הסוכנים המיתולגיים פרק 7

רצתי לכיוון החדר שבו נמצא שון. אל תשאלו אותי איך ידעתי באיזה חדר הוא, כי אפילו אני לא יודע.
הגעתי אל החדר. כשפתחתי את הדלת ראיתי את שון שותה קפה ומדבר עם יצור קטן ומגעיל.
הוא נראה לי כמו גובלין,אך לא הייתי בטוח.
תפסתי בידו של שון ושנינו מהחדר, רצנו לעבר השער וקפצנו לתוכו.
זה היה הרבה יותר קל משחשבתי. לא היו בכלל מלכודות או משהו בסגנון.
שנינו עמדנו בלב העיר, מתנשפים.
"בזמן שהייתי שם האדס סיפר לי כל מיני דברים", אמר שון.
למה בכלל דיברת איתו", צעקתי."הוא מסוכ..."
"זה לא חשוב עכשיו.מה שחשוב הוא שהשבנמ"ם שיקר לנו!
האדס רוצה להפוך את העולם למקום טוב יותר, השבנמ"ם הם הארגון הרע"!
"הוא שטף לך את המוח?" שאלתי. שון מדבר שטויות. הם עשו לו משהו.
"הוא עשה לי כלום. הוא רק גילה לי את האמת."
אפילו האלים אמרו שהאדס..."
"לא אכפת לי מה האלים אמרו."באתי כדי לבקש ממך לעזור לנו. בוא איתי ונהרוג את האלים אחד אחד
ואז נספר לסוכנים המיתולוגיים שמנהלי השבנמ"ם שקירו להם.גם תהיה לך הזדמנות לנקום בג'וני.
תחשוב על זה!"
"אתה שומע מה אתה אומר?" שאלתי אותו.
" אז מה אתה מחליט?" הוא שאל, וחייך חיוך מרושע.
"אני לא אתן לזה לקרות!" פתאום הרגשתי פרץ אנרגיה. הרגשתי בלתי מנוצח. הושטתי את ידי לעבר שון ופרץ אנרגיה יצא ממנה והעיף את שון אחורה והוא השתטח על הרצפה.עצרתי באחת, מתפעל מכוחי המדהים.
לזה יש תשובה הגיונית אחת.הטבעת (טוב, גם זה לא הכי הגיוני).
"זה הסוף שלך לאון" צעק שון, נאנק מכאבים כאשר הוא מנסה להתרומם מהרצפה.
הסתובבתי, מולי עמד הגובלין המוזר.הוא קצת השתנה.יכול להיות שהוא עשה שינוי בגובה?
כן, זה הגובה.
לפני כן לא הייתי נותן לו יותר ממטר, כאשר עכשיו הוא מתנשא לגובה של כשני מטרים וחצי.
הסתובבתי חזרה לכיוון שון והתחלתי לרוץ.כעבור שנייה מעדתי. שון "שם לי רגל".
הגובלין תפס את ידו של שון ועזר לו לקום."תודה רוג'ר", אמר שון.
הוא השחיל יד אחת לחגורתו והוציא משם אקדח.
"מאיפה השגת אותו?" שאלתי.
"גנבתי אותו מהשבנמ"ם".
עכשיו הבנתי. שון הוא המלכודת שהאדס טמן לי. אפילו אני מהעתיד אמר לי את זה.
שון חייך, ואז נשמעה ירייה.