושבי הכפר בורחים.
ולג לא ידע לאן.
הוא יצא החוצה בכותונת הלילה שלו והתחיל לצעוק.
"זה רק קצת גשם! אתם לא צריכים לברוח!"
אבל נראה שאיש לא מקשיב לו.
לג ידע שחושבים שהוא משוגע. לא מזמן, הוא נתקל במילנדה הופיקרף הזקנה, שצעקה ליד כולם שהוא מטורף ושהוא ימות ראשון במתקפת הגדוריאלים.
לג המשיך לצעוק עד שקולו נטש אותו.
במהרה, כל גלוריה התרוקנה מאיש.
בחוץ כבר פסק הגשם, אבל איש לא חזר. כולם ברחו.
לאן? על זה לא אוכל לענות לכם.
לג פסע בשבילי גלוריה, בתקווה שעוד נותר דוט אחד.
אבל הוא לא מצא עוד נפש חיה.
לג נשאר הדוט היחיד בכל גלוריה.


תגיות: , , , ,
noam_c
רציתי להוסיף:
אני ממש אשמח שתכתבו מה דעתכם, תתקנו טעויות (אם יש), ותתנו המלצות! הדברים האלו עוזרים לי המון.
גלוריה- פרק 1
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים
Facebook Twitter Google Email

תגובות (2)

עמי עיני
19/05/2017 14:18
עמי עיני

סיפור חביב.

הסוף שלו מהיר מדי ויש שאלות רבות שנשארות פתוחות ללא מענה. אני מציע שתעבה אותו ושיקרה בו משהו מעבר לרק גשם.
המקום והדמויות מזכירים מאוד את ההוביטים של טולקין…

noam_c
19/05/2017 14:25
noam_c

היי.
תודה שאמרת לי את דעתך, זה חשוב לי מאוד.
מכיוון שזה סיפור בהמשכים, כל השאלות הפתוחות ייענו.
ויקרה משהו יותר גדול מהגשם, תאמין לי.

נ"ב: אני בת

סיפורים נוספים שיעניינו אותך

סיפורים אחרונים
פשוט כלום 0
מחבר:
תאריך: 20/11/2017
ז'אנר: סיפורי חיים
בתוך 0
מחבר:
תאריך: 20/11/2017
ז'אנר: שירים
אתר סיפורים מאפשר לך לפרסם את סיפוריך חינם, לקרוא סיפורים של אחרים ולקחת חלק בקהילת המחברים הגדולה של האתר. מטרתנו היא ליצור קהילה משתפת, יצירתית ופוריה של כתיבת סיפורים ואנו מזמינים אותך להצטרף אלינו.
אנו מאמינים בסיפורים מקוריים ובתוכן איכותי. שמור על כתיבה נקייה, רהוטה וללא תוכן פוגעני. אנו מקווים שתהנה באתר הן כקורא והן ככותב. כתיבה וקריאה מהנה!
שתף סיפור עכשיו!