תחרות סיפורים קצרים

כשהוא הלך, ישבתי על הרצפה, הרגליים שלי היו משולבות כמו ישיבה מזרחית כשהייתי עושה אז בימים היפים יותר שלי, בגן, ו

'השלווה הפחידה אותו. הוא ידע שמישהו צופה בו ולא הצליח להגדיר מי זה או מה זה. בפעם הראשונה בחייו הרגיש פחד.'הוא שת

"קדימה !" צעק קפיטן ארצ'יבלדון (אשר נקרא ע"פ כל ארצ'י) "קפלו את המפרשים אנחנו עוברים להאצת מנועים מלאה !"צוות המלחי

היה זה יום חם אך אפלולי מעט, בעונת המעבר שבין האביב לקיץ. יומיים קודם לכן השתרר ערפל כבד על העיר, ושאריות אבק פז�

שים כיפהשים כיפה וכנס לבית הכנסת תפס את זרועי הזקן, חסר לנו מנין אמר.הוא לא נתן לי לפצות פה וכבר משך אותי פנימה.�

ראול ארווין וורין הוא מלך צעיר, הוא היה משולשלת של מלכים מזה כ-500 שנה.את מה שנקראת היום האימפריה המאוחדת הקים המ

שפותחים את העיניים ומסתכלים סביב,לא תמיד בולט שהגיע האביב,לפעמיים בתוך מערבולת דמותך נעלמת,וכקשה מאוד להבחין

"לא, החיים שלי היו דיי קלים כשחושבים על זה, אין לי סיבה להתלונן. גדלתי כבן יחיד ללא אבא, לא משהו מיוחד, באמת."כן אה

החיים דומים להליכה במבוך. אתה מתחיל איפשהו. כל אחד במקום אחר. אתה מתחיל ללכת. פה ושם אתה צריך להחליט, אז אתה מחלי

קאסם—قاسمהוא הלך בחשכת הלילה. החושך והשקט הגמור הפילו עליו פחד ואימה. אך הוא מלמל לעצמו את פסוק הקוראן שלמד מה