יום כיפורים בחדש תמוז

"אבו חזקאל" חי בבגדאד לפני הרבה שנים. הוא היה סוחר נייד. מדי בוקר היה מעמיס את סחורתו שכללה: בדים, דברי דסקית, תמרוקים, ומיני מתנות לילדים, דברי מתיקה ועוד... על גבי הפרדה שלו ומסתובב בכפרים קטנים ומרוחקים כדי למכור את סחורתו לתושבים. כל גיחה כזו היתה נמשכת מספר ימים כשהוא לן בלילות בבתי כנסת או מתארח אצל משפחות יהודיות.
באחד מימי חדש תמוז הלוהטים "אבו חזאל" היה באמצע הדרך לאחד הכפרים. מרחוקק ראה מכונית ולידה איש אחד שסימן לו וקרה לו להגיע אליו. הוא ראה במכונית מספר כלובים קטנים ובהם הקרקרו תרנגולות. האיש אמר: "אולי אדוני יכול לעזור לי, הדלק במכונית אזל, אני רוצה ללכת לכפר הקרוב ולקנות דלק..אולי אדוני מוכן לשמור לי על המכונית ועל התרנגולות עד שאחזור?" אבו חזקאל ענה שעם כל ההבנה למצבו אינו יכול לעזור לו בכלל כי גם הוא ממהר להגיע לכפר כדי למכור את הסחורה ושאנשי הכפר מחכים לבואו. האיש התחנן: "אז אולי אדוני יקנה ממני את התרנגולות...כי בחום הזה הם עלולים למות. אבו חזקאל ענה: "מה לי ולתרנגוולות? אני סור דסקית ולא סוחר עופות, אין לי מה לעשות בתרנגוותות שלך" האיש התחנן: "אמכור לך אותם בחצי חינם...כדאי לך..אתה יכול למכור אותם בכפר הקרוב". לאחר ויכוחים אבו חזקאל הסכים לקנות את העופות במחיר מאוד נמוך, העמיד את הלגובים על גבי הפרדה והתקדם לכפר הקרוב.
כשהגיע לכפר כל הכפריים התפלאו: "מה לך ולעופות רבי אבו חזקאל? ממתי אתה מוכר עופות?". אבו חזקאל העמיד פני נעלב ואמר: "כך אתם מקבלים אותי? אתם יודעים שמחר הוא יום הכיפורים, ולכן הביאתי לכם תרנגולות כפרות". הכפריים התפלאו: "אנו לא יודעים שמחר הוא יום הכיפורים. יש לנו חזן "רחמים" שבא כל ערב חג ומודיע לנו על החג ומשמש כחזן בבית הכנסת". אבו חזקאל אמר: "אני מצטער להגיד לכם כי רחמים החזן מאוד חולה ועל כן הוא ביקש ממני לקנות לכם תרנגולות כפרות
ולשמש לכם כחזן ". הם הודו לו...קנו את כל העופות במחיר מופקע...מיהרו לביתם כדי להתכונן ליום הכיפורים. בערבו של יום התכנסו היהודים בבת הכנסת וחזקאל שמיש כחזן והחלו בתפילת כל נדרי.
למחרת היום הגיע לכפר סוחר נייד אחר. התפלא לראות שכל חניות היהודים סגורים ואין אף יהודי בשוק.
ושאל עוברים ושבים שאמרו לו: "מה !! אתה לא יודע שהיום הוא יום הכיפורים של היהודים? תמצא את כל היהודים בבית הכנסת. הסוחר מיהר לבית הכנסת וראה את אבו חזקאל עומד על התיבה וקורא בספר התורה. הסוחר הרגיש שאבו חזקאל ניצל את תמימותם של הכפריים, מכר להם עופות במחיר מופקע וקיבל סכום גדול עבור החזנות שלו בבית הכנסת,
ישב בשורה הראשונה מול התיבה ופתח ואמר, באותה מנגנה של התפילה: " לא ראיתי שיום הכיפורים חל בחדש תמוז". אבו חזקאל שחשש שהסחר יגלה את התרמית לכפריים ענה באותה מנגינה של התפילה: "כולם חמורים...כולם פתאים....חצי לי וחצי לך". הסוחר הנהן בראשו וענה במנגית התפילה: "ויעבור השם על פניו ויקרא....


נמרדי יוסף