אנחנו עוד נדבר

23.03.2011
" ואין בעולם עוד כזאת אהבה, כמו אז בתנ''ך כמו אדם וחווה."
השיר הזה היה מעלה לה הרבה זכרונות על הימים בה הייתה הבחורה המאושרת מכולן. זה היה לפני 7 שנים בתקופה אותה הייתה אמורה לזכור לכל החיים שלה.
הם הכירו בחתונה של חברה משותפת שלהם, הוא ראה אותה כאשר ישבה בשולחן עם משפחתה והחליט להזמין אותה לרקוד. היא לא אהבה לרקוד מול הרבה אנשים, אבל משהו במבטו כבש את ליבה על הרגע הראשון והיא הסכימה. הם רקדו כך כל הערב ובסיומו הוא ביקש את מספר הטלפון שלה והיא הביאה, למרות שבחיים לא הייתה נותנת את הפרטים שלה במיוחד ביום הראשון של ההיכרות עם הבחור.
יום למחורת היא קיבלה ממנו צילצול והם יצאו לדייט הראשון שלהם. כך עברו ימים, שבועות, חודשים והנה חלפו להם שנתיים.
ביום ההולדת ה20 שלה, היא קיבלה ממנו טבעת, ולא סתם טבעת אלא טבעת נישואין. כמובן שלא היה על מה לחשוב אפילו, היא הרי אהבה אותו כל כך והוא גם. לאחר חצי שנה הם התחתנו. טקס החתונה היה מהאגדות. שמלה יפה, אולם גדול עם הרבה אורחים ששמחו יחד איתם באותו הערב המדהים.
עברו כמה חודשים והם קנו לעצמם בית, בית שהיו נמצאים בו רק שנייהם שבתוכו רצו להגשים את כל החלומות שלהם. וכאשר חשבו על מה שרצו שיהיה להם, ראו שהם כבר ביחד, מתפרנסים טוב וחיים בבית חם ומה שחסר זהם הילדים שיעזרו בהקמת משפחה שלמה ובריאה.
עבר חודש, חודשיים,שלושה ושום דבר לא זז ממקומו. היא התחילה לחשוש. עשתה תור לרופא נשים ועד היום לא שוכחת את היום הנוראי הזה.
רופא: אני מצטער, אינך יכולה להביא ילדים לעולם- נשמע מהפה שלו המשפט המזעזע ביותר.
היא לא רצתה לשאול יותר מדי שאלות, הרי אי אפשר כבר לשנות כלום. ושוב נשמע לה הקול המציק ביותר של הרופא.
רופא: היינו יכולים לעשות משהו, אבל אני לא חושב שזה יעזור, הבעיה הקיימת, היא יותר מדי רצינית. פשוט אנחנו יכולים להכניס אותך לסכנה עם הניסויים לעשות משהו. הייתי ממליץ לך לאמץ ילד זהו הפיתרון הטוב ביותר בשבילך ובשביל בעלך.
" לאמץ?" על מה הוא מדבר בכלל? הוא לא מבין כלום, הוא לא יודע מה עבר אלייה באותם רגעים.היא לא רצתה לצאת מהבית חולים, לא רצתה לחזור הביתה ולהודיע את זה לבעלה. יכאב לו, בדיוק כמו שכואב לה, אבל תמיד עדיף לדעת אמת כואבת מאשר שקר מתוק.
נתנאל: מה? איך לא ידעת את זה לפני? - שמהי את צעקותיו של בעלה שלא הייתה בהם שום תמיכה שהייתה זקוקה לה כל כך.
ורוניקה: אל תצעק אליי, כמו שאתה לא הולך להיות אבא אני לא הולכת להיות אמא.
נתנאל: את יודעת מה? זה עוד בסימן שאלה אם אני לא הולך להיות אבא. - המילים האלו הרסו אותה סופית. למה הוא התכוון כשאמר זאת? האם יעזוב אותה בגלל זה?
עברו יומיים בהם הם לא החליפו מילה, וכאשר הייתה לבדה בבית קיבלה צילצול ממנו.
נתנאל: אני מצטער, אני מאוד מצטער על כל המילים שאמרתי לך, אנחנו נעבור את זה, נעבור את זה ביחד.
היא שמעה את הבכי שלו דרך הטלפון והתחילה לבכות יחד איתו. הוא ניסה להרגיע אותה, אך לא היה רגוע בעצמו. כאשר הוא חזר הביתה הם ישבו יחד ודיברו לילה שלם על הפיתרונות לבעיה, שבסופו של דבר הגיעו למסקנה שהם יאמצו ילד.
הם הכינו את כל המסמכים החשובים והנה הגיעה יום הגדול בו היו צריכים לקחת ילד קטן, כבן שנתיים מבית יתומים. הם הבטיחו אחד לשנייה שיאהבו אותו כמו את הילד שלהם. וכך זה היה, עברו 3 שנים, ילד גדל ובמשפחה שלהם לא היה חסר כלום, הרי הכל היה להם. הכל!
23.03.2004
לילה. היא שנה ובחדר הצמוד ישן הבן שלה. פתאום היא שומעת צילצול טלפוני. היא הרימה את הטלפון.
ורוניקה: כן?
משטרה: שלום, את ורוניקה כהן אישתו של נתנאל כהן?
ורוניקה: כן, ומי זה?
משטרה: אנו מדברים ממשטרה, בלילה הייתה תאונת דרכים קטלנית בה נהרגו שני אשנים ומצטערים להודיע על כך, אחד מהם בעלך. האם תוכלי להגיע הנה?
היא לא ענתה לשוטר, כי לא הייתה מסוגלת לדבר. הכאב מילא את גופה. ודמעות זלגו מעינייה כאשר קיבלה טלפון נוסף מאמא שלה. הם קברו אותו ליד ההורים שלו, שמתו כבר לפני הרבה שנים. הוא ישמח להיות ליידם גם במצב כזה.
זהו היה היום הגרוע ביותר בחייה, אותו היא לא תשכח לעולמים. היא לא התחתנה מאז, לא הכירה אף אחד וגם לא רצתה. היא המשיכה עם חייה, קמה על הרגליים והולכת הלאה. יש לה עוד ילד לגדל ולעזור לו להיתמודד בעולם הזה.
הם הגיעו לבית הקברות, היא ובנה היחיד והאהוב- לאון. הם שמו פרחים על הקבר של סבתא של לאון ושל סבא שלו. ואז התקרבו לקבר של נתנאל. היא בכתה, דיברה אליו, שיתפה אותו במה שעובר אלייהם ואז קראה ללאון ללכת, אך הוא ביקש להישאר כמה דקות לבד מול הקבר של אבא.
לאון: אבא, אני מדבר לא סתם, כי אני יודע שאתה שומע אותי, מקשיב לכל מילה ומילה שלי. ורציתי להגיד לך משהו חשוב. לפני כמה ימים דיברתי עם אמא והיא סיפרה לי הכל. את כל האמת. והיום כילד בן 12 שעולה עוד מעט לתורה אני רוצה להודות לך על כך שתמיד הייתה לצידה. וגם ברגעים הקשים, כי היא הכי נהדרת שיש ורק שתדע שאני אוהב אותך אבא! אין לי אף אחד אחר חוץ ממך ולא יהיה. אתה האבא האמיתי, שאני אזכור לכל החיים שלי. תודה לך על הכל.
ורוניקה : לאון אתה בא? - נשמע קולה מרחוק.
לאון: היא קוראת לי, אני עוד אבוא, אנחנו עוד נדבר!