לשחרר (Let It Go)

השלג לבן, מנצנץ על ההר,
לא נושא הוא שום טביעה.
ממלכה שלמה של בדידות,
ונדמה שאני המלכה.

הרוח מיללת בקול בתוך אוזניי,
ניסיתי להחביא, אך ידעתי די.

שלא ידעו דבר, שמרי על זה כסוד,
אל תדברי, השתיקה תשרוד,
במשך זמן הם לא ידעו דבר,
עכשיו זה מאוחר.

לשחרר, להרפות,
יותר לא אצטרך לשקר.
לשחרר, להרפות,
כי פשוט אי אפשר יותר.
לי לא אכפת,
מה יאמרו עכשיו.
שהסערה תסער.
קור מעולם לא הפריע לי.

זה מצחיק איך שאורך,
הופך הכל לכה קטן.
ופחדים שפעם משלו בי,
כבר נטשו אותי מזמן.

זה זמן לראות, להתנסות,
להמשיך ולבחון את הגבולות.
אין טוב, אין רע, אני חופשית,
תמיד.

לשחרר, להרפות,
הרוח מביעה כמיהה.
לשחרר, להרפות,
לא אזיל עוד שום דמעה.
כאן אהיה, וכאן אשאר,
שהסערה תסער.

כוחי יורד מן השחקים אל הרצפה,
בעזרת פסלים, נשמתי מבטאת את תחושתה.
רעיונות כמו פרחים מקרח קר,
אני כבר לא אשוב – מה שהיה עבר!

לשחרר, להרפות,
ואזרח כהנץ החמה.
לשחרר, להרפות,
אני כבר לא הנסיכה.
הנני כאן,
באור של יום לבן.
שהסערה תסער.
קור מעולם לא הפריע לי.