אולימפוס ||| - התאומים של האדס - פרק 14

*שון*
"יש לנו שעתיים למנוע מהפנימייה להתפוצץ" אמרה סאם.
"ואיך אנחנו עושים את זה?" שאלתי.
"אנחנו עובדים על זה" אמרה ליאה.
"אולי פשוט נחפש פצצה? שבטח הוטמנה איפשהו בפנימייה?" הציע סת.
"אני לא יכולה איתו" אמרה סאם.
"הוא חכם מידי!" אמרתי.
"סת צודק, בואו נתחלק לזוגות ונלך לחפש" אמרה קייט. החלוקה לזוגות הייתה מאווד צפויה. לוגן היה עם סאם, ליאה עם סת ואני עם ג'ולי.
"קדימה שון!! נמצא את הפצצה!" צווחה ג'ולי.
"אם היא לא תתפוצץ קודם" אמרתי. כל התלמידים התפצלו והתחילו לחפש.
"איפה כדאי לנו לחפש?" שאלה ג'ולי.
"אולי התחיל עם.. החדרים?" הצעתי.
"יאללה!!" אמרה ג'ולי. מסתבר שזה היה רעיון גרוע. עברנו חדר-חדר ולא ראינו שום דבר שיכול להיות פצצה.
"זה גם לא כאן" נאנחתי כשסיימנו את הקומה שאחד-עשרה.
"הממ, אם הייתי פצצה, איפה הייתי מתחבאת?" שאלה ג'ולי.
"מאייפה לי?!" שאלתי.
"תחשוב בהיגיון!" אמרה ג'ולי.
"אני יודע... במקום קטן וחשוך.. שאף אחד לא מסתכל לכיוון שלו..." אמרתי.
"שון אתה גאון!!" קפצה עלי ג'ולי בצווחה.
"מה?" שאלתי.
"הם בטח שמו את הפצצה במרתף!" צווחה ג'ולי וגררה אותי למטה ביחד איתה.
"כן! במרתף!" אמרתי. רצנו למרתף ונכנסנו פנימה. שום פצצה.
"חבל, הייתי בטוח שזה פה" אמרתי באכזבה.
"זה באמת פה" אמרה ג'ולי והצביעה לפינה. הייתה שם קופסאת מתכת גדולה עם שעון עצר. נשארה חצי שעה.
"איך מנטרלים את זה?" שאלתי.
"ככה" סאם ולוגן הופיעו מאחורינו. סאם ניגשה אל הפצצה ותשלה את החוט האדום.
"מה?! איך ידעת לעשות את זה?!" שאלתי.
"תעשה לי טובה, חוץ מזה שכל הזמן מראים את זה בטלוויזיה, שאלתי את אבא שלי" אמרה סאם. היא לקחה את הקופסא וכולנו עלינו למעלה.
"מצאתם את הפצצה?" שאלה קייט כשראתה אותנו עם הקופסא.
"כן, היא הייתה במרתף" אמרה סאם.
"אני ידעתי שהיא שם מהתחלה" אמרתי בצניעות.
"נטרלתם אותה?" שאלה קייט.
"כן" אמר לוגן.
"יופי" אמרה קייט. היא לקחה את הקופסא מסאם והלכה למשרד שלה.
"אז זהו? יש לנו שקט עכשיו?" שאלתי.
"מה פתאום, תכף עוד טיטאן יצוץ לנו עם עוד הודעה על האלים-יודעים-מה" אמרה ליאה.
"אני חושבת שעד ההודעה כדאי לכם לנוח" קייט חזרה, בלי הקופסא.
"אני בעד" אמרה סאם ועלתה לחדר שלה.
"גם אני" אמר לוגן ועלה עם סת. לאט לאט כל התלמידים התפזרו.
"אז מה, את באה לפה הרבה?" שאלתי את ג'ולי.
"כן! אני כמעט גרה פה" אמרה ג'ולי בהתלהבות. תפסתי את היד שלה ויחד יצאנו החוצה. שלפחות יהיה לנו קצת זמן ביחד, עד ההודעה הבאה