חצויה פרק 4

''שלום, אתה בטח חדש כאן'' אמר המפקח לאדם (המפקח הוא פיטר)
''כן'' אדם ענה
''מאיזה בית ספר הגעת?'' שאל המפקח
''מהממלכ... אני לא מישראל אני מלונדון'' ענה אדם
''איזה ממלכה?'' שאל פיטר..סליחה...המפקח
''לא אמרתי שום ממלכה..'' אמר אדם
''בטח.. שום ממלכה'' מלמל המפקח ''תודה שאתה שט..'' הוסיף
ומיד קטע אותו אדם ואמר ''אה.. אז אתה מתחזה, אתה לא באמת המפקח אתה בטח מלאך''
''מה? אני..'' אמר בתמימות
ומיד אדם הסיק עוד מסקנה ''אלה, לקחת את אלה איתך!'' ומיד התחיל לרוץ ופיטר הוריד את המסכה ורץ אחריו...
''המורה..'' אמר אדם תוך כדי שהוא נשף
''אלה, תברחי!'' צער פיטר לאלה, והיא ופיטר רצו לשער בית הספר למזליהם השומר ישן והשער היה פתוח ''בואי!'' צעק פיטר לעברה והם רצו כאילו אין מחר לכיוון הבית של אלה
* * *
''אני מקווה שהם לא יודעים איפה את גרה'' אמר פיטר כשהם כבר חזרו לבית של אלה
''הם לא יודעים, אבל הם יודעים את מספר הטלפון של ההורים שלי'' אלה כבר התייאשה
''חשבתי שאין לך הורים, שאת יתומה'' פיטר אמר בפליאה
''אם לא היו לי הורים אז הייתי בבית היתומים'' אמרה אלה
''אז איפה הם, למה הם לא גרים פה, איתך?'' שאל באי הבנה
''הם במשלחת מחוץ לארץ'' ענתה
''אה.. איך קוראים להם?'' שאל
''מאנרי סילסון וג'ף סילסון'' ענתה
''מה?'' פיטר היה בהלם
''סתם! חח..'' צחקה ''קוראים לאבא שלי ג'ק ולאמא שלי מירה'' הוסיפה
''איזה צירוף מקרים, בממלכה של השטנים יש זוג עם אותם שמות שהם מאוד מאוד רעים אלינו'' אמר פיטר כאשר הוא שקוע במחשבה: איך זה יכול להיות, ו: האם הם ההורים של אלה?
''מה? אתה חושב שאלה ההורים שלי?'' שאלה
''אמ.. אני.. אני לא יודע'' גימגם
''אני לא.. אני לא מאמינה..'' אמרה אלה והתחילה להזיל דמעות
''אל תבכי'' אמר וחיבק אותה
****
בלילה אלה לא הצליחה לישון ופיטר ישן שינה עמוקה, פתאום אלה שומעת נקישה בדלת
''מי מתקתק בדלת? זה בטח אמא ואבא'' חשבה אלה ומרוב עייפות לא דאגה לפיטר (להחביא אותו)
אלה פתחה את הדלת ואת מי היא ראתה? את אדם
''מה אתה עושה פה?'' שאלה בפליאה
''אמ.. אני חייב להגיד לך משהו.. אמא ואבא שלך הם שט..'' אמר
ואלה קטעה אותו ''אני יודעת''
''מה? איך את יו..'' הוא אמר וקטע את עצמו ''אז בואי איתי'' הוסיף
''אתה חושב שזה סי..'' אמרה
ואדם קטע אותה ''את לא חצויה את שטנית! ואת צריכה להיות מי שאת, ולעזור לקרובים שלך ולא לשנואים שלך'' אמר בשיכנוע
''אני...'' אמרה
''בואי'' אמר ומשך אותה
*****
''אלה..'' פיטר התעורר וקרא לה
''אלה? את פה?'' שאל בדאגה ומיד קם ממיטתו (לא באמת המיטה שלו אבל הוא ישן בה)
''אלה!'' צעק בכל הבית ולא שמע ציוץ
''מה השעה?'' הוא שאל את עצמו
''כבר שמונה וחצי! למה היא לא העירה אותי ואיפה היא לעזעזאל?!!!'' צעק
ולבסוף הוא הלך לחפש אותה בבית הספר
''סליחה, שומר אתה יודע אם אלה, היא תלמידה בבית הספר זה, היא באה?'' שאל פיטר
''אמ.. תגיד לי איך היא נראת'' אמר השומר
''שער שחור, יש לה עור לבן, לא ממש לבן, רגיל'' אמר פיטר בלחץ
''או..יש הרבה ילדות עם שער שחור, איזו כיתה היא?'' שאל השומר
''י''א'' ענה פיטר
''או.. אלה הזאת, כן היא באה היום!'' אמר השומר בשקט וברוגע
''תוכל לקרוא לה?'' שאל פיטר בלחץ
''טוב, חכה'' אמר השומר והלך לו לאט וברוגע
''יותר מהר!!!'' צעק פיטר
''טוב'' אמר השומר והתחיל לרוץ...
כשאלה יצאה לבחוץ אמרה ''אני לא רוצה לראות אותך!''
''אבל מה קרה? למה?'' שאל פיטר אבל זה כבר היה מאוחר מידי, היא הלכה כבר
***
אחרי שבועיים של ניסיון להשיב אותה, פיטר החליט לחזור לממלכה שלו
הוא הלך לבאר המיוחד, הבאר הזה הוא מיוחד והמלאכים והשטנים יעברו לעולמהם דרך הבאר הזה.
פתאום הוא רואה את אלה ואת אדם
''אלה!'' הוא רץ וצועק אליה ואלה עושה את עצמה כאילו שהיא לא שומעת את פיטר,
הוא הגיע אליה ושאל ''לאן אתם הולכים?''
''לממלכה שלי'' ענה אדם עם חיוך מרושע
''מה? לא אל תלכי לשם'' פיטר התחנן
''אני רוצה לראות את ההורים השטנים והמתוקים שלי!'' אמרה במבטא שטני ומעצבן
אלה ואדם כבר התחילו להוציא כנפיים ופיטר לא מתייאש ואומר ''אל תלכי בגלל שזה הגורל שלך, את יכולה לשנות את הגורל!!'' צעק לעברה ''בבקשה..'' הוסיף בשקט
''אני..'' אמרה אלה, היא סוף סוף הבינה שהיא יכולה לשנות את גורלה ודמעות זלגו בעיניה..
אלה ופיטר רצו אחד אל השניה וחיבקו אחד את השניה
''אני מצטערת'' אמרה אלה כשדמעות זלגו בעינייה
''גם אני!'' אמר פיטר והם התנשקו ...
''אלה! לא מה אני יעשה עכשיו?!'' אמר אדם השטן...
* * * * *
אחרי שבוע אלה ארזה את חפציה (הרבים) והם התכוננו לצאת
''את מוכנה?'' שאל פיטר בחיוך מאוזן לאוזן השניה
''ברור!'' אמרה אלה והם התחילו לעוף לממלכה של המלאכים...
(עכשיו) הסוף!!!