http://www.tale.co.il/ Articles at סיפורים en-us http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94/%D7%91%D7%99%D7%A9-%D7%9E%D7%96%D7%9C-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93-%D7%91%D7%99%D7%A9-%D7%9E%D7%96%D7%9C.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94/%D7%91%D7%99%D7%A9-%D7%9E%D7%96%D7%9C-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93-%D7%91%D7%99%D7%A9-%D7%9E%D7%96%D7%9C.html Tue, 24 Nov 2009 13:42:07 +0200 אלמנחוס מנחוס ולו עלקו עלה ראסו פאנוץ

ביש המזל הוא ביש מזל אפילו אם יתלו על ראשו מנורה

זה סיפור שקראתי באחד האתרים הערביים, והרי לכם התרגום

היה אדם ביש מזל שכל פרויקט שהתחיל הפסיד בו.
כל משהחזיק בידו שבר או קלקל
כל מקום אליו הגיע נוצרה שם בעיה
והמשונה בדבר הוא שראה את האנשים סביבו מצלחים בכל דבר שעושים
כל חפץ שהחזיקו בידם, כל פרויקט שעשו, הצליחו בו והתעשרו.
רק הוא נשאר ביש מזל, התהלך תמיד עצוב ומדוכא. אינו מצליח להסתדר וכל מי שהכיר אותו התרחק ממנו. הוא נשאר בודד בעירו שלו.
פתאום צצה במוחו מחשבה !!!
לעזוב את עירו ואת ארץ מולדתו ולהגר לעיר אחרת. הוא תיכנו את הנסיעה, הכין את כל דבר שנחוץ , נסע לנמל התעופה, עלה על מטוס, התיישב במקום המיועד לו, והכל התנהל כפי שצריך.
בפעם הראשונה בחייו הרגיש נוח וטוב וקיווה שהמזל יאיר לו פנים הפעם.
כעבור מספר שעות של טיסה מהנה, הרגיש שהמטוס מתנדנד מצד לצד, עולה ויורד, הנוסעים היו בפאניקה. הדייל הודיע כי יש תקלה במטוס וכי יתכן והמטוס ייפול. הנוסעים פרצו בתפילות, בצעקות, בכו והשתוללו, היו חסרי אונים וחיכו למותם.
אחינו, ביש המזל, התעורר מהמהלומה. הוא ידע כי התקלה במטוס קרתה רק בגללו וכי 300 הנודעים עלולים למות בגלל ביש המזל שלו.
הוא חשב....וחשב....וחשב.... והגיע למסקנה כי הוא חייב לעשות מעשה שיציל את הנוסעים. הוא ביקש להיכנס לטייס, אך הדיילים מנעו זאת ממנו. המשיך לנדנד עד שהסכימו להכניסו לטייס. הוא שאל: "מה הבעיה? אולי אני יכול לעזור?" הטייס אמר לו: "הגלגלים תפוסים, איני יכול לנחות". ביש המזל ביקש: "פתח לי את דלת המטוס ...אני יכול אולי לתקן". הטייס לא הסכים ואמר שזה מסוכן ובלתי אפשרי. ביש המזל המשיך לנדנד לטייס. (כוונתו היתה להתאבד כדי להציל את המטוס ואת נוסעיו). כעבור מחצית השעה של נדנוד, הטייס הסכים לפתוח את דלת המטוס. ביש המזל התחיל לצאת החוצה, אך עדיין החזיק בדלת המטוס ומספר נוסעים עזרו להחזיק אותו. הגיע לגלגלים וראה שבין הגלגלים יש חתיכת מתכת שמוענת מהגלגלים להיפתח. הוא נדנד את חתיכת המתכת, והיא נפלה. הנוסעים העלו אותו חזרה למטוס. השמחה היתה רבה. הוא הציל את המטוס על נוסעיו. כל העולם דיבר על גבורתו...כולם שיבחו אותו ואת אומץ לבו....תחנות הטליוויזזיה צילמו אותו מכל צד...ביקשו לראיין אותו...המטירו עליו מכל טוב והציעו לו סכומי עתק כדי שיואל לתת להם בלעדיות של הסיפור.
הוא מאוד שמח והיה בטוח כי ביש המזל עזוב אותו לחלוטין .
אחרי הכל, הוא הגיע לעיר החדשה, עלה לחדר שהזמין בבית מלון והרים טלפון לאמו. "הוא אמר לה שהגיע בסדר וכי הוא מרגיש טוב . האם לא ענתה...היא רק בכתה בכי מר....לא יכול היה להציל ממנה דבר. הוא שאל אותה אם ראתה אותו בחדשות ואם עקבה אחר המטוס. האם ענתה: "על מה אתה מדבר? איזה מטוס? מה קרה למטוס?" " האם לא ראית טליוויזיה?" אמר. היא ענתה : "אני מאוד מצטערת להודיע לך כי אין לך אבא יותר...אבא שלך עלה לגג כדי להשתזף בשמש...פתאום חג מעליו מטוס ומהמטוס נפלה חתיכת מתכת גדולה על ראשו של אביך והוא מת במקום".
וכך היה: ביש המזל יישאר ביש מזל גם אם יכתירו אותו בכתר מלכות.

נמרדי יוסף



]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94/%D7%9E%D7-%D7%99%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%91%D7%A8.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94/%D7%9E%D7-%D7%99%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%91%D7%A8.html Mon, 23 Nov 2009 12:34:33 +0200
תינוק בן 8 חדשים ואחותו בת החמש. האב מת ממחלה והאימא מתה אחריו בכמה חדשים. הילדים נלקחו לדודם, אחיו של האב, כדי שיטפל בהם וידאג לגידולם. הוא עשה זאת בלית ברירה והם גדלו יחד עם ילדיו. אשת הדוד לא היתה מרוצה מההסדר הזה. היא התרעמה ובאה בטענות את בעלה: "אין לילדים שלנו מה לאכול ואתה מאכיל ילדים זרים?" הבעל ניסה בכל כוחו לרסן את אשתו אך היא הוסיפה להטרידו ולבוא בטענות וגם החלה להתיק ליתומים המסכנים: לא הגישה להם אוכל, לא החליפה להם בגדים, צעקה עליהם ואף החלה להכות אותם. הבעל מנסה לדבר אל לב אשתו: "הם מסכנים, יתומים, הם הילדים של האח שלי, אם אני לא אדאג להם מי יעשה זאת?". באחד הימים אמרה לו: "עד כאן !! אני לא אסבול יותר, ואני נאלצת לתת לך לבחור בין שתי אפשריות: או שתסלק את הילדים מהבית או שתגרש אותי". אין לך ברירה אחרת. הוא לא יכול היה להיפרד מאשתו ומילדיו שלו ועל כן החליט לסלק את היתומים.

בלילה, כשירד החושך, הוא לקח את חפירה והוביל את הילדים אל בית הקברות, ליד הקברים של ההורים. החל לחפור במרץ חפר שוחה עמוקה והכניס לתוכה את הילדים. וחזר הביתה. כיוון שמיהר לחזור הביתה לפני שמשהו יגלה אותו, השאיר פינה של השוחה שחפר שלא כיסה אותה בחול. מהפינה הקטנה הזו יכלו הילדים לנשום ולשאר בחיים. עברו שלושה ימים ואיש לא גילה אותם. ביום הרביעי הגיעו הקברנים כדי לקבור נפטר אחד. הם שמעו דיבורים של ילדיה קטנה ובכי של תינוק. הביטו סביבם ולא ראו כלום אך הקולות המשיכו להישמע. כשערכו חיפוש ממוקד יותר הם גילו את הילדים בתוך הקבר. הוציאו אותם החוצה מהשוחה. ושאלו את הילדה: "מה קרה? מי שם אתכם כאן? כיצד נשארתם בחיים?".

הילדה ענתה: "הדוד שלי שם אותנו כאן ואמר שאימא ואבא יטפלו בנו והלך לדרכו. נשארנו לבד בחושך, היינו כעבים ועייפים ואחי כל הזמן בכה ורצה לאכול ולא היה לי מה לתת לו, גם אני הייתי רעבה, אבל אני גדולה ולא בכיתי. רק תינוקות בוכים. פתאום הרגשתי בזרם שזרם לתוך גופי....הרגשתי חום נעים מתפשט בגופי...כמו חיבוק של אימא...לאחר מכן ראיתי עץ גדול ובו כל סוגי הפירות שבעולם. כשהייתי רעבה, קטפתי מהפירות ואכלתי. אחי תינוק ולא יכול לאכול פירות ולכן נשאר רעב ובכה כל הזמן. אבל מיד הופיע איש זקן וטוב לב, עם זקן לבן ארוך, הוא לקח את אחי בידיו והובילו לאימא כדי שתניק אותו. וכלך נשארנו בחיים".
היתומים נלקחו לראשיות המתאימות כדי לטפל בהם. הדוד נעצר ונשפט ל שנות כלא רבות.


מערבית

נמרדי יוסף
]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94/%D7%D7%9E%D7c%D7%9A-%D7%D7-%D7%9B%D7%9D.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94/%D7%D7%9E%D7c%D7%9A-%D7%D7-%D7%9B%D7%9D.html Mon, 23 Nov 2009 12:27:15 +0200
היה פעם מלך חכם ונבון. הוא שלט במדינה שלטון יחיד. לא סמך על עוזרים ועל הווזירים שלו. הוא למעשה היה השופט, ושולט, המוציא לפועל וכל דבר קטן כגדול לא נעשה אלה בפקודתו. איש לא הערער על ל סמכותו, ההפך הוא הנכון, הם אהבו מאוד את המלך והוא מצדו דן בצדק וברחמנות. לא היו רעבים בממלכתו, לא היו עניים ולא פושטי יד או פושטי רגל. כל אזרח מדינתו נהנה מאוד מהשפע שהמטיר עליהם.

למלך היו שני משרתים אישיים ששרתו אותו 24 שעות ביממה. שם המשרת הראשון היה מברוק ושם המשרת השני היה מנחוס. המלך משום מה חיבב מאוד את מברוק, המטיר עליו מכל טוב, נתן לו הרבה מטבעות זהב, לא הטיל עליו מטלות קשות. הוא בעצם היה מעין חבר למלך ולא משרת.

לעומת זאת מנחוס לא זכה לשום הטבה מהמלך. הוא עשה את כל העבודות הקשות, עבד יום ולילה ולא זכה לתמורה או אפילו לא למלה טובה. לבו נשבר כאשר ראה את מברוק יושב לצד המלך והוא, מנחוס, משרת את שניהם. והוא עשה את הכל בשקט וללא תלונה כלשהי. באחד הימים, לא יכול היה לסבול את המצב הזה יותר ואמר בליבו : "אני חייב לקבל הסבר מהמלך..מדוע הוא לא נוהג בהגינות כלפי?". בשעת ערב, היה המלך יושב בחדרו לבד. מנחוס קרב אליו ואמר: ,"אדוני המלך...אולי אני יכול לגלות לך דבר מה המעיק עלי מזה זמן רב?". המלך חייך, הזמין את מנחוס לשבת לידו ואמר: "כן מנחוס, אני שומע, תגלה לי את מה שמעיק עליה ואנסה לעזור לך".

מנחוס אמר: "אדוני המלך ! אני משרת אותך בנאמנות ובמסירות לא פחות ממברוק, אז אני לא מבין למה הוא זוכה ליחס מועדף ממך? מדוע הוא זוכה לשכר גדול משכרי? מדוע רק אני עושה את כל העבודות הקשות? הרי שנינו משרתים אותך ואתה ידוע כמלך אוהב ורחמן וחכם מכל אדם, אולי תסביר לי."
המלך חייך חיוך רחב ונשק למנחוס על המצח ואמר:
"מברוק משרת אותי בנאמנות רק ב 10 אחוזים. ביתר 90 האחוזים הוא לא משרת אותי בנאמנות. על כן אני משללם לו רק על ה10 אחוזים של נאמנות. ואיני חייב לו כלום, אם יעזוב או אם אני אסלק אותו לא יקבל ממני ולו אגורה אחת. ואילו אתה מנחוס היקר משרת אותי לא בנאמנות רק 10 אחוזים ואת יתר 90 האחוזים אתה משרת אותי בנאמנות רבה. ולכן אני מעניש אותך על ה10 אחוזים של אי הנאמנות ואילו את השכר של יתר ה 90 אחוזים בהם היית נאמן לי אני שומר לך בקופה נפרדת ואני מכניס אליה הרבה מאוד דינרי זהב, תכשיטים, ודברים טובים. אם תעזוב אותי או אם אני אפטר אותך, תקבל ממני את כל הקופה ששמרתי בשבילך"
מנחוס הציע למלך: "אני מציע כי תנהג בשנינו במידה שווה. תעניש את מברוך על ה 90 אחוזים של אי נאמנות ושמור לו את ה 10 אחוזים של נאמנות בקרן מיוחדת על שמו".

נמרדי יוסף
]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94/%25d7c%25d7%25d7%259b%25d7%25a0%25d7%25a9%25d7%2599%25d7%25a1-%25d7%2590%25d7%25aa-%25d7%25d7%25a2%25d7-.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94/%25d7c%25d7%25d7%259b%25d7%25a0%25d7%25a9%25d7%2599%25d7%25a1-%25d7%2590%25d7%25aa-%25d7%25d7%25a2%25d7-.html Sat, 21 Nov 2009 10:24:50 +0200 ליהודי אחד שחי באחת העיירות במזרח אירופה היה קשה מאוד להתמודד עם עול הפרנסה של משפחתו ושלו. הוא חי בבקתה קטנה, כ 12 מטר מרובע , ללא רהיטים וללא חימום בלילות הקפואות. החדר הזה גר הוא, אשתו, הוריו הזקנים, ו עשרת ילדיו. לא היה מקום למיטות, בני המשפחה פרסו שמיכות על הרצפה וישנו עליהם. לא היתה פרנסה לבני המשפחה. היהודי המסכן עבד בכל מיני עבודות קשות ובקושי יכול היה להביא לחם ובצל למשפחה. בחצר הקטנה של הבית הוא גידל כמה תרנגולות שנתנו לו כמה ביצים וכן עז קטנה שנתנה מעט חלב שהספיק בקושי להשביע את רעבונם של ילדיו הקטנים.

בצר לו, ובעידודה של אשתו, הוא הלך לרבי של העיירה ושטח לפניו את מר לבו וביקש את עצתו. הרבי הביט בעיניו של היהודי לתקופה ארוכה בלי לענות או לפתוח את פיו ולתת עצה. היהודי העיר לרבי: "מה עלי לעשות? כיצד אוכל לפרנס את המשפחה הגדולה שלי? כיצד אוכל למצוא יותר מקום בשינה בחדרון העלוב שלי?". הרבי ענה: "יהודי יקר מכל, אמרת שיש לך תרנגולות ועז, נכון?". היהודי ענה: "כן כבוד הרב, הם נמצאים בחצר".
הרבי אמר : "העצה שלי היא שתכניס את התרנגולות ואת העז לחדר. ותבוא אלי שנית בעוד שבועיים".

היהודי נשק לידיו של הרבי והלך הביתה כשהוא שמח וטוב לב בעצת הרבי. הגיע הביתה והודיע לאשתו את תשובת הרבי. האישה עקמה את האף ואמרה: "כיצד אתה חושב לעשות זאת? אין מקום לנו, בני האדם, להניח שאת ראשנו עליו, כיצד נכניס גם עז ותרנגולות? זה לא הגיוני". קבעה היהודי רגז מאוד על דברי אשתו ואמר לה: "כיצד לא אשמע בעצת הרב? אם לא אעשה כן זה כאילו לא קיימתי את מצוות כיבוד אב. אני מכניס את החיות כפי שביקש הרבי". הוא מיד קם הכניס את העז ואת התרנגולות לחדרון הקטן. כמצוות הרב. המצב בחדרון היה בלתי נסבל, הצפיפות, הסרחון, הרעש של החיות והבכי של הילדים לא נתנו לו מנוח. המצב נמשך שבועיים בסופה הלך לרבי להודיע לו שקיים את עצתו וביקש הנחיות לגבי הצעדים הבאים.

הרבי שמח לראות את היהודי ושאל אותו: "האם קיימת מה שביקשתי?" היהודי ענה: "כן כבוד הרב, הכנסתי את כל התרנגולות ואת העז לחדרון שלי כפי שביקשת". הרבי שאל: "נו... איך זה? יותר טוב?". היהודי החל לבכוףת בכי מר וענה: "המצב הרבי יותר גרוע. המצב לא נסבל. התרנגולות מסתובבות מעל לראשי הילדים ומנקרות את גופם. העז לא מפסיק להקים לעש ולהטיל את צרכיו על המצעים שלנו. הילדים בוכים וצורחים. ממש בית משוגעים. אי אפשר להמשיך כך, אם לא הייתי פוחד מאי קיום עצתך להייתי מוצא את העז ואת התרנגולות מהחדר". הרבי חייך ואמר: "אם כך, אז תוציא את החיות מהחדר ותחזור אלי בעוד שבועיים".

היהודי חזר הביתה שמח וטוב לב, הוציא את החיות מהחדר. פתאום הכל נעשה מאוד נוח. הילדים לא בכו ולא צרחו, התרנגולות לא ניקורו את ראשי הילדים. וכעבור שבועיים הוא חזר לרבי, שמח וטוב לב ולשאלת הרבי על המצב היהודי ענה: "ברוך השם...הכל בסדר גמור...פתאום יש מספיק מקום בחדר...הרבה יותר נקי. תודה על העצה".
הרבי חייך וענה: "אני שמח שיכולתי לעזור לך...העיקר הוא שתדע שיש בעולם מקרים קשים מהמקרה האישי שלך..".
]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94/%D7-%D7%95%D7-%D7%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9D.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94/%D7-%D7%95%D7-%D7%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9D.html Sat, 21 Nov 2009 10:21:09 +0200 אחד מהאחים רייכמן, איש עשיר מאוד, נפטר והתיר אחריו מיליארדי דולרים. כמו כן, האיר שתי צוואות: והורה כי האחת תיפתח מיד לאחר מוףתו והשנייה תפתח רק אחרי תום 30 ימי האבל.
בין ההנחיות שרשם בצוואה הראשונה הייתה בקשה שהוא ייטמן עם זוג גרביים מסוים שרכש להם חיבה מיוחדת. ילדיו מיהרו להביא את הגרביים לחברה קדישא ובקשו לקבור את אביהם עם הגרביים. חברה קדישא סירבו, כמובן, לבקשה והזכירו למשפחה שזה בניגוד להלכה. בני המשפחה התחננו והסבירו כי אביהם היה אדם דתי, אדוק ומלומד ובוודאי הייתה סיבה טובה לבקשתו האחרונה. אבל הם עמדו בסירובם ודחו את הבקשה. לא עזרו התחנונים ולא את התרומות האדירות שהציעו. בזעם רב פנתה המשפחה לבית הדין הרבני. הרבי הסביר להם בעדינות: "למרות שאביכם השאיר את בקשתו בהיותו עדיין בעולמנו, הרי שעתה כשהוא בעולם שכולו טוב ואמת, הוא בוודאי מבין שזה אך לטובתו שייטמן ללא הגרביים".
הנפטר נקבר ללא הגרביים כמובן.

מיד לאחר ימי השלושים, נפתחה הצוואה השנייה, ונאמר בה בערך כך:
"ילדיי היקרים,
נכון לעכשיו בוודאי קברתם אותי ללא הגרביים לרגלי. אני רוצה באמת שתבינו, שלאדם יכולים להיות מיליארדי דולרים, והמון נכסים, אבל בסוף, הוא לא ייקח כלום ממונו לקברו. אפילו זוג גרביים.
"ערום נבראת וערום תיקבר"




]]>