הגג

בלילה דכאוני כשהאויר עומד מרוב חום- כולם עדיין מצפים על הגג. שותים בירות קפואות, מקשקשים על מרצים גועליים, סיכומים טובים ועבודות ששוות חמש נקודות זכות. הם צוחקים על הבחורה עם השיער הכתום שאומרת שהמבחן בסטטיסטקה היה נחמד. \'מה נחמד במבחן מותק?\'
מישהו מקלל ואומר שנמאס לו. והבחור הגבוה שיושב על הגדר, עם רגליים משתלשלות מטה, אומר שנמאס לו כבר ממספרים, ברצינות, הוא כבר לא מסוגל לקרוא שעון או לחשב את העודפ במכולת.
\'אולי לכן אתה מרושש. הבאת למוכר את כל האדומים שלך והוא הביא לך רבע מסטיק בחזרה\' בחור עם טבעות שמנצנצות באפלה מגחך לידו.
\'בחיים לא היו לו אדומים\' מצחקק עוד משהו \'וחוצ מיזה היום הם כחולים לא אדומים. שטרות מכוערים. מי האדיוט שעיצב אותם לעזזאל?\'
\'אוי סתמו את הפה שתיכם!\' הבחור הגבוה שעד עכשיו בהה בחלל מזדקפ, ומביט בהם בזעם או בשעמום. הם ממשיכים להתקשקש אחכ, אבל אפ אחד לא שומע, כי מוזיקה של תופים וגיטרות חשמליות מכסה את הגג. הבנות מתחילות להתנוענע לפי הקצב כמו בתולות ים או צלופחים. והבנים מביטים בהן מובכים מעט, הם זזים לעומתן כמו רובוט צעצוע, מרעישים כמותו, והבנות נותנות להן להוביל עד שבסופ הרעש, האורות וכל האנשים מתאחדים. והתנועות נראות חלקות ואינסופיות, גלשות עם ועל המוזיקה.
ואני מצחקק ומסתכל, חצי מהאנשים כאן עוד יעשו מועדי ב\', חצי יקרעו את התחת במלצרות, גננות וניקוי בניינים, חצי יסעו לאירופה לשבוע וישתו וירקדו מתחת לאדמה, חצי יסיימו את הלילה ויתחילו את הבוקר לבד, חצי ינשקו בחורות ובחורים וילחשו להם משהו יפה באוזן, וכולם ימותו מתישהו. וכולם עדיין מצפים על הגג,
רוקדים בטראנס, חולמים כמו משוגעים, מתים מרוב חום.
כל החצאים שבעולם…כולם עדיין שווים לאחד.