דַּפִּים

מחבר: eliranmal
תאריך: 16.08.09
הַשּׁוּרָה הָאֲחוֹרִית.
וְאַתָּה מֵבִין אֶת הַהֶפְרֵשׁ בֵּין סִפֹּרֶת לְשִׁירָה. אַתָּה מַמְתִּיק אֶת הַקָּפֶה. הִתְרַגַּלְתָּ שֶׁלֹּא, אֲבָל לִפְעָמִים, אַתָּה רוֹצֶה לִשְׁכֹּחַ אֶת כָּל מַה שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ. הָפַכְתָּ סְכֶמָטִי.

לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בְּדֶרֶךְ מְסֻיֶּמֶת, לְהִתְבָּרֵג לְכֻרְסַת הָאִישִׁיּוּת שֶׁלְּךָ בְּאִי נוֹחוּת מֻפְרֶזֶת. זוֹ לֹא טֶרִיטוֹרְיָה טִבְעִית בִּשְׁבִילְךָ, אֲבָל מִתְאָר הָרִפּוּד תּוֹאֵם אֶת קוֹנְטוּר הַתַּחַת שֶׁלְּךָ. זֶה לֹא מֵזִין לִרְאוֹת טֶלֶוִיזְיָה, אֲבָל הֶרְגֵּל נַעֲשָׂה טֶבַע.
שְׁתֵּי לְגִימוֹת מְהִירוֹת, רְווּיוֹת בִּגְבִישִׁים מְתוּקִים שֶׁאֶפְשָׁר לִנְשֹׁךְ. סֻכָּר מִתְפַּצֵּחַ לְךָ בֵּין הַטּוֹחֲנוֹת כְּמוֹ פּוֹלֵי קָפֶה דֶּרֶךְ סַכִּינֵי הַמַּטְחֵנָה. לֹא.
כְּמוֹ גַּרְעִינֵי דָּגָן פְּחוּסִים בֵּין אַבְנֵי רֵחַיִם.
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זַיִת שֶׁמֶן וּדְבַשׁ.
צִטְּטָה מִגַּב שַׂקִּית הַמְּשַׁוֶּקֶת תּוֹרָה וְאַלְכּוֹהוֹל. הַהֶבְדֵּל הוּא בַּזִּקּוּק.
בֵּין כָּל נִתּוּק לְזִוְוּג מֵהָעֵט אֶל הַדַּף מַתְרִיסוֹת עֲשָׂרוֹת שֶׁל שְׁנִיּוֹת, מְצָּוְחוֹת בְּאַלִּימוּת כְּמוֹ אַזְעָקַת שְׂרֵפָה בִּנְסִיעַת מַעֲלִית שֶׁל בִּנְיָן בּוֹעֵר. לֹא.
כְּמוֹ פַּעֲמוֹן עַל כִּידוֹן הָאוֹפַנַּיִם הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁלְּךָ, בְּלִי גַּלְגַלֵּי עֵזֶר, אַבָּא מַחְזִיק - לֹא מַחְזִיק בַּמּוֹשָׁב.

בִּפְּרוֹזָה זֶה קַל יוֹתֵר, מְתַגְמֵל פָּחוֹת. פּוֹאֶמָה אַתָּה צָרִיךְ לְהַסְמִיךְ לִכְדֵי רֵכֶּז מָתוֹק וּמְצֻמְצָם. אַתָּה הוֹפֵךְ אֶת הַדַּף וּמֵבִין שֶׁמּוּטָב לְךָ לְהַתְחִיל לְשַׂרְטֵט תָּכְנִית לַחַיִּים הָאֵלֶּה שֶׁלְּךָ מֵאֲשֶׁר לְתַכְנֵן אֶת הָעַמּוּד הַבָּא אוֹ אֶת שְׁאָר הָעֶרֶב. לַצֵּאת מִתַּבְנִית, לְהִכָּנֵס. לִלְגֹּם אֶת הַמַּשְׁקֶה, לְצַקְצֵק.
לְהַקְשִׁיב לְמִישֶׁהוּ מַקְשִׁיב לְמִישֶׁהוּ אַחֵר, בְּלִי רָצוֹן, מְחַכֶּה שֶׁיִּסְתַּלֵּק כְּבָר עִם רְצוּעַת הַכֶּלֶב שֶׁלּוֹ וּבְקִצָּהּ עוֹד זוּג אָזְנַיִם עֲיֵפוֹת, וְקַר לָהֶן.
תַּעֲבֹר פְּנִימָה. אַתָּה קוֹפֵא מִקֹּר, אֲבָל הַנּוֹחוּת הַמְּאֻלֶּצֶת מְרַתֶּקֶת אוֹתְךָ לְכִסֵּא הָעֵץ הַמְּרֻבָּע, הַמְּצֻפֶּה סִינְתֶּטִיקָה לְבָנָה וּפְּלַסְטִית שֶׁל פוֹרְמַיְקָה. בִּפְנִים הַדַּף מֻצָּב גָּבוֹהַּ יוֹתֵר. גַּם הַכִּסֵּא. עַל הַבָּאר זָוִית הָעֵט מִתְחַדֶּדֶת וְהַכְּתָב שֶׁלְּךָ מִשְׁתַּנֶּה. גַּם הַסִּגְנוֹן. אֵצֶל הַכֶּלֶב הַשֵּׂעָר סוֹמֵר מִקֹּר, לְפִּינְגְּוִינִים מָשׁוּחַ שֻׁמָּן עַל הַפַּרְוָה. חֲסִינֵי כְּפוֹר אַנְטְאַרְקְטִי. טוֹרְפֶּדוֹ אוֹקְיָאנוֹדִּינָאמִי.
תְּנַסֶּה לַחְשֹׁב עַל תָּכְנִית. הַפֶּה שֶׁלְּךָ רַק מִתְמַלֵּא עָשָׁן בְּטַעַם לְוַאי שֶׁל אָנִיס. לֹא שָׁתִיתָ הַיּוֹם, זֶה רַק זִכָּרוֹן יָשָׁן שֶׁנִּפְלַט לְדֻגְמָה חוּשִׁית. תִּוָּכַח שׁוּב וְעוֹד שֶׁמִּצְטַבְּרִים לְךָ חֲלוֹמוֹת עֲטוּפִים בִּתְחוּשָׁה שֶׁל מַחֲנָק. חַלּוֹנוֹת מְכֻסִּים בְּשִׁכְבָה שֶׁל אָבָק.

כְּשֶׁאַתָּה מְסַפֵּר אֵין צֹרֶךְ לִבְרֹר מִלִּים בְּנָפָה, אַתָּה חָפְשִׁי לְשַׁדֵּךְ אוֹתִיּוֹת כְּמוֹ שֶׁאַף אֶחָד לֹא מַכִּיר. אֲבָל בְּחֹפֶשׁ יֵשׁ לִנְהֹג זְהִירוּת יְתֵרָה. הוּא נוֹחַ לְהִתְפּוֹגֵג, וְלֹא מִתְחַשֵּׁק לִי לְהִשָּׁאֵר בּוֹדֵד שׁוּב.




שתף את הסיפור: Bookmark and Share
אהבת את הסיפור? לחץ על הלייק!
תגובות
הוספת תגובה
התחבר כדי להוסיף תגובה.
סיפורים אקראיים

המלאך1 מחבר: joco1 | תאריך: 04.12.11 | ז'אנר: סיפור חברות
הוא רפרף בכנפיו קלות ואחר פרש אותן לרווחה, נותן לנוצותיו להתבדר ברוח הקלילה של שעת הצהרים. כנפיים לבנות, צחורו..
חיים חדשים0 מחבר: stavi | תאריך: 12.07.11 | ז'אנר: סיפורי אהבה
" שי , א..ני או..הב אות..ך " רן אמר וגימגםכולי הסמקתי לא ידעתי מאיפה זה בא ,"רן גם .." פתאום נשמע טלפון .. " שניה רגע רן "..
あなたと私17 מחבר: kerenk | תאריך: 16.02.12 | ז'אנר: שירים
あなたは私に言ったあなたは私を待つすべてのあなたの人生そして今私はここにいるよ待つ必要はありませんあなた、と私は永遠ですフォーエバー..
 
כל המחבריםמחברים מומלצים
בקי 1640 סיפורים
Estonian 1378 סיפורים
אנג'ל 277 סיפורים
yarden10 265 סיפורים
סיפורונת 244 סיפורים
הדר 239 סיפורים
kerenk 233 סיפורים
jessica800 229 סיפורים
יהלה 200 סיפורים
נועה וקנין 184 סיפורים
אלישבעי 177 סיפורים
אלה ~♪ 150 סיפורים
Meowamina 138 סיפורים
נופר מעין 129 סיפורים
סיסי 128 סיפורים
אנאבל שקיירוב 124 סיפורים
אנגלית
סה"כ
סיפורים
13916
סה"כ
מחברים
2464
משתמשים
אונליין
48