אהבה ממבט ראשון פרק ג'

"היי לקוראי היקרים: רציתי לעדכן כי שמה של האשה הזרה והיפהפייה היא שלומית, כך לפחות כינה אותה בעלה"

האופרה הייתה מהממת , הביצוע ללא רב קולות הזמרים התעלו מעלה מעלה ומי שכן אוהב אופרה היה באופוריה עצומה

בסיומה של המחצית הראשונה הייתה הפסקה ל-20 דקות ומייק שאל את לילי באם היא רוצה לצאת החוצה ללובי ואולי לשתות קפה .

"תודה מייק אך כל כך נוח לי כאן בכיסאות המרופדים וקפה ממש לא בא לי לשתות, אם את רוצה אז צא לבד ותלגום מהשחור השחור הזה חחחחחח"

"כן לילי השיב מייק ברשותך אצא מעט להתרענן"

מייק יצא ללובי וכל כולו היה באותה אשה אלמונית ספק כלל אם תגיע מחר אחה"צ למגרש החנייה כפי שנדברו.

הוא עמד בתור וביקש קפה אספרסו גדול וכשעמד לשלם השתלט עליו פיק בירכיים ולבו הלם בחזקה ללא גבול, מולו ממש מולו עמדה אותה גברת אלמונית ממגרשה החנייה וחייכה אליו , בטרם הספיק להחזיר לה חיוך הגיע גבר נאה מאד ושאל אותה : "שלומית בא לך משהו לשתות "??? "לא יוני אני ממש לא צמאה הוא חיבק אותה ושניהם עזבו את המקום.

שלומית מלמל מייק, זה שמה של היפהפייה אלוהים כמה אלגנטית הייתה וחיוכה שובה לב, אלוהים, עלי להחליט לסגת מהרעיון המטורף וכלל לא להגיע מחר לפגישה כי הגברת מסודרת בחייה האישיים וגם אני מסודר המשיך מייק אז למה להרוס 2 משפחות וכפי שאמר המשורר:

"אולי בזמן אחר אולי במציאות אחרת היה יופייך את חיי מלבלב " אז המציאות איננה אחרת המציאות היא שהם שניהם נשואים באשר ואהבה , הצלצול להמשכה של האופרה גאל אותו מהמחשבות והוא לגם את הקפה שכבר התקרר ולא ערב לחיכו ומיהר להיכנס פנימה לאולם.

כשהגיע למקום מושבם חייכה אליו לילי וכשהתיישב לצידה נישקה לו קלות על מצחו ומלמלה "כמה אני אוהבת אותך כמה ברת מזל אני יום יום מודה אני לאלוהים על כל הטוב שהעניק לי ומבקשת שלא יגמר לי לעולם"

המסך עלה למערכה האחרונה של האופרה וקולות הזמרים והתלבושות שלבשו כל זה השכיח קרוב לוודאי לכל הנוכחים את חיי היום יום הם התכרבלו בזרועותיה של המוסיקה ורק איש אחד ואולי ואולי גם אשה אחת היו שקועים במחשבות שהיו כמעט אובדניות, יודעים כיצד זה מתחיל אך לעולם אינם יודעים כיצד זה נגמר , לעולם לא.

מחיאות הכפיים הסוערות מהקהל הרחב העיר את הגבר לצידה של לילי והוא מיד התאפס וחייך לעבר רעייתו בהנאה ומחא כפיים במלוא המרץ, חזר למציאות אך לא בלב שלם כי לבו ממילא לא שלם מזה כמה שעות טובות.

אט אט יצאו מבית האופרה וכל אחד הלך לדרכו. חלק גדול מאד צעד לעבר מגרש החנייה כדי להיכנס לאוטו ולחזור הביתה.

מייק ולילי גם הוא צעדו לעבר מגרש החנייה ופתאום היה בטוח ללא ספק שהאוטו של שלומית כן כך שמה של האשה הזרה , חנה ממש ליד מכוניתו הוא.

מייק פתח את הדלת שליד הנהג ולילי נכנסה פנימה והוא מיהר לתפוס את מקומו ליד ההגה ולעוף הביתה.

לילי העירה לו במהלך הנסיעה כשהם עדיין במגרש החנייה מדוע הוא נוהג כל כך מהר מה החיפזון הזה? הוא ענה לה כי אחרת ישארו תקועים כאן זמן רב.

המשך יבוא