סוף טוב יותר

"את מצחיקה את יודעת?"
תמיד אמרת לה בציחקוק
היא תמיד בדרך משונה
חוזרת לראות את אותם סרטים
ואיננה מאמינה שסופם
כפי שראתה קודם
תוהה בתמימותה
שאולי כבר מצאו סוף
טוב יותר.

מהספרים היא תולשת עמודים
ביחוד את הסוף היא מקפידה למחוק
ויחד עם הדמיון מפיקה סוף אחר
טוב יותר

היא מביטה באותה תמונה
בתקווה שמשהו בה השתנה
אולי ההיא שם בצד סוף סוף מאושרת

ואני מתפלא ממנה כל פעם מחדש
תמימות כשל ילדה וכשהיתה שומעת
אותי מתאר אותה ככה

היא היתה מביטה לי עמוק בעיניים
ואומרת כי איננה זו התמימות
אלא התקווה והיכולת לשנות
והיא מדליפה איזה משפט כמו
נכון אינני יכולה לשנות סוף
לסרט הזה אך אולי אוכל
לשנות את הסוף שטרם
הוקבע לסוף טוב יותר