בפרק הקודם התבלבלתי וכתבתי שהוא פרק 22, תיקנתי את זה אז... תהנו :)

אני ורק אני – פרק 22

04/01/2014 1110 צפיות 3 תגובות
בפרק הקודם התבלבלתי וכתבתי שהוא פרק 22, תיקנתי את זה אז... תהנו :)

קמתי בבוקר, התארגנתי והלכתי לסלון, אמא שלי הכינה ארוחות בוקר לי לבצפר ולה לעבודה
"בוקר טוב" אמרתי ופיהקתי
"בוקר דניאל" היא ענתה והניחה את הסנדווי'ץ שלי על השולחן
הסתכלתי עליה
"אה… אמא…"התחלתי
היא הסתכלה עליי בשאלה
"למה את עם החולצה שאת ישנה איתה?"
היא הסתכלה על עצמה
"אוייי,,, אני הולכת להחליף" היא אמרה והלכה לחדר שלה,
שמתי את הסנדווי'ץ בתיק
"אני הולכת אמא!" צעקתי
"בסדר…" שמעתי אותה צועקת לי
יצאתי מהבית, ממש מוזר שהיא נשארה עם החולצה הזאת.. היא תמיד מחליפה אותה ישר כשהיא מתעוררת
נכנסתי להסעה, רועי הסתכל עליי וחייך, חייכתי אליו בחזרה והתיישבתי ליד סתיו . הרבה זמן לא ראיתי אותה!
"סתיויי!" חיבקתי אותה
"למה לא עניתי לי מאז היום של המסיבה?" היא שאלה בקרירות
"אהה…לא שמעתי שום צלצול.." אמרתי, וזה היה נכון , אבל זה לא תירוץ
"באתי אלייך, ולא היית בבית"
"מתי באת?" שאלתי אותה
"אתמול!, בשתיים בצהריים, דפקתי שעה על הדלת עד שהלכתי!"
"תראי, אני מצטערת, אבל..-" היא עצרה אותי
"מה עשית?" היא שאלה אותי
"טוב אני-" נאנחתי
ואז נפל לי האסימון- היא לא יודעת שאני ורועי חברים!"
"במסיבת סילבסטר," התחלתי מחדש
"רקדתי עם רועי, ואז היתה את הספירה ואז הוא נישק אותי ואתמול הוא בא אליי והלכנו לים וכמעט טבעתי אבל הוא הציל אותי ואז אמא שלי הטרידה אותו ו….-"
"תסתמי שנייה" היא צחקה
"מה?"
"את חברה של רועי?"
,היא חייכה וזנחה את הפרצוף הכעוס
הנהנתי לחיוב
"אז למה לא אמרת?" היא צחקה
"לא יודעת…, לא ממש יצא לנו לדבר"
היא חיבקה אותי
"מזל טוב דנדן"
חייכתי אליה
~בית ספר~
נגמר השיעור השני, עכשיו יש הפסקה של עשרים
הלכתי במסדרון כדי להחזיר את הציוד שלי ללוקר
שלפתע מישהו חטף אותי לארון של השרת
"מה לעזאז-"
זה היה רועי
"מה?" שאלתי אותו
"התגעגעתי אלייך"
"היית איתי בשיעורים הראשון והשני"
"כן, טוב…"
הוא התקרב אליי ונישק אותי
"לזה התגעגעתי" הוא אמר וחייך חיוך שובב
"אני מבטיחה שתקבל נשיקה אחרי הבית ספר" אמרתי לו
"אוף… למה לא עכשיו?" הוא שאל בקול מתחנן
"כי אני לא מתנשקת עם מישהו שחטף אותי לחדר של השרת" חייכתי אליו
"אה…טוב, נו זה הגיוני" הוא אמר
ואז הוא התקרב והדביק אותי לקיר בנשיקה, נסחפתי איתו לנשיקה של כמה דקות עד שמצאתי בי את הכוח להפסיק.
"אתה מגזים," אמרתי לו בכעס מדומה
"אני מתנצל על כך מעומקי ליבי" הוא חייך ועזב אותי, אבל נשאנו צמודים,
הוא תפס את כף ידי
הרמתי אליו את מבטי
הוא חייך אלי את החיוך הממיס הזה שלו…
~נקודת מבט רועי~
נשארנו צמודים, אני והיא , אני כל כך אוהב אותה, אני כל כך רוצה אותה, אני בקושי יכול לשלוט בעצמי כשאני איתה.
נתתי לה את ידי , היא הרימה את מבטה אליי, נאבקתי ברצון עז לנשק אותה
חייכתי אליה.
ואז סתיו נכנסה לחדר… היא ראתה אותנו
היא הסמיקה במבוכה
"אה… יוסף השרת ביקש ממני להביא מטאטא…" היא גמגמה
ואז היא לקחה את אחד המטאטאים שהיו לידה ויצאה מהחדר
"דניאל…" אמרתי לה
אני יודע שסתיו חברה שלה אבל זה לא יעזור לה אם היא תרדוף אחריה!
"דניאל, זה לא שווה את זה"
"היא החברה הכי טובה שלי!" היא אמרה ויצאה מהחדר כדי לרדוף אחרי סתיו
משאירה אותי מאחוריה

5 תגובות ממשיכה :)


תגובות (3)

אומיגאד זה מוושלםם
תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

04/01/2014 05:48

תמשיכי!

04/01/2014 05:54

תמשיכיייייייייייי

04/01/2014 07:43
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך