מיותרת

הדמעות עוד שנייה יורדות מגעגועים,
אבל לך כלל לא אכפת שאנני כאן,
ומה צפיתי כבר?,
אני סתם עוד אחת שאתה מכיר.
קשה לי עם הכל,
הגעגועים מחלישים את טיפת הכוח שעוד נשארה לי,
ואני רוצה רק להתרסק,
ולא לקום שוב לעולם.
אני לא רוצה לראות איך אתה מדבר עם אחרות,
אני לא רוצה לראות את הטבעת שבידך,
אני לא רוצה להרגיש את הכאב שבגופי,
אני לא רוצה לחיות בעולם שלא נהיה לעולם יחדיו.
נזכרת בחיוך העדין,
זה ששובר את כל המחסומים,
נזכרת במילים הרכות,
שמפילות אותי שוב ושוב בקסמייך האפלים.
ואינך יודע שאני פגועה פה בגללך,
וגם אם היית יודע זה בכלל לא היה משנה,
אני סתם עוד אחת שאתה מכיר,
סתם עוד ילדה מיותרת.
מתחבאת מאחוריי מילים,
פוחדת להודות שאותך אני אוהבת,
ממילא רק תתרחק,
מלא לא יצא מפה כלום.
המסיכה החליפה את פניי,
הדמעות החליפו את החיוך,
הדיכאון החליף את האושר,
הסבל החליף את חיי