המסע למארינדיאה פרק 12 הסיפור ה- 100 שלי!!!!!!!!!!

נכנסתי לחדר השמאלי, כפי שהאישה אמרה לי, החדר כולו היה ריק חוץ מקופסא אחת, ועליה כתוב: לקט', קט'! ככה סבתא שלי קראה לי!. פתחתי את הקופסא ובה מכתב:
" לקטרינה מתוקתי,
כנראה, שאת בת 13 בקרוב, כי אחרת אין סיבה לכך שאת פה. אם את קוראת מכתב זה כנראה שאני לא איתך. אבל אם את קוראת זה סימן שכוחותיי פעלו, והצליחו להביאך אל מריסה. אולי, כשסיפרתי לך את הסיפור על מארינדיאה לא הבנת הכל, כי יש ידע שספר אינו יכול להכיל, את יודעת שאנו, המארינדאינים אינינו מתים, אז אל תדאגי לגביי, אנחנו כן מתים אם אנחנו לא שתינו כוס תה מצמח האלובנופס, צמח שקצת דומה לצירזוס, אך אינה מרפאה מנבואת האורטיוס. אני לא שתיתי מתה זה שלוש עשר שנים! אז נסעתי גם כדי לארגן את הארמון לקרסאת בואך וגם לשתות מהתה. את כמובן שואלת, איך אני בטוחה בזמנים? אובחן, אני השתמשתי בכישוף מתחדש. קט' אם היית יודעת כמה אני שמחה שבקרוב תוכלי לרשת אותי, בקרוב אוכל לפרוש מתפקידי, אך לא לפני שאכתיר אותך כהנסיכה הרשמית!.
בקופסא הזו, יש עוד מכתב, ריק, אך אל דאגה הוא יתמלא! זה מכתב מתחדש כל פעם שיש שאלה אלי, תוכלי לשאול את המכתב, ואני אענה לך. בקופסא יש גם כן, ספר קסמים, אולי את יודעת ואולי לא, אבל המורה שלי, אדון קורדינגייל, גר בעיר, הוא הבטיח לממלכה שילמד, את כל נסיכותייה כשפים אשר נסיכה אמורה לדעת, לכי אליו, הוא כבר ידע כיצד למצוא אותך. בקופסא יש עוד דברים ושאליהם מוצמדות הוראות שימוש, אנא קראי אותם, כי אני מכירה אותך את בדיוק כמוני בילדותי! אינני יודעת אם סיפרתי לך, אך כשהייתי בגילך וניסיתי להשתמש בדברים האלו, התעצלתי מעט וריפרפתי עליהם במהירות. אך לשווא פעם ריפרפתי על הוראות שימוש של מטאטא מוקטן, ובסוף יצאתי רטובה, ופצועה כי המטאטא גדל ופגע במגדל המים, המגדל נרטיב אותי ונפצעתי מהמטאטא שנפל עלי...
אני מקווה שלך לא יהיו טעויות כמו שלי.
סבתך." כך כתבה לי סבתא, במכתבה היפה עם כתב ידה המעוגל, עם העט הישן שתמיד היה איתה, ועם הריח שלה.