את עצמי

זה השעמום של חיי,
לבוא, ללמוד, לשבת, לקרוא, לישון ולאכול
זוהי שגרה
ומנסים לעזור לי
ולא מצליחים

ואז ראיתי את עצמי,
עם שיער חום ועיניים כחולות
ואמרתי לי: מה נשמע?
והדבר המגוחך הוא: שלא ידעתי מה לענות
כי ראיתי את עצמי,
וזה היה הדבר הכי מפחיד

עברתי קשיים, עם עצמי ואיתי
אבל פתאום מצאתי את עצמי מלטף
מחבק, ונושק ללחיים רכות וצחורות,
סומק ורדרד וטבעי מעטר אותן,
והעיניים בעלות הריסים הארוכים רק מביטות בי,
רוצות שלא אעזוב אותן

נשמע מגוחך, אך אני אומר: אני לא אעזוב

ומאז הייתי מאושר,
כמו שמעולם לא הייתי
הייתה לי סיבה לבוא לבית הספר וללמוד
הייתה לי סיבה לשבת, ולקרוא
הייתה לי סיבה לאכול, ולשתות

רק לא הייתה לי סיבה.....

לישון, ולעשות הפסקה ממנה.