שווה קריאה

גלים דוהרים אל חוף הים.
נשאבים בתשוקה עזה.
זורמים לעבר החול החם,
ברוב מרץ ותעוזה.
אך בהגיעם אל יעדם,נרתעים,מתפרצים.
חוזרים אל אחוריהם בחרטה ובאכזבה.
בחוסר ידיעה-מדוע שם הם נמצאים,
הן לא תלויה בהם האשמה.
אף לא נגיעה קלה סחפה אותם הרוח.
כה רחוקה הייתה ואת אור השמש קררה.
והיא ממעל צוחקת-שורקת,לא נותנת מנח,
ומושג אין לה לכאב שהשאירה.
אך לא יפסיקו לנפץ עצמם הגלים-כי אותם היא ממכרת,
ובליבי התשוקה עוד מתגברת,
רק אליו את כל חיי מיחלת,
מתי יבוא הזמן שתכסוף אלי רוח הגלים..
האם יגיע יום בו הגל יסחוף האחרים???
ותקרב אלי הרוח ברוב געגועים
ונפרוץ יחדיו לחוף מבטחים.