מלנכוליה יקירתי

מלנכוליה יקירתי

היא היתה בימיה האחרונים גוססת מול עיני ולא היה לאל ידי לעשות דבר כי אם לקוות לנס ואני שלא האמנתי בשום אלוהים עד היום הרמתי את עיני לשמים בתפילה אל תוך הרקיע. אני יודע שחיי בלעדיה ביום שאחרי יהיו אפורים משחור,ועכשיו אני עומד מול מיטתה בסדיניה הלבנים חסר אונים."יום יבא "היא עוד פלטה בשארית כוחותיה הדלים ..כשאתה לא תהיה על ידי אגש אל החלון ואקפוץ משם בשמחה .לא אומר שבכיתי מול עיניה להכביר על סבלה ..אך בתוכי הצער והכאב למשמע מילותיה האחרונות צרבו וסרטו עוד בנשמה המרוטה . מחלת הסרטן הסופנית השירה מעליה את מחלפות ראשה .. ואני אף על פי כן ולמרות הכל לא עוצר ולו לשנייה להסיט את מחשבותיה האפלות ולעורר במוחה זכרונות עבר מרהיבים של שנינו יחד .
למה לא לחשוב חיובי נשמה ..תראי איזה ילדים מתוקים ויפים הבאנו לעולם..מחונכים ..לא פראי אדם . את שהטמעת בהם חינוך ואהבה לזולת ..את שהצחקת אותם ברגעים שהיה עצוב להם.. את שפיטמת את פיותיהם הרעבים כמו גוזלים .. אה רוחלה.. כל זה לא את ?..אה ? כל זה זה כלום? איך ישכחו לך את כל זה ? תדעי לך שזה נצור ושמור להם לנצח.הנה עכשיו היתה לי שיחה עם האונקולוג הבכיר במחלקה והוא אמר שהיו הרבה מקרים דומים לשלך ..שיצאו מזה והיום חזרו לחייך..אינשללה .אני גם תרמתי לבית הכנסת על ידינו בשכונה , יש שם תלמידי חכמים .