מחשבות שבאות כך סתם

מחבר:
תאריך: 13/11/2017
43 צפיות
ז'אנר: שירים
0 תגובות
זמן קריאה משוער: 2 דקות

הלוואי שאחטוף דלקת ריאות ואמות,
חשבתי לעצמי.
הלוואי שאחצה את הכביש ולא אשים לב
לא אספיק לקחת צעד אחורה
ואיבוד הדם יהיה מסוכן מספיק
מסוכן מספיק בשביל
מסוכן מספיק בשבילי.

איך את מרגישה?
תגידי, איך את מרגישה?
ומה אם אני לא מרגישה?
אני לא,
אני לא מרגישה.
אני אפילו לא
אני יותר.

ברגע שאגדל,
אוכל להרוג את עצמי באיטיות
בדיוק כמו שכולם עושים
אני ארצה וארצה אחרים,
עד שאוכל לחיות את החלום הכה אהוב
ואז אמות

עכשיו אני צעירה מידי לדלקת ריאות,
או תאונת דרכים,
או הרעבה קיצונית
עוד לא ראיתי כלום,
רק שאני לא רואה בכלל.
לא את העתיד שלי ומעדיפה שגם לא לראות את עצמי.

ממה אני בורחת?
או שאולי זה ממי?
מה אם יום גורלי אחד,
אצא לשחות בים
ולא אחזור יותר?

אני תוהה מה זה משנה,
אם אני לעצמי לא משנה,
וחיה רק עד לסוף שבוע הבא כל שבוע
משנה לשנה,
"כי בשנה הבאה נשב על המרפסת
ונספור ציפורים נודדות.
ילדים בחופשה ישחקו תופסת
בין הבית לבין השדות.

עוד תראה, עוד תראה
כמה טוב יהיה
בשנה, בשנה הבאה."

אז אולי בשנה הבאה,
בחורף
אצא כששערי עוד רטוב
ואקווה
אקווה לא לחלות
באותה דלקת ריאות
אלא רק לשוב ולמהר
אל זוג ידיים אוהבות,
אל שמיכה חמימה
או שאולי רק להביט
אל עיניים
שיתנו לי להרגיש
להרגיש את כל הסערה שמתחוללת בפנים,
ולהוציא אותה החוצה.

כי בשנה הבאה,
אני עוד אראה.
כמה טוב,
יכול להיות.

בשנה הבאה.


דרג את הסיפור
Facebook Twitter Google Email

תגובות (0)


הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
עליך להתחבר בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך

סיפורים אחרונים
פשוט כלום 0
מחבר:
תאריך: 20/11/2017
ז'אנר: סיפורי חיים
בתוך 0
מחבר:
תאריך: 20/11/2017
ז'אנר: שירים
אתר סיפורים מאפשר לך לפרסם את סיפוריך חינם, לקרוא סיפורים של אחרים ולקחת חלק בקהילת המחברים הגדולה של האתר. מטרתנו היא ליצור קהילה משתפת, יצירתית ופוריה של כתיבת סיפורים ואנו מזמינים אותך להצטרף אלינו.
אנו מאמינים בסיפורים מקוריים ובתוכן איכותי. שמור על כתיבה נקייה, רהוטה וללא תוכן פוגעני. אנו מקווים שתהנה באתר הן כקורא והן ככותב. כתיבה וקריאה מהנה!
שתף סיפור עכשיו!