הנסיך שנחטף וטקס ההכתרה – פרק 2

מחבר:
תאריך: 18/05/2017
85 צפיות
ז'אנר: סיפורי פנטזיה
0 תגובות
זמן קריאה משוער: 4 דקות

אוליבר ושאנל המשיכו הלאה במסע החיפושים לאיתורו של אחיה אלכסנדר בהקדם האפשרי. שאנל הייתה בטוחה שהוא נמצא איפשהו.
בארמון , אחיה של שאנל ואלכסנדר , התחילו לדאוג שמשהו לא בסדר עם אחותם. המלך והמלכה היו עסוקים עד הראש באירגונים האחרונים שלפני טקס ההכתרה.
אנסטסיה חיפשה את אוליבר ואת שאנל בכל הארמון ומכיוון שהיא לא הצליחה למצוא אותם, היא חזרה אל השולחן ואכלה את ארוחת הערב עם כולם.
המלך והמלכה הבחינו בפניה המודאגות של אנסטסיה .
" למה פנייך נפולות , יקירה? האוכל לא טעים לך? את נראית לי מודאגת! " שאל המלך את אנסטסיה בדאגה.
אנסטסיה הביטה בו בעיניים חוששות . " לא מצאתי את אוליבר ולא את שאנל בשום מקום . אני חוששת לשלומם ולא יודעת לאן הם נעלמו עכשיו." קראה אנסטסיה ופניה הפכו להיות חיוורות יותר מתמיד.
" בגלל זה את מודאגת ? אם כך אני אשלח במיידי משלחת שתחפש את אוליבר ואת שאנל שתחזיר אותם ישירות לארמון. אל תדאגי , יקירתי! אני אשלח אותם עכשיו!" ציית פרנקו לבקשת ביתו אנסטסיה לשלוח שליחים שיחפשו היכן אוליבר ושאנל יכלו להיעלם במשך זמן ארוך ולא חזרו עדיין לארמון.
בינתיים שאנל ואוליבר המשיכו ללכת עד שהם מצאו עוד דבר שכנראה אלכסנדר כתב לפני שעקבותיו הספיקו להיעלם.
כך היה לשונו של אותו מכתב. " לאבי היקר , אני מאוד נרגש לקראת טקס הכתרתי למלך . ההתרגשות אוחזת בכל חלקי גופי ואיננה מניחה לנפשי לנוח. מחכה בקוצר רוח לטקס. שלך אלכסנדר." שאנל ואוליבר נותרו ללא מילים לאחר שקראו את המכתב כולו.
דמעה אחת נפלה מעיניה והיא מאנה לנגב אותה.
" וואו , אני לא מאמינה שמצאנו מכתב שמרמז על אות חיים מהאח הבכור שלי. זה עושה אותי מאושרת , מה איתך? אתה לא מאושר?" אמרה שאנל בחיוך עליז ולרגע חזרה אליה שמחת החיים .
" בוודאי שאני שמח. רגע , אלכסנדר שלח את זה עוד לפני שהספיקו לחטוף אותו? אני לא מבין! איך לא ידענו על קיום המכתב הזה בכתב ידו." לא הבין אוליבר והעמיק לתוך המכתב.
" למה אתה לא מאמין? " שאלה שאנל והביטה בו. הוא עדיין קרא את המכתב.
הכתב היד שזוהה במכתב , לא היה של אלכסנדר . מישהו זייף את המכתב הזה. זה חייב להיות מישהו מאוד ערמומי . מישהו שיודע לזייף כתבי יד. אבל מי זה יכול להיות?
" מישהו זייף את המכתב הזה! זה לא כתב ידו של אלכס. אולי הם שלחו את זה אלינו. כדי שנאמין שקיבלנו ממנו אות חיים כלשהו. לא הייתי עושה את זה גם אם היו אומרים לי שאני אקבל תמורת זה מאה דולר. " הוסיף אוליבר בזהירות.
" מה? אתה בטוח במה שאתה אומר? איך זה שאפשר לזייף את המכתב ואת כתב היד?" לא הבינה שאנל את חומרת העניין .


תגיות:
דרג את הסיפור
Facebook Twitter Google Email

תגובות (0)


הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
עליך להתחבר בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך

סיפורים אחרונים
freez 0
מחבר:
תאריך: 28/07/2017
ז'אנר: סיפורים עם מוסר השכל
שירה ויואב 4
מחבר:
תאריך: 28/07/2017
ז'אנר: סיפורי אהבה
אתר סיפורים מאפשר לך לפרסם את סיפוריך חינם, לקרוא סיפורים של אחרים ולקחת חלק בקהילת המחברים הגדולה של האתר. מטרתנו היא ליצור קהילה משתפת, יצירתית ופוריה של כתיבת סיפורים ואנו מזמינים אותך להצטרף אלינו.
אנו מאמינים בסיפורים מקוריים ובתוכן איכותי. שמור על כתיבה נקייה, רהוטה וללא תוכן פוגעני. אנו מקווים שתהנה באתר הן כקורא והן ככותב. כתיבה וקריאה מהנה!
שתף סיפור עכשיו!