המסע בעקבות זאוס-פרק 18-על רצח,על חיים,ועל 2 אחים

פקחתי את עיני."לא הוא לא...."
"נצתרך להפריד ביניהים....."
"אבל מי הגדול מביניהים?"
"זה לא חשוב,קח אחד ותברח.....
נאחד אותם כשיגיע הזמן....."
שמעתי 2 קולות מתווכחים.הייתי כה מטושטש,שלא הצלחתי להבין מה הם אמרו....
"אני אקח אותו...." אמר אחד מהם,וברח."מה?" שאלתי מטושטש.
אך במקום להגיד זאת,ה-'מה' שלי נשמע כ...בכי?!
"אל תדאג מתוקי..." שמעתי קול מוזר.זו הייתה אימי!
עצמתי עיניים,וכשפקחתי אותם,הופעתי בחדר ההוא...
האיש הזה ניתק אותי ממכשיר."ריקי...." בכתה סוזן.
היא הייתה מלאת דמעות."ריקי....." היא המשיכה לייבב.
"מצויין....אתה מתאים!" הוא אמר והטיח אותי בקיר.
"תתעורר,נבלה!" הוא אמר בקולו ה'נחמד'.
פקחתי את עיני לאט,כאילו אני מתעורר."מה?" שאלתי בהפתעה.
"אתה אכן כשיר..." הוא אמר לי."אבל,בישביל להינצל-אני צריך
להרוג אותך!"
"לאאאאא!" צרחה סוזן.אור ורוד אדיר פרץ מימנה.זו הייתה קריעת
הדום שלה,שבכתה בקול:"ריקי!!!" קריעת הדום תקפה את האיש ההוא.
קמתי על רגלי,ומיהרתי,ושלפתי חרב מכיסי.אין לי מושג איך זה קרה,
אבל שלפתי אותה.תקעתי אותה בליבו(יש לו בכלל לב?!) והוא נפל,
כשדם יורד מכל גופו.קריעת הדום חזרה לסוזן,והיא התעלפה."סוזן!"
צרחתי אליה,ורצתי במלוא כוחי.שברתי את השלשלאות שכבלו אותה,
באמצעות החרב,ושיחררתי אותה.היא התעוררה,וחיבקה אותי חזק.
"מה קרה לי?!" שאלתי עדיין מטושטש מכל מה שקרה.
"הכל בסדר עכשיו!" היא אמרה ונישקה אותי.יצאנו משם,
והגענו לרחוב סנטרי 659."סנטרי 659?! איפה זה בכלל?!" שאלתי.
רצנו משם.השתמשתי בעין החדה שלי,ואז ידעתי לאן לרוץ.
כשאחזתי בידה,רצנו לעבר חנות המוזיקה שהיינו בה.למרבה הפלא,
היא הייתה הרוסה.בעצם,זה לא היה מפתיע כל-כך.רק חשבתי,שקראט
עמד לספר לי על החותם.ועכשיו,הוא איננו.קצת הצתערתי בישבילו.
"למה?!?!" שאלה סוזן אחרי שסיפרתי לה.חיפשנו את תור ולאנס.
"כי,בכל זאת הוא היה מסכן.האיש ההוא היה משוגע".
"אז מה?!" היא שאלה:"הוא היה מרושע!!"
הגענו לחוף,וראינו אותם.הם רצו לעברינו.סיפרנו להם הכל,ואז
סיפרתי לשלושה על ששמעתי מה קרה."אז ידעת שזה חותם?"
שאל לאנס באיטיות."טוב,ידעתי רק מהרגע שהם דיברו על זה".
"טוב נו,העיקר שכולנו בסדר!" אמר תור."עדיין," אמרתי:
"הייתי רוצה לדעת,מי זה אור?! ולמה חלמתי על זה שנולדתי?!"
"אולי," אמרה סוזן:"זה לא היה חלום?!"