אחריות חברתית

בַּכִּתָּה, שִׁעוּר תַּרְבּוּת יִשְׂרָאֵל,
דִּבַּרְנוּ עַל הַמּוּנָח "אַחֲרָיוּת חֶבְרָתִית".
וְאַחֲרֵי שֶׁעָשִׂינוּ עַל זֶה מִבְחָן,
גִּלִּיתִי שֶׁהַהַעֲרָכָה שֶׁקִּבַּלְתִּי אֵינָהּ אֲמִתִּית.
וְהַכֹּל כֵּיוָן שֶׁאָז הֵרַמְתִּי מַבָּט,
וְגִלִּיתִי יַלְדָּה בּוֹדְדָה.
שֶׁעֶמְדָּה כָּכָה סָתַם בְּיָם יְלָדִים,
וְלֹא צָחֲקָה, לֹא שִׂמְחָה, לֹא חִיְּכָה.
"מָה קָרָה?" שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ.
"אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ לְהַגִּיעַ לְמָחוֹז חֶפְצִי",
וְאָז לָקַחְתִּי אוֹתָהּ יָד בְּיָד,
"אֶקַּח אוֹתְךָ לְאָן שֶׁתִּרְצִי".
וְאָז הֵבַנְתִּי אֶת הָאֱמֶת
שָׁמָּה שֶׁלָּמַדְתִּי בְּכִתָּה אֵינוֹ שְׁוֵה עֵרֶךְ
לָמָּה שֶׁלּוֹמְדִים כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִים בַּסְּבִיבָה וְעוֹזְרִים
שֶׁזּוֹהִי לְלֹא סָפֵק - עוֹד דָּרַך.