האלים של מצרים 3- התחבולה של סת א'

סת רץ אליי ולפתע האט את עצמו. הוא עוד פעם ועוד פעם צחק צחוק עליז שלא נראה כאילו יש לו תחבולה בתוך השרוול. "בוא ילד, בוא." אמר. הוא ממש הפחיד אותי. שלפתי את המטה שלי. "מה כבר תעש- אהההההההההההההה!!!!" הוצאתי פיצוצים מהמטה שלי. "-אם אתה רוצה שנעשה לך את זה ככה, בהחלט נעשה-" סת שלף מחליפתו האדמדמה שחורה והמזוויעה ביותר אבן. הוא כיוון אותה אליי. האבן שאבה ממני כוח. קפצתי על סת והוא נעלם. גם אני. חזרתי אל בית החולים. שמעתי לחשים מהמסדרון. "סת, הוא נמצא בחדר הזה, זוהי ההזדמנות שלנו." אמר קול חזק, גועש, ומפחיד. "אוי, תשתוק! אפופיס, אתה בכלל נמצא באמצע העולם ואם תלחיץ אותי אני לא אשחרר אותך משם!" צעק סת בקול זועם. "אתה רק צריך לחפור בור ולהכניס את האבן עם כוחו של אדוארד!" צעק השני. לפתע סת הבחין בי מאחוריו. "אפופיס... הוא כאן אפופיס, הוא כאן!". "מי זה?!" שאלה צ'רלי בפחד והסתתרה מאחוריי. "צ'רלי, את בת 14 לא 5!" אמרתי לה. אט, אט צ'רלי הלכה אל מול סת ואפופיס. "טינק!" סת נקש באצבעותיו בזמן שצ'רלי נעלמה. "היא ליד הכלא שלו, מתחת לאדמה". צעק בצחוק, "היא קומה מעליו, כל קומה היא 60900000000000000000000000000 קילומטרים מתחת לאדמה. היא בכלא של בני האדם הסופר- דופר צדיקים! הלוואי שהעולם יהיה כמו פעם, איזה עולם מקסים זה היה עד שנפתיס, אשתי, אלת המים החליטה לעשות..." דמעות התחילו לרדת בעיניו, "שיטפון!!! שיטפון שיהרוס את כל המלחמות, הריבים, והגנבות. פעם אחת הייתי ראש העיר של סדום החמורה!" עכשיו הוא כבר צעק בזעם. האדמה רעדה מרוב הכעס שלו. הוא התחיל לצחוק צחוק של אדם משוגע-מטורף! "הוינק, חי חי חי, הוינק, חה חה חה!" הוא צחק. "אני אשחרר את אפופיס שישמיד את כל העולם. אחר כך, אהרוג אותו, ואת כל האלים האחרים! אני הולך לבנות עולם חדש עם המון מגפות, מלחמות, מכות, והרס, אש, טורנדו, ועוד טורנדו! וכל זה יקרה בזמן שאני אוכל גבינה, פופקורן, עוף, פיצה, ילדים.... לא ילדים, תירס, וגם סוכריות טופי. אהההה וכן. אני אשתה קולה! אז זה יוצא סרט נצחי + אוכל + שתייה = כיף חיים!" "ועכשיו ניגש אליך..." סת ירה בי כישוף שהעביר אותי אל אדם הסופר- דופר צדיקים! אבל אני לא כל כך צדיק אז הוא העביר אותי לאלה שככה ככה..