גם המתים יודעים לחיות-פרק שבע

הקולות התקרבו עוד יותר ולפתע נתקפתי חרדה…
ואם הוא לא יזהה אותי?
ואם אני לא יזהה אותו?
ואם הוא לא ירצה אותי פה,אם הוא היה מבואס שעכשיו הוא צריך לסבול את אחותו הגדולה גם בשמיים?
השאלות המשיכו לרוץ לי בראש…לקחתי במהירות את נגן המוזיקה ותקעתי את האוזניות באוזני,אפילו לא שמתי לב לאיזה שיר זה,לא ממש היה לי אכפת…
הדלת נפתחה לאט לאט ואז נכנסה פנימה אם ואחריה מישהו (חתיך,אם יורשה לי לומר;)) שנראה לי שקוראים לו כריס ואז…
זה הוא
גיל
דמעה אחת ירדה מעיני
ואז הצטרפה עליה עוד אחת
ועוד אחת
ועוד…
הוא רץ אלי ואני אליו
התחבקנו
שמחתי
הוא כן זוכר אותי
הוא כן רוצה בי
ואני רוצה בו
בצד ראיתי את אם מחייכת ואת מי שהוא כנראה כריס שואל אותה מה קורה פה והיא עונה לו ומספרת לו הכול,אם באה אלינו ומתחבקת איתנו ואחרי כמה שניות גם כריס מצטרף,והנה אני בקושי יממה אחת בשמיים וכבר מצאתי לי:
שותפה/חברה הכי טובה
אחי הקטן המת
מישהו שהוא כנראה חבר הכי טוב של אחי הקטן אוווו,והוא חתיך
כן,נראה לי שהיה לי טוב כאן יותר מאשר על כדור הארץ
הרבה יותר טוב….