כלא

אני שבויה,
בכלא של אהבה,
מיואשת ורצוני במעט חופש,
והחיוך הוא רק חלום רחוק,
והעצבות שכן קרוב.
הפצעים לא מגלידים,
מכאיבים יותר מכל מבט שלך,
ובכל זאת,
מכורה למבטים האלו.
חנוקה מכל הגעגועים,
שומרת בבטן את כל הכאבים,
רואה בטשטוש מרוב הדמעות,
מיואשת מכל האכזבות.
לבי כבול בשרשראות,
אלייך,
זה שלבו שייך לאישה אחרת.
כל יום נקטפת ממני,
עוד חתיכה של חיוך,
שמחה קטנטנה.
בכלא אני חיה,
בכלא אני סובלת,
בכלא אני נמצאת,
מהכלא אני כבר לא אשתחרר.