טרובדור פרק 2: הרפתקאות? תנו לי רק להביא את החליל

השליח נכנס דרך דלת העץ הכבדה, הוא היה לבוש בבגדים אדומים, ממשי כשפסים זהובים נמתחו מכתפיה אל מכנסיו הנפוחים. כובע סגלגל ונוצה שהזדקפה ממנו נחה על שערו הג'ינג'י. "חה חה חה, אתה הכנסת טווס לתוך כובעך נערי?!" צעק ג'ייק ונתן מכה לסיוון עם מפרקו. "הקשיבו הקשיבו!!!-"
"אנחנו מקשיבים מזמן!" השתעל דרייק, קייל הכניס מכה נחושה לבטנו של דרייק. וככה התחילה ריב של אבירים כבני 40. "כמו שאמרתי... המלך מחפש גיבורים" שתיין הכפר התגאה בעצמו. כשניסה לקום מכיסאו. "המלך מחפש אנשים נחושים שיצאו להרפקה!!!" ליבו של סיון זינק למרחקיי ההרים. המצב היה כזה: סיון היה טרובדור. משמעותו זמר. הוא עזב את משפחתו כדי לברוח לחיי הנוחות והעליזות של הנחת האצבעות על מיתרים ויצירת מוזיקה. הוא לא ניגן בפני מלכים. או רוזנים. חברתו היחידה היו חבורה של 5 אבירים. ששלושה מהם מכירים אתם עד כה. גרים וריץ היו שקטים. אבירים בעלי שריון וחרב עצומה. אך הם לא אמרו מילה לא במקום רק ישבו וחייכו למשמע השיר שסיוון ניגן לא מזמן. האוויר השתלשל דרך החלון הפתוח, ריח השיכר היה בשיאו. העם שתק בזמן שנאלצו לעשות את החלטת חייהם, האם יחליטו לסכן את חייהם בפרס זהב או יותר?. האם המוות יארוב בדרכם אל מטרתם. סיון היה בחור חסון בעל גובה ככל הנערים הבריאים. שיער זהוב וארוך השתלשל מאחוריי ראשו. זקנקן שרק התחיל לצמוח נח על הלסת שלו,הרפתקאות הם היו מלאיי צער ויגון. בלדה תתאים למקרה.חרבם של האבירים וסכינו הבודד של הטרובדור יצטרכו לפלס את דרכם דרך מסתוריי הדרך . ג'ייק קם ממקומו. והסתכל בעיניו החומות על השליח הרזה. כמובן שזהו היה מעשה פזיז, הרי השליח יחשוש שטרם האביר יכניס מרפק למותנו "ומה הפרס? אם יורשה לי לשאול?" השליח הסתכל על ג'ייק במבט בוחן. "אתה רוצה לצאת הרפתקה?..."
"מה הפרס?"
"את זה אני יוכל להגיד רק עם תתחייב לטובת המלך"
גייק החליף מבטים אתנו
"המלך יפתור אותנו משירותו לטובת הרפתקה? אבירים מכובדים אנחנו. לא נוכל לאכזב את מלכינו"
"המלך יחרר אותכם אדונים נכבדים.אני משוכנע בכך"
"אני ייתן לך תשובה מיד!"
ג'ייק ישב. ריח השיכר השתלשל מפיו כנחש רעל. "אובחן מה אתם אומרים בחורים. רוצים אתם להתייצב לסכנות הדרך?"
גרים הסתכל בעיניים כבדות לעבר ג'ייק "אני אשמח למצוא תעסוקה. חוץ מללבוש חליפה חגיגית וכידון."
"אחד בפנים" אמר ג'ייק, סיוון הסתכל על כלי נגינתו. העץ היה צבוע בצבע אדום וזהוב. כקסם המכשף, קייל הרים את קולו ריח שיכר נדף מפיו גם כן. סיון נזהר שלא לקבל בחילה. "נמאסו עליי חיי התענוגות. טירות נמצאות ברשותי, נשים יש לי כתריסר. אני בפנים"
"שתיים בפנים" צחק ג'ייק
ריץ השתעל והרים את חרבו. הוא צחק קלות. "אני בטוח שאשתי יכולה לחכות מעט"
"זה איך שאני אוהב אותך, שלוש בפנים!" סיוון לחש לעצמו מילים
האבירים יוצאים להרפתקה
סיוון נותר בממלכה?
משהו לא נראה לו
"אני מצטער אך אני לא יוכל לבוא" הצהיר דרייק בקול צרוד דממה מילאה את הפונדק
"אני יסביר לאחר מכן..."
סיוון חשב והרים את ידו
"סיוון?! אתה צוחק עליי?" צחק ג'ייק
"יש לי סכין...." השיב סיוון
"אני לא חושב שכדי לך להסתכן כך..." אמר ג'ייק
"בבקשה? אני ישיר לכם שירים בדרך"
"נו טוב..., או אלוהים למה הכנסתי את עצמי"
קייל הסכים גם הוא. השולחן צחק והתגאה בעצמו.
"אז שאני יעביר את ההחלטה."
"בהחלט!!!" אמר סיוון
"דבר ראשון מחר בבוקר" צעק ג'ייק, כשפח המתכת שלו היה מונח בידו.