מלחמת הארבע | 2

פרק שני
כולנו הרגשנו את הצמרמורת אבל שום דבר אחר לא קרה לא התחלתי לעוף לקרוא מחשבות או להקפיא את הזמן בעצם החיים המשיכו למחרת בהפסקה ג'סי ואני ניגשנו אל הבנים באכזבה. שון לקח את הספר ורצינו לבקש שיתן נו לקרוא בו. הוא הוציא אותו מהתיק ונתן לי, פתאום ראיתי שכתוב שמה ממש למטה שהכוחות יופיעו רק כשהם יגעו ביסוד הכוח וגם היה כתוב שם שאחד מאיתנו יקבל את הכוח הכי חזק כוח הטבע בנוסף לזה שהוא יוכל לקבל את כל הכוחות של החיות והוא יוכל לדעת את העבר והעתיד. דן אמר שזה הוא שון להפך ניסה להוכיח שזה הוא ואני וג'סי קיוונו שאלו אנחנו. החלטנו להקים מועדון ולהיפגש ולהתאמן בו.החלטנו שהמועדון יהיה "בית הרוח" זה הוא בית נטוש ליד הפארק.
נפגשנו שם בשלוש אחריי בית הספר, ופתאום קרה משהו מוזר זה התחיל בדן על מצחו הופיע כיתוב מחשבות. מיד הבנתי שאלו הכוחות ביקשתי שיחשוב על שיאמר לי על מה אני חושבת והוא קרא את מחשבותיי, אחר כך זה קרה לג'סי היא לקחה דף ועליו הופיעו לפתע שתי מילים: זמן עוצר היא החליטה לגעת בשעון ואחריי זה בטעות הקפיאה את הזמן ליומיים שהיו בודדים בשבילינו כי לא ידענו מה לעשו ולא הבנו למה אנחנו לא קפאנו יחד עם כל השאר שון ניחש שזה בגלל שאנחנו לא רגילים כמו כולם. הבא שזה קרה לו הוא שון נעשה צמא ורץ הביתה להביא לכולנו מים ברגע שדן אמר לו "תחזור במהירות" שון רץ לביתו וחזר בשנייה! ואחריי זה הוא רצה לבדוק אם הוא גם חזק וביקש ממני ומג'ס לשבת על הספה הכבדה שהשאירו בעליו הקודמים של בית הרוח והוא הצליח להרים אותנו וכשדן ניסה הוא לא הצליח,.אני היא האחרונה שקיבלה כוח יצאתי לפארק לנשום אוויר כי חנוק בבית הרוח מאוד טיפסתי על העץ כשכבר הייתי למעלה נפלתי והתחלתי לעוף! אני קיבלתי את כוח הניביאה והטבע!.
כפי שהתגלה הכוחות הועילו לנו מאוד כי ביום למחרת עשו לנו בוחן פתע ובא אלי ניבוי שבו עושים לנו בוחן סיפרתי לג'ס ולבנים והתכוננו נראה לי שיש לי מאה!, הכח של ג'ס עזר לנו מאוד אחרנו לשיעור אז היא עצרה את הזמן לעשרים שניות והיא הרגישה שלא נספיק אז שון הרים את כולנו ורץ במהירות לכיתה , מזל שלא איחרנו אחריי זה דיינה פלאם אמרה שיש לה סוד רצינו לדעת מהו אז ביקשנו מדן שיקרא את המחשבות שלה הסוד שלה לא היה שווה את הטרחה כי הסוד שלה הוא שהיא עשתה שיעורים בספרות.
היום באתי למועדון וחיכיתי לכולם ראיתי ציפור קטנטנה רציתי לעוף אליה לדבר איתה או לצייץ לה ששיריה ערבים לאוזניי, ואז היא עפה החלטתי לעוף אחריה בכל זאת למה כוחות על, אם אי אפשר לבזבז אותם? נעמדתי והתרכזתי בציפור ואז הרגשתי איך הרוח סוחפת אותי אני נופלת ועולה, זה כל כך נהדר. אך לצערי הייתי צריכה לחזור ראיתי את ג'סי ובצידו השני של הרחוב את שון ודן, עפתי מהר ככל האפשר אל המועדון זה היה נהדר.
סיפרתי לחבריי על המעוף הנהדר שהיה לי כולם התלהבו מזה ממש כמוני ואז צצ לי מחשבה בראש: איך השרת קשור לזה?, מה אם הוא יודע עלינו ויוכל לעזור לנו, או להפך הוא יודע אבל הוא יכול להזיק לנו. ואז דן אשר קרא את מחשבותיי אמר "את צודקת צריך לברר." ג'סי ושון הסתכלו עלינו מבולבלים ואז הסברנו את החששות שלי . קבענו שנדבר איתו מחר.
למחרת בבוקר שון אשר היה שכן שלי ליווה אותי עד הבית של ג'סי ויחד הלכנו אל דן הגענו לחדר השרת דפקנו ואז קול ענה "יבוא" נכנסנו ושאלנו "אדון שרת, מה ידוע לך עלינו?" השרת המבולבל הסתכל וענה "אתם תלמידים בבית הספר." הסתכלתי על דן וחשבתי שכנראה הוא לא ידע שאלו אנחנו ואז ניסיתי לרמוז לג'סי שתעצור את הזמן כדי שנוכל לדבר. הרמזים שלי הצליחו אז אמרתי להם שאנחנו צריכים להסביר לו שיש לנו כוחות. אחרי שהזמן חזר החלטתי להראות לו את הכוח לי והמראתי לאויר השרת מלמל משהו כרע ברך ואמר: "הו סוף סוף הגיע היום הו מלכיי ומלכותיי איך לא זהיתי אותכם מלחתחילה?, הו כנראה אני צריך להסביר לכם הכל." בזמן שהאיש מלמל שאלתי " מה אתה צריך להסביר לנו?" האיש מלמל לעצמו משהו ואז אמר "אתם שליטיי ארבעת הארצות, הארץ המזרחית, הארץ המערבית, הארץ הדרומית וכמובן ארצי הארץ הצפונית, כל אחד מכם נולד פג חוץ נכון?" איך הוא ידע שאני פגה? "כן" ענינו בקול רועד. "טוב מי מכם קיבל את כוח הזמן?"
שאל השרת "אני" ענתה ג'סי בבישנות "הו איך לא שמתי לב הריי יש לך עיינים ירוקות הדיוק כמו לקודמך, אביך בנפש." סיפר לנו השרת ונתן לגסי שעון על מקל "זהו שרביט ניקאולס הוא מגיע לכל שליט של הארץ המזרחית ארץ הזמן." הוסיף ושאל "מי קיבל את כוח המהירות והעוצמה?" שון שלא ביישן התבייש ודן היה צריך לדחוף אותו "אני קיבלתי את כוח המהירות והעוצמה" אמר שון. שון קיבל כתר והשרת סיפר "זהו כתר פונד הוא מגיע לכל שלית הארץ הדרומית." שון החושש חבש את הכתר ואני, ג'סי ודן ניסינו שלא לצחוק. השרת שאל "מי קורא מחשבות?" דן התקדם ואמר "אני" השרת נתן לדן גלימה שחורה, ואמר "זו היא גלימת ארכימיין היא שייכת לכל שליט של הארץ המערבית." דן המסכן קיבל גלימה נשית!. "ואת, קיבלת את כוחות הטבע וכח החיזוי נכון?" אמר לי השרת "כן, אני כן" עניתי בנימוס. "אם כך, את מלכתי אני יליד הארץ הצפונית." אמר ונתן לי חפץ דמוי פירמידה "זו,היא פרמידת הסימפונית היא הייתה שייכת לשליטה הקודמת, ועכשיו בואו לבקר בארצות שלכם. תצתרכו לגור שם אך אל דאגה כל הזמן שתהיו שם לא תעבור פה אף דקה." שוב הרגשתי את ההרגשה הזאתי של חור שחור רק הפעם לא הייתי לבד ולא היה לי ממה לפחד.