המסע למארינדיאה פרק 9

החלפתי תורנות עם ג'רדי והלכתי לישון.נרדמתי. בבוקר כשהתעוררתי, מצאתי את ג'רדי הישן בישיבה, ואת האש חצי כבויה. לא נבהלתי מהאש, השארתי את ג'רדי הישן והלכתי לחפש כמה זרדים. זרקתי את הזרדים לאש הצהבהבה שדעכה אט-אט. האש פרצה שוב כצחוק מתגלגל. הוצאתי מתיק האוכל שתי ביצים ומים. בישלתי את הביצים על האש. ג'רדי קם ומבט ישנוני ומבולבל על פניו, "נרדמתי?" שאל במבוכה, לא יכולתי לכעוס על ההבעה המובכת והמצטערת שהייתה על פניו "כן, אבל לא נורא, האש לא הספיקה להיכבות ואף אחד לא טרף את האוכל" אמרתי באדישות. המבוכה על פניו נעלמה וחיוך קטן הופיע. נתתי לו את הצלחת ובה הביצה שנינו אכלנו וקמנו.
עד לאוג'ברוסיס היו לא פחות מכמה קילומטרים, האכלנו את הסוסים ונסענו.

הגענו לאוג'ברוסיס בערך לאחר חצי שעה והלכנו למלון קטן.
בהתחלה נתנו את הסוסים לנער האסם במלון שאליו רצינו להגיע. בעל המלון היה איש שמנמן משופם, עם עיניים קטנות חמדניות "איזה חדר הזוג הצעיר רוצה?" שאל בעל המלון את שנינו אך הייתה לי תחושה עזה ששאלה זו מופנת לג'רדי "אוי לא... אנחנו לא זוג... אנחנו.... אמממ.... אנחנו רק ידידים טובים!" אמר ג'רדי. "אהה... אז שני חדרים עם מעבר מאחד לאחר?" שאל, הפעם את שנינו. "כן!" עניתי לפני שג'רדי הספיק להשחיל מילה. "יופי! אישתי מיייגן תראה לכם את החדרים" אמר והלך, ניגשה אלינו אישה רזה וגבוה עם חיוך נעים, ועיניים קורנות. היא ליוותה אותנו לשני חדרים צבועים בלבן, ירוק, כחול וטורקיז. בחדר שלי הייתה מיטה גדולה ויפה, מטבחון קטן עם מקרר וכיריים, מקלחת ושירותים, ארון, שולחן קטן וירוק בפינת החדר ולידו שני כיסאות וגם דלת מעבר לחדרו של ג'רדי. הייתי עיפה מדי, הורדתי את בגדי המלוכלכים והכנסתי אותם לשק עם שאר הבגדים, והלכתי למקלחת. התקלחתי באמבטיית קצף חמימה ואחריה לבשתי פיג'מה ונשכבתי במיטה.