השער 1: פלישה פרק 27: איך שמאזן כוחות משתנה לו…

מחבר:
תאריך: 12/06/2018
39 צפיות
ז'אנר: סיפורי פנטזיה
1 תגובה
זמן קריאה משוער: 9 דקות

"הפעם זה יגמר." לין בין כיוון את הקלשון וירה פרץ של אש לעבר נאבין. הוא התחמק והסתער עליו. לין בין חסם אותו.
"דיבורים לחוד ומציאות לחוד, אתה תהיה זה שתיפול היום ולא אני." אמר נאבין ודחף אותו אחורה. לין בין השיב במתקפה משלו של פרץ אש והפעם זה השאיר פיח על השריון של נאבין. הוא נסוג אחורה. לין בין נעץ את החנית באדמה ולבה פרצה מהסדקים שיצרו קלשונו והתקדמו לעברו נאבין.
"פרצי לבה? צפוי." אמר נאבין והשתמש בטבעת כדי להקפיא את הלבה. זו הייתה טעות. לין בין הופיע מאחוריו ונעץ את החנית בגבו.
"נראה אותך שורד את זה." חוד הקלשון התחמם והעיף את נאבין ישר לתוך הריסות המגדל העגול. כשהוא הצליח לקום הפצע שיצר הקלשון בגבו בער בעוצמה והכריח אותו לכרוע על רגל אחת. לין בין לא מיהר להנחית את המכה הסופית וצעד לעברו באיטיות.

"פעם אתה ואני היינו יריבים שהקרבות בניהם לעולם לא נגמרו עם תוצאה אבל עכשיו הפכת לחלש יותר בגלל שאתה סומך יותר מידי על אחרים." לין בין סובב את הקלשון כך שחוד הקלשון פנה כלפי מטה.
"אפילו אביעד שבקושי מעורב עוד בקסם מצליח להתמודד יפה מאוד עם הקיסר בכבודו ובעצמו."
"כל אחד והיריבים שלו".
נאבין ניסה לקום אבל הפצע בער שוב.
"חוץ מזה אפילו לא התחממתי" הוא זימן להב נוסף.
"מה שתגיד" לין בין בין כיוון את הקלשון והסתער אבל נאבין ציפה לזה. ברגע שחוד הקלשון כמעט פגע בו הוא נעלם ועיגול לבן זהר במקום שבו עמד לפני רגע. לין בין לא הספיק לעצור ואור לבן סינוור אותו לגמרי. הוא כשל ונאבין פתח בסדרת מתקפות משלו: הוא נעץ להב אחד בגב של לין בין ולהב שני ברגלו השמאלית. לאחר מכן הוציא את הלהבים, העלים אותם וזימן כדור אור לבן שאותו שם על הרצפה. הוא התרחק ולין בין נעץ בו מבט.
"חתיכת-" הוא לא הפסיק לסיים ופיצוץ העיף אותו לאוויר. נאבין פרש את כנפי השריון שלו ועף לעברו.
"ואתה מזלזל באחרים כמו תמיד." נאבין זימן פטיש והעיף את לין בין בחזרה למטה.
"יפה." הוא קם ואז האדמה רעדה.
"אבל קרב לבדו לא יספיק ברגע זה כי השלב השני של עליית השער נגמר." הוא פנה לעבר המעגל שבו עמדה זואי השדה.
"עכשיו זה הזמן לקורבן." נאבין לא הבין על מה לין בין מדבר. מה שקרה אחר כך קרה באופן מהיר כל כך שנאבין לא היה בטוח שראיתו הייתה תקינה באותו רגע.
המעגל שבו עמדה זואי השחיר ושניה לאחר מכן חנית ננעצה בבטן של לין בין. נאבין בחיים לא ראה מתקפה כזאת מהירה וכנראה שגם אביעד והקיסר לא. הם עצרו באמצע הסתערות אחד על השני והעיפו מבט לעברם. נאבין לא האמין למראה עיניו. זואי בדומה הרגילה אחזה בקת החנית שננעצה בלין בין. היא התקרבה אליו ולחשה לו משפט בודד:"זה נגמר."
היא זימנה חרב ונעצה אותו במקום שבו ננעצה החנית. פתאום הכל היה שקט. האורות שעוד היו בזירת הקרב ובקניון נכבו לגמרי. הפצע שעל גבו הפסיק לבעור והוא התקדם צעד אחד לעבר זואי.
"זאת באמת את?." הוא שאל. הוא לא ידע מה הייתה התשובה שלה כי אז הבזק אדום הבזיק וסינוור אותו.

אביעד הבין מאוחר יותר מה קרה. ברגע שהאור האדום הבזיק הוא הסב מבט והקיסר תפס אותו בצוואר. "כמו שחזיתי." הוא אמר."המסדר הלבן תמיד היה תמים מידי." הוא הטיח אותו בקיר ולחץ על הצוואר."על מה אתה מדבר." אביעד שאל."זואי באמת חשבה שהיא יכולה לשנות את הגורל שלה?" הוא צחק צחוק פראי."אני מתכן את זה בדיקנות כבר אלפי שנים ושום דבר לא ישנה את זה!." הקיסר נתן לו אגרוף בבטן והקיר מאחוריו התפרק. הוא הועף אחורה."השלב השלישי בניגוד לשלבים האחרים הוא הקריטי ביותר במהלך הזימון. כדי לעבור אליו נרדש קורבן: נשמתו של המזמן." השער החל לעלות
"בגלל לא יכולת להעלות השער עד עכשיו." הוא אמר וקם.
"הייתה צריך קורבן אנושי."
"לא סתם קורבן אלא נשמה מקוללת." אמר הקיסר."זואי מתאימה לתיאור הזה יותר מכל אחד אחר."
"אבל זואי הרגה את לין בין." אביעד אמר
"זו הייתה חלק מתוכנית אחרת שתגרום לה לחשוב שהיא הצליחה כדי שתהיה פתוחה להתקפה." הוא אמר.
"תראה בעצמך." ההבזק נעלם וחשף את זואי נעוצה על חוד הקלשון של לין בין, שהניף אותו. ברק אדום פגע בזואי והגוף שלה השתנה שוב לגוף של שדה.
"עכשיו מה דעתך שנגמור איתך." הקיסר זימן כדור אור אדום. וכיוון אותו לעבר אביעד.
"עכשיו ברוך הבא לגיהנום שלך!." הכדור נורה. פתאום קרן לייזר שחורה פגעה בכדור ופוצצה אותו. אביעד העיף מבט וראה הילה שחורה סביב נאבין.
"עכשיו באמת עיצבנתם אותי" הוא החל להשתנות עד שהמלאך השחור עמד במקומו. הפעם העינים שלו היו עינים אנושיות וחרבו של המלאך השחור זהרה באנרגיה שחורה.
חיוכו של הקיסר התפוגג. הוא פתח את פיו לומר משהו אך אביעד זימן פטיש והכניס לו אותה בראש. הוא נפל על הרצפה ואביעד הסתער לעבר לין בין עם זוג חרבות. לין בין זיהה אותו וניסה להתחמק אבל אביעד העיף את הקלשון מידו והקלשון התפוצץ בפיצוץ שהעיף את שניהם כמה מטרים. זואי בדמותה כשדה נחתה על האדמה, זימנה חנית ואז הסתערה עליו במהירות שהוא בקושי הצליח לעמוד בהתקפה."אל תפריע." היא כמעט נעצה את החנית אך אביעד תפס בחוד. הוא זימן אגרוף מתכת והעיף אותה ישר לתוך המעגל שעליו היא עמדה מקודם. המעגל מיד ניצת באש אדומה. בשלב הזה השער כבר היה בחוץ
"טיפש!. הייתי צריכה לשוב למעגל ואתה הרגע עשיתה לי את העבודה. עכשיו תצפה בכל צבאות הגיהנום פולשים לעולם בבת אחת." היא אמרה ופנתה לעבר השער.
"זה אולי מה שאת חושבת." אביעד אמר, מודע לכך שנאבין מאחוריה, מסתער לנעוץ את חרבו . מה שקרה אחר כך היה פיצוץ של אור שחור וקרן האור האדומה שעלתה מהשער הפכה להיות שחורה


תגיות:

השער 1: פלישה פרק 27: איך שמאזן כוחות משתנה לו…
דרג את הסיפור
Facebook Twitter Google Email

תגובות (1)

14/06/2018 22:51
Dr_Ellert

עוד פרק, וסוף סוף השבוע היה לי קצת זמן לעבור על דברים פה באתר.
פרק נחמד, קצת אקשן, קצת קרבות. אני אישית לא אהבתי כ"כ שאביעד פשוט מתעצבן ואז "מוביל" בקרב נגד הקיסר. גם אם בטווח הארוך זה פגע בו (בגללו זואי נשארה בעיגול בכל מקרה). כאילו מה שזה גורם לי להבין שכל מה שאתה צריך כדי לנצח זה לכעוס? כאילו, מה, הקיסר לא כעס כל השנים האלו? זה סתם משהו שקצת הפריע לי. חוץ מזה פרק קליל ונחמד!

ריג'קטים:

"כל אחד והיריבים שלו.
" נאבין ניסה לקום אבל הפצע בער שוב.

כנראה לחצת בטעות על אנטר?

"מה שתגיד" לי בין
– לין בין

ברג שחוד הקלשון
– ברגע

"זאת במאת את?."
– בלי הנקודה

"אני מתכנן את זה בדיקנות כבר אלפי נשים ושום דבר לא ישנה את זה!."
– בדייקנות
– למחוק את הנקודה בסוף

"עכשיו ברוך הבא לגיהנום שלך!."
– גיהינום
– בלי הנקודה בסוף

"… אך אביעד זימן פטיש והכניס לו אותה בראש."
– אותו בראש

"טיפש!. הייתי…"
– בלי הנקודה אחרי הסימן קריאה.

סיפורים נוספים שיעניינו אותך

סיפורים אחרונים
והכל סותר 0
מחבר:
תאריך: 17/06/2018
ז'אנר: שירים
נאנו 1
מחבר:
תאריך: 17/06/2018
ז'אנר: מדע בדיוני
אתר סיפורים מאפשר לך לפרסם את סיפוריך חינם, לקרוא סיפורים של אחרים ולקחת חלק בקהילת המחברים הגדולה של האתר. מטרתנו היא ליצור קהילה משתפת, יצירתית ופוריה של כתיבת סיפורים ואנו מזמינים אותך להצטרף אלינו.
אנו מאמינים בסיפורים מקוריים ובתוכן איכותי. שמור על כתיבה נקייה, רהוטה וללא תוכן פוגעני. אנו מקווים שתהנה באתר הן כקורא והן ככותב. כתיבה וקריאה מהנה!
שתף סיפור עכשיו!