http://www.tale.co.il/ Articles at סיפורים en-us http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D/%2525d7%2525a6%2525d7c%2525d7%252591-%2525d7%2525d7%2525a7%2525d7%2525a8%2525d7-.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D/%2525d7%2525a6%2525d7c%2525d7%252591-%2525d7%2525d7%2525a7%2525d7%2525a8%2525d7-.html Sun, 28 Mar 2010 09:22:11 +0300 לפני התגלותו של הבעש"ט הקדוש, הוא היה ראש הצדיקים הנסתרים.
לא הרבה ידוע על עברו שכן הבעל שם טוב הקדוש התגלה רק בגיל 36.
בהיותו ראש הצדיקים הנסתרים היו לבעש"ט הקדוש גם תלמידים.
באותו זמן היה חורף וסופת שלגים פקדה את האיזור, לפתע החליט הבעש"ט להוציא את התלמידים
החוצה לעבר העיירה הסמוכה עיירה של גויים.
משיצאו החוצה לפתע הפסיקה הסופה והתלמידים הבינו שיד רבם הקדוש בדבר.
בכניסה לעיירה היתה גבעה שבקיץ הנוף הנשקף ממנה היה מרנין, אך כעת הגבעה כשאר האיזור היתה מכוסה שלג עבה.
הבעל שם טוב הקדוש והתלמידים עלו לגבעה והם המתינו, התלמידים לא העזו לשאול את רבם הקדוש למה הם ממתינים.
לפתע נשמעה מוזיקה מכלי נגינה ומרחוק ראו תהולכה של הכמרים הגויים ואחריהם המון אנשים,
באותו יום היה חג נוצרי.
התהלוכה התקרבה לעבר הגבעה ופתאום ראו התלמידים שבמרכז התהלוכה על טס גדול מזהב שנישא על כתפי כמה אנשים יש צלב מקרח.
כעת לא יכלו התלמידים להתאפק ושאלו את רבם- "רבנו הקדוש למדתנו שמה שרואים ושומעים זאת הוראה בעבודת השם, מה יש ללמוד מהצלב שעשויי מקרח?"
הבעל שם טוב הקדוש לפתע ענה -"שליבו של יהודי הוא חם ואם חס ושלום ליבו של היהודי יהיה קר אז יתכן מצב שפאשר לעשות דברים מהקרח".

בחסידות בעיקר מובא סיפור זה להמחיש שיהודי הוא אדם חם גם אם הוא לא שומר עדיין תורה ומצוות,
אך אויי אם ליבו יהיה קר יהיה אפשר להפוך הכל לקרח.
]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99-%D7c%D7-%D7%A5.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99-%D7c%D7-%D7%A5.html Sat, 21 Nov 2009 10:29:59 +0200
לא היה בינינו לבין לבלנד מחיצות של רגשות. הוא היה ממוצא כורדי אציל ואנו יהודים. כאשר נפגשים בני מיעוטים נרדפים בעיראק בידידות כשלנו, לא תישארנה שום מחיצות ביניהם.

בלנד הוא בן למשפחה כורדית גדולה, היה משורר, שולט בעט ובקי בלשון ערב יותר מהערבים עצמם. אולי זה בגלל מוצאו הכורדי. כולנו, בני הדור האבוד אוחזים בספרים ונאחזים על ההבדלים שבין הגזעים והדתות ושאר עיוותים. היינו מבלים שאת חיינו בקפיצות על מכשולים ונזהרים פן תישברנה רגלינו.

נמשכתי לידידי בלנד בגלל פשטותו ויושרו.הוא היה אומר את הדברים המורכבים ביותר בפשטות ובמלוא התום. צעיר חסר מעצורים נפשיים וחסר פחד, בעולמנו אין שום עכבות ובדמיונו אין מכשול. אותו יום היו בני קהילתנו נאנקים עדיין תחת הרדיפות המרות.

ניסים התהלך ממורמר ומתכונן לבאות.

פתח בלונד ואמר: "ידוע לי כי הערבים רואים אתכם היום כפושעים מועדים".
צחקנו, אני וניסים ואמרתי בעקבות דבריו:
"ידידי בלנד, אולי זה גל עובר, אך אני נזהר גם ממך, על כן לא אתייחס לדבריך".

בלנד הסתכל בי בעיניים פקוחות ואמר: "לא ידידי, אין אני ערבי, ואינני חש כערבי. אל תיזהרו ממני ואל תפחדו. דעתכם על הערבים ועל הבעיות שלהם אינה מעניינת אותי".

"איזה הבדל ביניכם?, פרץ ניסים בשאלה "האינך מוסלמי? בעורקיך זורם אותו הדם הזורם בעורקיהם, אין זה דם אלא...."

בלנד צחק ולא כעס על גסותנו. לאחר רגעים נפרד מאתנו ואז פניתי לניסים ואמרתי לו:

"שמע ניסים! פנית אל בלנד בצורה קשה ביותר שאפשר לשער".
"לא יכולתי לעצור בנפשי" ענה בקול רם ללא שים לב סביבו. אם הכל רואים אותי כיהודי, מדוע לא אומר את דעתי כיהודי?": "עיני כולם קורצו מחומר אחד. אבל בלנד שונה" מחיתי לפניו.
"נכון" ענה ניסים "אשך לא יכולתי לעצור ברוחי".

תקרית זו הוכיחה לי פעם נוספת שהעניין מצוי במחשבתו של כל אחד ומטביע את חותמו על דבריו ועל התנהגותו. אפילו אנשים שאינם שונאים אותנו נוטלים את ענייננו ודשים ו עד בלי די.
"למה חיווה בלנד את דעתו על הערבים לפנינו?"
כי מצפונו העיק עליו,
כי הוא היה איש חצוי בנפש וכפול בייסוריו.






]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%95%D7%D7%9F-%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%9B%D7%D7%9F.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%95%D7%D7%9F-%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%9B%D7%D7%9F.html Sat, 21 Nov 2009 10:16:17 +0200
דוד ושרה היו זוג מאוהבים. לאחר תקופה של שנה ביחד הם נישאו ברוב פאר והדר. חיו חיים מאושרים עד לרגע בו החליטו להביא ילדים לעולם. אך היתה להם בעיה : שרה לא יכלה להרות. החילו בטיפולים ארוכים ומכאיבים.הרופאים שניסו בכל כוחם לעזור לשרה אך ללא הצלחה. כעבור 10 שנים של ניסיונות שלא הניבו תוצאה, דוד החליט להתגרש כדי שיוכל להביא ילדים לעולם מאישה אחרת. שרה הסכימה והם התגרשו. כעבור 3 חדשים מהגירושים, הרופאים הודיעו לשרה כי הפעם הניסיון הצליח וכי הוא בהריון ותוכל להביא ילדים לעולם. שרה מאוד שמחה ולא האמינה למשמע אוזנה: "אני בהריון !! אני אהיה אימא !!" מיד צלצלה לדוד כדי לבשר לו. דוד מאוד שמח ואמר לה: "אני מאוד שמח. אנו נתחתן שנית מיד ונמתין לילוד שימלא את חיינו אושר ואהבה".

אבל ציפתה להם אכזבה מר: הם לא יכולים להינשא שנית אחד לשני. דוד הוא כהן וכהן אינו יכול להינשא לגרושה. לא עזרו כל התחנונים והבקשות. הוא פנה לכל הדיינים והחכמים ואמר: "שרה היתה אשתי במשך 10 שנים, היא גרושה שלי...מדוע איני יכול לקבל אותה חזרה?". כלום לא עזר ואיש מהחכמים ומהדיינים לא רצה עזור להם.
אחד הדיינים שאל אותו: "האם התייעצת עם ההורים או עם הקרובים?". דוד ענה: "לצערי אין לי קרובים שיכולים לתת לי עצות. אימא שלי נפטרה ואבא מאושפז בבית שאבות סיעודי ואינו מתפקד בכלל". החכם לחץ מאוד על דוד: "אתה מוכרח להתייעץ עם אבא שלך. אולי הוא יעזור. אני מוכן ללוות אותך לאורך כל הדרך. שמע בקולי בן יקר והשם יעזור לי לעזור לך".

דוד והחכם הלכו לבית האבות. האבא שכב במיטה כשהוא תשוש אך ערני במידה סבירה. הוא הכיר את דוד וכשדוד התכופף לנשק את ראשו, האבא בכה בדמעות של שמחה. דוד סיפר לאבא את מהלך כל הדברים וכיצד אינו יכול להינשא לגרושתו בשל היותו כהן. האבא הרגיע את דוד: ,"בני היקר מכל, אין בכלל בעיה. אתה יכול להינשא לשרה שנית, אתה "ישראל" ולא כהן". דוד והחכם היו מופתעים וביקשו לשמוע את כל הסיפור.

האבא החל לספר:
"אימא שלך היתה נשואה לאדם אחר. לאחר כמה שנים נולדת אתה אך האבא שלך נפל באחד ממערכות ישראל. כעבור מספר שנים אני פגשתי שאת האימא שלך ונישאנו....אימצתי אותך לבן וכך גידלנו אותך אני והאימא שלך.
אתה לא כהן...יש לי את כל התעודות והאישורים וההוכחות שאינך כהן במקור. לבנות לך בית כשר בישראל".
כך התברר כי הכהן אינו כהן במקור.
דוד ושר נישאו שנית , נולדו להם ילדים והקימו בית יהודי כשרש בישראל.
(סיפור אמתי ששמעתי מפי חזן בבית הכנסת.)
נמרדי יוסף
]]>