אבוד – פרק 9 – מתאו

" אתה מפגר " אמר מיכאל
" אם אתה אומר " מלמלתי, תוהה מתי הוא יעבור נושא.
" שמעתי מי משתתף בתחרות הזאת מתאו. "
שתקתי. מיכאל נאנח בייאוש.
" אתה חושב שתצליח להכניס אותי היום ?" הוא שאל ואני חייכתי. ידעתי שאין מצב שהוא יפסיד את התחרות היום.
כתבתי את הכתובת על חתיכת נייר ומיכאל ואני נפרדנו בדרכינו, הוא הלך לחנייה של בית הספר ואני יצאתי מהשער הראשי לכיוון תחנת הרכבת. לפני שהספקתי להניח את האוזניות על אוזניי הפלאפון שלי צלצל. בלי להסתכל על צג, עניתי.
" מתאו וויליאמס ?" שאל קול שלא הכרתי
" כן. מי זה ?"
" מדבר סטיבן ג'ונס. אבא של אוסטין"
" מאיפה השגת את המספר שלי ?"
" אני מגיש תלונה על הנערים שתקפו את הבן שלי ואני צריך שתבוא להעיד בתחנת המשטרה" הוא התעלם לגמרי מהשאלה שלי. מהטון בקולו זה נשמע כאילו הוא החליט שאני מתכוון להסכים להעיד.
" תגיד לי איפה אתה ואני אאסוף אותך עכשיו" הוסיף כשלא אמרתי כלום
" מצטער. יש לי אימון עכשיו"
אדון ג'ונס נאנח, לא היה קשה לקלוט שהוא התעצבן מהתגובה שלי.
" אתה משווה אימון ללהעיד על תקיפה? תקשיב, בוא איתי עכשיו. אני מבטיח שנסיים אחרי מקסימום חצי שעה"
לא ידעתי למה אבל הסכמתי ונתתי לו את הכתובת של בית הספר.
הוא הגיע אחרי דקות ספורות בגיפ שמשך אתה תשומת הלב של כל התלמידים שיצאו עכשיו מבית הספר.
כשנכנסתי למכונית הוא בירך אותי לשלום והתחיל לנסוע מיד. הוא לא פתח בשיחה והנסיעה לתחנת המשטרה עברה בשתיקה מוחלטת. מסתבר שאדון ג'ונס הכיר כמה אנשים שעבדו בתחנה כך שבאמת סיימנו אחרי פחות מחצי שעה. אחיו של אדון ג'ונס, דילן היה שמו, הצטרף עלינו כשסיימנו. נחשתי שדילן היה האח הקטן כי הוא נראה צעיר בהרבה. כמו אחיו, הוא לבש חליפה שחורה, שעריותיו השטניות מסודרות עם ג'ל ולסתו הייתה מגולחת.למרות שבמראה היו דומים מבחינת האופי הוא נראה פחות לחוץ מאחיו, כאילו היה מאוד קשה לעצבן אותו ולהוציא אותו משלוותו.
" אתה בא איתנו לבית החולים?" שאל דילן
הנדתי בראשי ומלמלתי משהו על כך שאיחרתי לאימון. הם הסיעו אותי עד לעולם האיגרוף. כשירדתי מהג'יפ דילן נפרד ממני לשלום וסטיבן רק שתק, נראה יותר עצבני עם כל שניה בעוברת.
***
היא חייכה חיוך גדול וצחקה צחוק שכנראה חשבה שנשמע מאוד סקסי. היא טעתה אבל אני לא אמרתי כלום. ניצחתי בתחרות היום והיא הציעה לבוא לחגוג איתי. לא ראיתי סיבה לסרב. הורדתי את הבגדים ממני בשנייה שנכנסתי לחדר ומיד אחר כך הורדתי ממנה את השמלה הקטנה שלבשה כדי לחשוף חזיה ותחתונים תואמים בצבע ירוק זרחני.
" כולן לא יכלו להוריד את העיניים ממך. אתה הפרס שלי להלילה. רק שלי " היא אמרה בזמן שהעבירה את ידייה על הפלג העליון של גופי. נשקתי אותה, מעביר את אצבעותי בשערותיה הבלונדיניות המחומצנות ומפיל את שנינו על המיטה תוך כדי, אני שוכבת מעלייה. הפסקנו את הנשיקה, היא בוחנת אותי בעינייה ומחייכת חיוך גדול, אוהבת את מה שהיא רואה. היא הניחה את ידה את זרועי הימנית, מזיזה אותה קצת כדי שתוכל לראות יותר טוב.
"mercy (רחמים)" קראה את המילה שהייתה מקועקעת על החלק הפנימי של זרועי .
" תספר לי מה המשמעות שלו ?" לא עניתי והיא לא שאלה פעם נוספת.