סטלה- פרק 7

פרק 7:
סטלה לא האמינה כמה קרצייה יכול להיות נער מתבגר אחד.
ג'ייק עקב אחריה לכל שיעור אפשרי וזה נראה לסטלה כבר ממש מוזר.
איך יצא שהנער הזה נמצא בדיוק באותם שיעורים באותם השעות כמוה? לא צריך להיות גאון כדי להבין שמשהו לא בסדר.
אחרי השיעור השישי סטלה הייתה כבר ממש עצבנית, ג'ייק הופיע מאחוריה וחייך, היא זכרה את החיוך המעצבן הזה מהשיעור שלפני ולפני ולפני..., "אז לאן עכשיו?" הוא שאל
"אני לא מבינה מה אתה רוצה ממני" סטלה השיבה והשתדלה שקולה יהיה קר. היא עדיין לא הצליחה להיזכר בליל אמש אבל ידעה שהיה לזה קשר אל ג'ייק. שהוא לא יהיה הוא לא תמים ונאיבי כמו שהוא נראה.
"אני לא רוצה ממך כלום" הוא השיב מחייך, "אנחנו בסך הכל צריכים לסבול את השיעורים האחרונים יחד"
"אני יכולה לסבול את השיעורים האלו גם בלעדייך!" היא קראה בכעס. כמה נערים ונערות שגילו סקרנות עצרו והביטו לכיוונם בעניין הולך וגובר, "אולי תרד ממני כבר?" היא שאלה.
"מה הבעיה שלך?" הוא שאל
"לא, מה הבעיה שלך!" היא קראה "אתה לא מפסיק לעקוב אחריי, אתה..."
"אני מה?" הוא שאל והרים גבה, "מנסה להיות נחמד לנערה החדשה בבית הספר?"
היא עשתה מעשה מסוכן ולקחה צעד לעברו כך שרק הוא יכל לשמוע את דבריה, היא סיננה בשקט, "אני יודעת שאתה יודע מה אני, אני יודעת שעשית לי משהו ואני גם יודעת שאתה לא כזה תמים כמו שאתה עושה את עצמך"
היא לקחה צעד אחורה כך ששוב עמדו פנים מול פנים במרחק מסוים והוא הביט בה וחייך.
"יש בך יותר משאר ה... אחרים" הוא אמר לבסוף והייתה לסטלה הרגשה שכשהוא אמר 'אחרים' הוא התכוון לומר 'ערפדים', "עוד נתראה סטלה"
הוא הסתובב ופנה אל הכיתה, משאיר את סטלה עצבנית מאחור.
"בטח שעוד ניפגש..." היא מלמלה בכעס, "אנחנו הרי לומדים את אותם המקצועות..."
ואז, כשהיא מקללת את עצמה על היהירות שלה ואת ג'ייק הראשון וגם את השני, סטלה פנתה אל הכיתה.
שיעור היסטוריה.
קצת שקט לא יזיק לה.

מה שכיף בשיעורי היסטוריה? סטלה ידעה את החומר כבר בעל פה. כי לא כמו מתמטיקה או אנגלית שתמיד היה לה קצת קשה (למרות שלא באמת קשה לה עם כל העזרה של הכוחות הערפדיים), את שיעורי היסטוריה היא באמת למדה וחיבבה.
היא נזכרה במורה שלה, גברת אדאמס, המורה הראשונה שלה להיסטוריה בכיתה י'. היא הייתה אישה רזה וחביבה עם מבט אוהב ונהגה לחלק סוכריות לתלמידים שהשתדלו לתת את המרב.
לפי מה ששמעה מפי התלמידים המורה שלה, מר אלן, הוא מורה נוקשה חסר כל פחד שמעדיף לדפוק את הראש בקיר מאשר ללמד את התלמידים בבית הספר הזה, אבל מחוסר עבודה הוא התחיל ללמד היסטוריה.
סטלה נאנחה ושאלה את עצמה האם השיעור יכול להיות כל-כך גרוע.
היא התיישבה בשורה השנייה, בכיסא הרביעי מימין כך שהייתה קרובה מאד לדלת. לכל מקרה שלא יבוא.
התלמידים נכנסו לכיתה שנייה לפני מר אלן, הוא היה בחור קצת שמן עם זיפים שחורים ושיער שחור מוחלק לאחור, לפנים שלו היו תווים נוקשים והוא צעד כאילו.. -תסלחו לי על הביטוי- ...תקעו לו מקל בתחת.
סטלה תהתה כמה זמן ייקח עד שתפרוץ בצחוק.
אבל כשראתה שאף אחד מהתלמידים לא צוחק היא הבינה שהוא באמת רציני ונוקשה, היא תהתה אם כדאי לה להיכנס לראש שלו ולחקור אותו.
'לא!', היא אמרה לעצמה, 'בשום פנים ואופן לא! מה קרה לזכות הפרטיות?'
הוא התיישב וגם בישיבה שלו היה משהו גא ששידר כלפי חוץ שהוא השולט.
"אנחנו נתחיל את השיעור ברגעים אלו, המאחרים ישלמו על כך מאוחר יותר" הוא חייך חיוך צונן אל הכיתה, "שנתחיל?"