לקוראים של כן המפקד!

skyler222 24/01/2016 1049 צפיות 9 תגובות

אני חייבת להודות לכם.
באמת.
הסיפור הזה התמשך בערך חודש וחצי והיה לי תענוג לכתוב אותו בשבילכם.
אני אומר שאפילו ביום הראשון שכתבתי אותו זה היה סתם כזה,
אמרתי לעצמי שאני אוהבת את הנושא וזרמתי עם עצמי
ואז הבנתי שאנשים התחילו לאהוב את הסיפור
וזרמתי עם זה.
אני כלכך מודה לכם שנתתם לי את ההזדמנות הזאת בכלל.
אני ממש רוצה לשמוע מימכם חוות דעת על הסיפור,
או אפילו סתם סיכומון כזה על מה שאתם חושבים.
שוב.
העונג הוא היה לי לכתוב לכם את הסיפור הזה.
ואני בטוחה במאת האחוזים שבסיפור הבא אני אבוא אליכם עם הרבה יותר כלים והרבה יותר ידע.

לשאלות לגבי הסיפור:
1. הרופאה אמרה ליסמין שזה או היא או התינוק.
בגלל בעיות ברחם של יסמין (היא נאנסה בעבר) אין אפשרות ששתיהן יחיו.
2. בפעם הראשונה מי שירה בגו'נתן זה מוריס ולאחר מכן זה השוטרים.
כולם חשבו שהוא בא לתקוף אותה.
3. גו'נתן החל לחלות במחלת נפש בתקופה שיסמין הייתה בלוס אנגלס.
אוסיף ואומר שזה גנטי במשפחה שלהם,
ליאור והאבא חולים,
מה שאומר שזה תורשתי.

אם יהיה לכם עוד שאלות או משהוא אשמח לענות :)


תגובות (9)

אני ממש אהבתי את הסיפור אבל בכנות,הסוף הרס..

24/01/2016 09:34

אני ממש נהנתי מהסיפור והוא היה יפה מאוד והסוף אפילו היה מאוד מפתיע . מקווה שתכתבי עוד ועוד סיפורים

24/01/2016 10:10

אני חושבת באמת שבסיפור הזה ספציפית הסוף הרס את הכול .
ואני ממש מאמינה בלעשות את הסוף לא צפוי להסרוס פתאום הכול אבל פה זה לא נראה לי התאים .
אבל אם את חושבת שזה התאים מי אני שאחשוב אחרת ..

24/01/2016 12:24

    אין לי שום בעיה עם איך שאת חושבת על סוף הסיפור אבל לומר אמירה כלכך נוקשה שזה ממש הרס את הסיפור …
    נראה לי היית יכולה לעדן את זה..
    אבל איך שאת חושבת אני מקבלת כל דעה באהבה

    24/01/2016 14:11

אוקיי שאלה, גונתן מת? ויסמין ילדה את התינוק? את האמת שזה אחד הסיפורים האהובים עליי באתר וזה באמת מבאס שהוא נגמר וממש התחברתי לדמיות, אבל אני אתגבר????

24/01/2016 16:22

    חחחחחחחחחחחחח ואני מניחה שאני אעשה בהמשך אפילוג,
    ככה שאני לא עונה על שאלות מהסוג האלו ;)

    24/01/2016 19:49

טוב אז, אני אגיד לך את האמת… ממש אהבתי את ההתחלה של הסיפור שלך, כל הקטע הזה של המפקד והחיילת. לגמרי התחברתי לזה.
אבל לאט לאט הסיפור כבר התחיל להיות מאוס, הרגשתי קצת שאני מאבדת אותך.
ואז, כשרשמת את הפרק שג'ונתן מוצא אותה באמריקה (ניראלי שזה היה אמריקה) אמרתי "וואוו". התרשמתי ממך ממש והרגשתי שאני מתחברת שוב כמו בהתחלה.
אבל אז הגעת לפרק האחרון, ולצערי, הוא הרס את כל הסיפור.
נראה כאילו ניסית להפתיע יותר מידי.. ולפעמים צריך לדעת באיזה מידה להפתיע. הפרק השאיר אותי מבולבלת אבל בקטע ממש לא טוב.
בנוסף לזה, כשסיפור מסתיים, כל השאלות שהיו בו אמורות בדרך כלל להיות פתורות.. נכון שאפשר להשאיר סוף פתוח, אבל לא עם יותר מדי שאלות.
לסיפור אסור להגיע למצב שהכותבת שלו מסבירה לקוראים דברים שהם לא הבינו. הקוראים אמורים להבין לבד את הסיפור..
מקווה שתיקחי את ההערות כביקורת בונה ולא חלילה כדי להוריד אותך.. כי באמת שאת כותבת מעולה. אבל בשיא הכנות והצער, אם הייתי יודעת שזה הסוף. לא הייתי טורחת להתחיל לקרוא אותו. מצטערת…
עם כל ההערות (הכל לטובתך כן?), יש לך עדיין כתיבה ללא ספק מדהימה וסוחפת ואני ממש מחכה לסיפור הבא שלך :)

25/01/2016 21:37

    אני ממש שמחה שאמרת לי את זה ולמדתי מזה המון.
    ובגלל התגובות האלו אני הולכת באמת לעשות אפילוג ולסגור את הסיפור הזה כמו שצריך.
    אני ממש מודה לך.

    25/01/2016 23:54

וואלה עכשיו הכל מובן!!

26/01/2016 01:37
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך